דו"ח של רשות הגז: הקמת מתקן גז נוזלי תייקר את הגז לצרכנים

הדו"ח: הכדאיות הכלכלית של הקמת מתקן גז נוזלי בספק ■ מיקומו העתידי טרם נקבע ועדיין לא החלו בהליכים הסטטוטוריים לאישור הקמתו ■ משרד האוצר: רשות הגז תומכת בפרויקט

הכדאיות הכלכלית של הקמת מתקן גז נוזלי (LNG) בישראל בעשר השנים הקרובות מוטלת בספק, כך עולה ממסמך מדיניות פנימי שהוכן על ידי רשות הגז והוגש לחברי ועדת המכרזים בפרויקט.

על פי לוח הזמנים שקבעה הממשלה, המתקן אמור להתחיל לפעול כבר בשנת 2014, ואולם במסמך נכתב כי הביקוש לשירותי המתקן בשנים הראשונות לפעילותו צפוי להיות נמוך מאוד, בין היתר לאור תגליות הגז האחרונות. בדו"ח אין אמירה מפורשת על היתכנותו הכלכלית של הפרויקט, אך הוא קובע כי אם המתקן יוקם כמתוכנן, יצטרכו לסבסד את פעילותו, בין השאר באמצעות העלאת תעריפי השימוש בגז לצרכנים.

המכרז להקמת מתקן הגז הנוזלי נמצא בשלביו הראשונים. מיקומו העתידי של המתקן טרם נקבע, ועדיין לא החלו בהליכים הסטטוטוריים לאישור הקמתו. באוקטובר האחרון ניגשו שש חברות לשלב המיון המוקדם, וביניהן דלק אנרגיה הישראלית. המכרז מנוהל על ידי ועדה משותפת למשרדי האוצר והתשתיות בראשות סגן החשב הכללי באוצר, אבי דור.

מתקן הגז הנוזלי, שעלות הקמתו נאמדת ב-250 עד 400 מיליון דולר, נועד לאפשר לישראל לרכוש גז טבעי בשוק הסחורות העולמי. הגז הנוזלי, המובל במכליות מיוחדות, אמור להיקלט במתקן תת-ימי, שיוכל לאחסן כמויות גז גדולות. כיום, אין בישראל מתקנים המאפשרים אחסון גז בכמויות גדולות, ואספקת הגז השוטפת נעשית כולה באמצעות צינורות הולכה מאתרי קידוחים כמו ים תטיס ומצרים (באמצעות חברת EMG).

מחברי המסמך הפנימי ביצעו תחזית ביקוש והיצע של הגז הטבעי, המביאה בחשבון גם את תגליות הגז האחרונות. מהתחזית עולה, כי הגז מקידוחי דלית, תמר וים תטיס, יחד עם הגז המצרי, יספק כמעט את כל צורכי המשק עד 2020. הביקוש לגז נוזלי יגדל באטיות רבה, מ-0.3 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה בסביבות שנת 2015 עד 2.5 BCM בשנת 2033. בתנאי המכרז נקבע כי הקיבולת של המתקן תהיה לא פחות מ-4 BCM. לשם השוואה, קידוחי דלית ותמר צפויים לספק 7.5 BCM בשנה.

המתקן יזדקק לסבסוד

על פי תחשיב ראשוני של עלות המתקן, קובעים מחברי המסמך כי יהיה עליו להניב הכנסה שנתית של 41 מיליון דולר לפחות כדי שהקמתו תהיה כדאית ליזם פרטי. המסקנה העולה מצירוף הנתונים היא שיהיה צורך לסבסד את הפעלתו של המתקן, לפחות בשנים הראשונות לפעילותו. מחברי המסמך מזהירים כי אם לא ייעשה שימוש במתקן, ייאלצו הצרכנים לשאת בתעריף מיוחד לתשתית ה-LNG, שצפוי להיות "משמעותי מאוד".

סוגיה בעייתית נוספת העולה מהמסמך נוגעת לנושא האחסון. מבחינה טכנית, במתקן האחסון אין אפשרות להפריד פיזית בין משלוחי הגז של המשתמשים השונים. כתוצאה מכך, עלול איחור באספקת הגז לאחד הצרכנים לפגוע בשאר המשתמשים במתקן. החלופה שעליה ממליצים עורכי המסמך היא להעביר חלק מהגז לאחסון במאגר האחסון מרי B, שבבעלות ים תטיס. המלצה זו עלולה להיות בעייתית, משום שדלק אנרגיה, בעלת השליטה בים תטיס, משתתפת במכרז לבניית המתקן והפעלתו. דלק אנרגיה תשקיע בשנה הקרובה 75 מיליון דולר בהכנת האתר לאחסון גז. ממשרד התשתיות לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי רשות הגז הצהירה בעבר על תמיכתה בפרויקט ולא ידוע על כל שינוי בעמדתה בנושא.