הכדור שיטריף את המונדיאל

מאמני הנבחרות שישבו בסוף השבוע בהגרלת הבתים של מונדיאל 2010 שנערכה בקייפטאון יתחילו בימים הקרובים מן הסתם לעקוב אחרי כל תנועה של שחקני היריבות. טונות של סטטיסטיקות יישפכו בחודשים הקרובים. אבל יש דבר אחד מוזר מאוד שאי אפשר יהיה להתכונן אליו. הוא קשור לכדור המשחק הרשמי שהשיקה חברת אדידס במיוחד לטורניר. ה"ג'בולאני" ("לחגוג" בתרגום חופשי בשפת היסוזולו - אחת מ-11 השפות הרשמיות של דרא"פ).

אחרי לא מעט ביקורות של שוערים במונדיאל 2006 שטענו כי ה"טימגיישט" של אדידס משנה את כיוון המעוף שלו באוויר, שקדו בחברה כפי שעושים לפני כל גביע עולם על שיפורים טכנולוגיים של הכדור החדש. הביצועים של הכדור החדש אושרו במבחנים של אוניברסיטת לופבורו באנגליה והוא נוסה גם במבחנים בתעלת רוח מיוחדת ובמעבדות אדידס בגרמניה. מי שנהנתה כבר בסוף השבוע ממשחק רשמי עם הכדור החדש היתה, שלא במפתיע, באיירן מינכן (ניצחה 1-2 את מנשנגלדבך), שאדידס מחזיקה בחלק מהבעלות על המועדון. הכדור ייכנס לשימוש מיידי גם אצל שאלקה, המבורג, ובנוסף גם בליגה הפורטוגלית והארגנטינית. עוד ליגה שתאמץ את הכדור בעונת המשחקים הבאה, לקראת המונדיאל, היא ה-MLS.

חלק גדול מהשחקנים יפגשו בכדור המשחק רק בסמוך למונדיאל בגלל הסכמים מסחריים עם חברות מתחרות: נייקי הוא הכדור הרשמי של הפרמיירליג האנגלית, הליגה הספרדית והסרייה A האיטלקית; פומה הוא הכדור הרשמי של הליגה הצרפתית; בליגת האלופות משחקים עם אדידס.

"כל כדור מתנהג אחרת"

כמה זה משפיע? דידייה דשאן, מאמן מארסיי ומי שזכה עם צרפת בגביע העולם ב-1998, סיפר בראיון בתחילת העונה כי "בתקופה שאימנתי את מונאקו היינו צריכים להתרגל כל שבוע לכדור אחר, וזה משפיע מאוד על היכולת לשחק. כל כדור מתנהג אחרת לגמרי". מומחים לבעיטות חופשיות מסתדרים טוב עם כדור אחד, אבל לא מצליחים עם כדור אחר. בין הכדורים התקניים יש הבדלים במשקל, בגודל, יש כדורים שהופכים כבדים יותר ב-10% כשהם משוחקים על מגרש רטוב. עד כמה שזה יישמע מוזר, בצרפת למשל עד העונה הנוכחית כל קבוצה יכלה לבחור לעצמה עם איזה כדור היא תארח את משחקי הבית שלה.

כל חברה מרכיבה את הכדור באופן שונה, מה שמשפיע מאוד על "התנהגות" הכדור. כמות החלקים בכדור משנה את המעוף שלו ואת האחיזה עם הרגל. הכדור של פומה (ליגה צרפתית), למשל, מורכב מ-32 חתיכות שוות; ב-2006 הוציאה אדידס את ה"טימגיישט" המהפכני והורידה את כמות החלקים של הכדור מ-32 (כפי שהיה נהוג עוד ממקסיקו 70') ל-12; הכדור החדש של 2010 כבר מורכב מ-8 חתיכות בלבד, מה שאמור להגדיל בעשרות אחוזים את שטח המגע עם הנעל ולהגדיל את העוצמה של הבעיטה.

