מאיר גלבוע: "מקבלי ההחלטות הפכו להיות תלויים יותר ויותר בבעלי ההון"

יועץ מבקר המדינה לעניניי שחיתות אמר את הדברים בכנס בנושא שחיתות במכללה האקדמית בית-ברל ■ ראש אגף החקירות במשטרה, יואב סגלוביץ: "היחידה ללוחמה בפשיעה המאורגנת תקום עוד שנה, אולי"

"דליה איציק נוסעת לפריז, יש לה מלון ב-700 יורו, לא מוצא חן בעיניה - היא משנה ל-2,000 יורו, בלי חשבון. מפלגות אחרות וחברי כנסת אחרים לא מותחים על זה ביקורת, כי אלה נורמות שהפכו מקובלות" - כך אמר היום (ג') יועץ מבקר המדינה לנושא שחיתות ציבורית, מאיר גלבוע, שדיבר ביום עיון בנושא שחיתות במכללה האקדמית בית-ברל.

לדברי גלבוע, יריבים פוליטיים לא מעבירים ביקורת, כי גם הם חוטאים באותן פעולות. בסיטואציה כזו, לדבריו, העובדה הזו מקשה מאוד להעניש את מבצעי הפעולות.
לדבריו, ממצאים מראים כי "לבעלי ההון יש יתרון עצום, שמתבטא בעוצמה ובהשפעה לא פרופוציונליים בהשוואה לפלח שלהם בתחום הכלכלי ובהשוואה למספרם בחברה, אך בעיקר ביחס לאידיאל שויוני דמוקרטי. השוויון היחידי הוא השוויון ביום הבחירות".

"יש מחלוקת בנושא הון ושלטון"

לדברי גלבוע, יש מחלוקת בין העמדה שהקירבה בין הון ושלטון מדרדרת אותנו, לבין אלה שסבורים כי הקירבה הזו תורמת להתפתחותה של המדינה. עם זאת, לדבריו, "גם העמדה הרואה בזה קללה מביאה בדרך-כלל לפתרונות מקומיים של תיקון פירצות, אלא שהגדר בין שני התחומים היא מאוד דקה, כך שסתימת פירצה אחת כלל לא מונעת את הפירצה הבאה".

לדבריו, "יש מקום לאמץ השקפה רחבה בהרבה של שחיתות, הרואה את המכלול ולא שחיתות נקודתית זו אחרת: השקפה הרואה בעצם במשטר כמשטר מושחת, ומכאן כל שאר התופעות".

עוד אמר גלבוע כי "לבעלי ההון יש נגישות קלה למקבלי ההחלטות מצד אחד, ומצד שני למקבלי החלטות יש נטייה מאוד חזקה לקבל את ההמלצות ואת הדרישות של בעלי ההון, גם כאשר הן אינן עולות בקנה אחד עם טובת הציבור. מקבלי ההחלטות הפכו להיות תלויים יותר ויותר בבעלי ההון".

לדבריו, "יש התייצבות של כלי תקשורת אחרי פוליטיקאי זה או אחר וניסיון להכתיב סדר יום. מצד שני, יש ניסיון של בעלי הון להשפיע על המסרים בתקשורת. ההצלחה של הפוליטיקאים בסופו של דבר תלויה במידה רבה גם בהצלחת בעלי ההון בתחום הכלכלי. המשמעות היא שהפוליטיקאי צריך להתחשב במיוחד בצרכים של בעלי ההון ומזהה אותם כצרכים של המדינה".

"הפשיעה הכלכלית רחבה"

מוקדם יותר במהלך הכנס אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, כי הוא תולה תקוות ביחידה החדשה ללוחמה בפשיעה המאורגנת. ואולם, ראש אגף החקירות במשטרה, יואב סגלוביץ, סקפטי: "היחידה תקום עוד שנה, אולי", אמר סגלוביץ בכנס בבית-ברל.

לדברי סגלוביץ, "מס הכנסה ומע"מ - רשות המסים על כל אגפיה - לא פועלת מזה למעלה משנתיים יחד עם המשטרה במאבקה בפשיעה. הסכם העבודה עם מע"מ עדיין לא נחתם, ולכן הם לא עובדים איתנו בכל הקשור לארגוני פשיעה. כמשדברים על תקיפה כלכלית, זה בלתי ניתן לעבוד איתם. הם מנהלים חקירות, אבל חקירות משותפות איתנו הם לא מנהלים".

לדברי סגלוביץ, כשחושבים על פשיעה כלכלית, המחשבה האוטומטית היא שועי ארץ וראשי מדינה. בפועל, פשיעה כלכלית מקיפה הרבה נושאים "קטנים": הונאות נגד חברות ביטוח, עוקץ של בנקים, ועדות תכנון ובנייה, עובדים זרים, משק האנרגיה - החל מרמאות כלפי הצרכן הקטן שמרמים אותנו בבלונים, דרך קרטלים של חברות גז.

לדבריו, "הדברים חוקיים, אך יש פתחים שמאפשרים פעילות מסוימת. מדינה שלמה נהנית מהפתח של שימוש חורג. זה לא אומר שמי שנותן שימוש חורג הוא מושחת. יש פתחים שמאפשרים כניסה. זה לא עניין לחקירות פליליות".

"מאעכרים זו לא עבירה פלילית, גם לא פותחי דלתות", אמר סגלוביץ. "זה נותן לנו שיקוף באיזו אווירה אנו נמצאים. זה בעיקר שיקוף על עצמנו ולא על מי שעסוק בזה. התחושה שלי היא שאנו נוטים לעסוק יותר מדי בדברים הגדולים, לא נותנים די תשומת-לב למה שקורה ממש לידינו".

"להבדיל בין עבריינות לשחיתות"

סגלוביץ הביע הסתייגות מהשיח הציבורי בנושא שחיתות. לדבריו, "אנו נותנים חסינות שאינה קיימת לדבר מופרך מלכתחילה ומנהלים על זה שיג ושיח ציבורי - במקום לדבר על זה בצורה פשוטה: עבריינות. שרים שכיהנו נכנסו לכלא על שחיתות 'שחורה'. הם לא נכנסו לכלא על שחיתות אלא על זה שהיו עבריינים. בואו נעשה סדר בשפה: עבריינות זו עבריינות, ואתיקה זו אתיקה".

לדבריו, "יש כיום יותר חקירות, יותר כתבי אישום, וגם הענישה מרתיעה. העונשים המוטלים על עבריינות כלכלית הם עונשים מרתיעים".