פוסט-טראומה

לפני כמה שבועות ליאונה לואיס חטפה חבטות מאדם מעורער בחנות ספרים לונדונית, ומשפטו טרם נפתח. בפברואר ריהאנה נאלצה לספוג מהלומות מבן-זוגה, הזמר כריס בראון, באירוע משנה חיים, לבטח כזה שמאוד משפיע על הקריירה שלה. ואלבומה החדש ספוג בהדיו.

ריהאנה וליאונה הן נשים צעירות, בנות 21 ו-24 בהתאמה, יפהפיות, מוכשרות, מפורסמות ועשירות. התעשייה סביבן, שמפרנסת אותן ושמתפרנסת מהן, ואפילו קהל המאזינים שלהן, ברובו צעיר מאוד, אינו מורגל לחוות גיבורות שכמותן כשהן סובלות מאלימות שכה שגורה בקרב שאר אוכלוסיית העולם, זו שאינה זוהרת.

ריהאנה וליאונה אמורות להיות מרוחקות, בלתי מושגות, מקרינות יוקרה שההמונים יכולים לחשוק בה אבל לא לגעת בה, ומאובטחות היטב בשגרת חיים מפוארת. האלבום של לואיס כבר הושלם כשחטפה את הטראומה שלה, ואין בו שום עדות למעשה, אם כי ממילא אלבומיה כה נטולי אישיות עד שספק אם מישהו ממנהליה היה מרשה לה להתייחס לעצמה בשיר כאל קורבן אלימות.

"פתאום קמתי כמו בריטני ספירס". ריהאנה

אבל האלבום החדש של ריהאנה מתכתב עם הלילה הנורא שבו אהובה הכה אותה, גרם לה לבטל הופעה בטקס הגראמי, וטלטל את חייה. "מסווג כ-R" (השם לקוח מדירוג סרטי הקולנוע, לפיו זהו סרט שעלול להכיל אלימות חזקה, שימוש בסמים, תוכן מיני או עירום, לצפייה מגיל 17) - משום כך, הוא אלבום פופ יוצא דופן.

החל מתצלום העטיפה הכה מסוגנן בשחור-לבן אפל, דרך הצלילים היחסית אפלים שלו, ועבור ברמיזות הנפרסות ברבים משיריו. הוא מהלך על חבל דק מאוד, בין אי היכולת להתעלם מהתקיפה הכה פומבית, לבין הקושי לעבד אירוע שכזה לאמנות בעלת משקל סגולי.

דוגמה חיובית לנערות

ריהאנה נפרדה מבראון ושקלה לשוב אליו אבל החליטה שאסור לה לשמש דוגמה שלילית לנערות אחרות, קורבנות כמותה, שעלולות להתקשות להיפרד מבן הזוג האלים. מלבד ההתמודדות מול בן הזוג עצמו, השחתת פניה היפהפיות, המשפט שלו וההתאוששות הנפשית והפיזית שלה, היא גם שילמה מחיר על היותה כוכבת חשופה.

מישהו ממשטרת לוס אנג'לס הדליף את תמונתה שצולמה מיד לאחר התקרית, פגיעה חמורה בפרטיותה. וכנראה שבאלבומה החדש התעלמות או בריחה מתקיפתה כלל לא באו בחשבון, משום שהיו נתפסים או כהשלמה עם אקט שבכוחה, כדמות ציבורית אהודה, לעורר כלפיו מודעות, או כהצגתה כבובת שעשועים פסיבית שממשיכה לבדר בכל מחיר.

זה אלבומה הרביעי, והיא הגיעה אליו מכן השיגור שהציב להיטה הכי גדול מאלבומה הקודם ומשופע הלהיטים, שנשא את השם הלא-הכי-מוצלח בדיעבד, Good girl gone bad .Umbrella שלה היה מהלהיטים הכי גדולים של העשור, ואחת מהפקות הפופ המופלאות של השנים האחרונות, וגם שיר שפורץ לכל אוזניים מערביות, מטמטם מאזינים מכל הדמוגרפיות, הגילים והטעמים.