אחרי 2006, הכדור החדש אמור להיות הרבה יותר ידידותי לשוערים. גם תנאי מגרש קשים לא אמורים להשפיע עליו לחלוטין: בעוד שפיפ"א מאפשרת לכדור להיות כבד ב-10% בעת מגע עם מים, הכדור החדש אטום לחלוטין.

כדורגל קרוב לעננים

עכשיו לעניין המוזרות. למה לא יוכלו השחקנים להתרגל? ובכן, לפי מחקרים שהתירה פיפ"א לפרסום עולה שהכדור החדש מושפע מאוד מתנאי גובה. מה שמאוד יבוא לביטוי במונדיאל בדרום אפיקה, בגלל השוני הגיאוגרפי בין הערים שיארחו את המשחקים. לפי המחקר עולה כי שחקנים כי ה"ג'בולאני" שייבעט באצטדיון "סאקר סיטי" ביוהנסבורג שממוקם בגובה 1,694 מטר מעל פני הים, יטוס מהר יותר ב-5% מאותו כדור שייבעט באצטדיון "מוזס מבהידה" בדרבן שנמצא בגובה 8 מטר מעל פני הים. ובמלים אחרות, לשוער נבחרת מקסיקו יהיה במשחק הפתיחה ביוהנסבורג הרבה פחות זמן תגובה מאשר לשוער האוסטרלי שיפגוש במשחק הפתיחה בדרבן את גרמניה.

במחקר נמצא כי בעיטה חופשית "סטנדרטית" שתיבעט במהירות 126 קמ"ש ביוהנסבורג, תגיע בדרבן למהירות של 119 קמ"ש. כתוצאה מכך, ה"ג'בולאני" בתנאי גובה יהיה פחות עם ספין ויקשה על הבועטים החופשיים הקלאסיים בעת אמנות הסיבוב..

מלבד האצטדיונים בדרבן, קייפטאון ופורט אליזבת' שיושבים פחות או יותר בגובה פני הים, שישה אצטדיונים יושבים בגובה לא מבוטל. אצטדיון "פרי סטייט" בבלומפונטיין ישב בגובה 1,350 מטר, "לופטוס ורספלד" בפרטוריה 1,330 מטר, "פטר מוקבה" בפולקוואנה 1,230 מטר וכו'.

לפי סוכנות אי.פי, רוב הקבוצות מתכננות לעשות את מחנות האימונים שלהן בתנאי גובה באזור יוהנסבורג. אבל העניין הזה נובע דווקא משיקולים של הסתגלות לחמצן ולא לענייני הכדור. הבעיה של הנבחרות תתחיל בשל ההחלטה של פיפ"א בשונה ממונדיאלים אחרים, שלא לקבוע לנבחרות מסוימות "ערי בית". יותר מזה, כל נבחרת תשחק את שלושת המשחקים שלה בשלב המוקדם באצטדיון אחר ובדרך כלל בעיר אחרת. אנגליה, למשל, תקיים את המשחק הראשון שלה ברוסטנבורג בגובה 1,155 מטר, תרד כעבור שישה ימים למשחק בגובה פני הים בקייפטאון, וכמה ימים מאוחר יותר תשחק שוב בגובה פני הים בפורט אליזבת'. ארגנטינה תקיים את כל שלושת המשחקים שלה בגובה של מעל 1,200 מטר (אבל בערים שונות), ופורטוגל תשחק את כולם בגובה פני הים.

ומה עוד אפשר להגיד על הכדור שהושקעו בו מיליונים? הוא צבוע באחד עשר צבעים המסמלים את אחד עשר כדורי אדידס מגביעי העולם הקודמים. בנוסף, 11 הצבעים משקפים את 11 השחקנים בכל קבוצה, 11 השפות הרשמיות של דרום אפריקה ו-11 השבטים בדרום אפריקה.