והנה, במקום להמשיך לרכב על גל ההצלחה, בראון תקף אותה, והיא מצאה עצמה מתראיינת לדיאן סויר והופכת לפנים הייצוגיות של נשים הסובלות מאלימות בתוך המשפחה, ומעידה שציבורית "לילה אחד הלכתי לישון כריהאנה ופתאום קמתי כמו בריטני ספירס".

באלבום החדש המשיכה לעבוד עם אמנים מפיקי-על כמו נה-יו ודה-דרים וויל.איי.אם. אין כאן אף להיט אלמותי כמו המטריה ההיא, אבל יש כאן שיר אחד מצוין, הסינגל הראשון "רולטה רוסית". זה לחן נהדר עם מילים לא פשוטות כמו "אתה רואה את ליבי פועם מבעד לחזה שלי, אני מבועתת, תלחץ על ההדק", והוא מסתיים בצליל ירייה.

זו הפקה מכושפת של סול אלקטרוני משובח, עם שירה נפלאה של הזמרת ילידת ברבדוס שאביה היה מכור לקראק, הוריה התגרשו כשהייתה בת 14, ושהתפרנסה מדוגמנות עד שהוחתמה בחברת דף ג'אם בארה"ב אחרי אודישן לנשיאה דאז, ג'יי זי.

אבל "רולטה רוסית" מוקף בשירים יותר חלשים, שמצד אחד לא יחרכו מצעדים או רחבות, ומצד שני גם לא ממש מלמדים על האירוע הטרגי שלה משהו שכותבי מילים מושחזים כמו ג'יי זי עצמו או אלישה קיז או לו ריד או קורט קוביין היו יכולים לנסח. ולכן זה אלבום פופ בינוני, שיש בו גם אומץ וגם החמצה, והוא נותר בצל האלימות שיילדה אותו. צריך רק לקוות שלא יחבל בפופולריות של ריהאנה. הנוכחות שלה, הן הקולית והן הפיזית, יכולה רק להשביח את הפופ בעתיד.

נערת פופ שמרנית

ליאונה לואיס, להבדיל מריהאנה, חולקת את חייה כבר עשר שנים עם אותו בן זוג, משחקת ושרה מילדות, התגלתה בטלוויזיה הבריטית באחת ההפקות של סיימון קאוול, והוחתמה בארה"ב בחברה של מפיק ענק אחר מעשורים קודמים, קלייב דיוויס.

חטפה חבטות מאדם מעורער. ליאונה

דיוויס וקאוול פיקחו על אלבום הבכורה שלה מלפני שנתיים, שנמכר ב-7 מיליון עותקים, וגם על זה הטרי. להבדיל מריהאנה, שמיצבה עצמה כשוחרת של צלילים ודימויים חדשניים, כמעט עתידניים, לואיס משווקת כבעלת הקול הענק לכל המשפחה, נערת פופ שמרנית, מהוגנת ומסורתית.

אלבומה, שבין שלל מפיקיו מקס מרטין וג'ון שנקס, נשמע כאילו בין הדעתנות, הניסיון והעוצמה של קאוול את דיוויס לא נשאר בכלל מקום לאמירה, לכוונות ולעצמאות של הקול הנשי בחזית.

לואיס היא מבצעת עם יכולות טכניות מאוד גבוהות, ומצטיינת בעיקר בבלדות כמו my hands ו broken, שאולי תהפוכנה ללהיטים ענקיים. אבל יש פה גם חידוש נוראי לשיר של "אואזיס", והרבה יותר מדי בלדות פופ הרואיות אך בנאליות, שמותירות אותה מאחור במרוץ בו סוזן בויל מדלגת על פניה בקלילות מצד השמרנות, ומצד שני וירטואוזיות קוליות כמו וויטני יוסטון או מאריה קארי נדמות לעומתה כבעלות אישיות אמנותית מרתקת ומפעימה. *