מה גרם למכבי חיפה לעשות במכנסיים בליגת האלופות?

מכבי חיפה נכנסה לספרי ההיסטוריה של ליגת האלופות. בכל מקום בעולם, מי שיחפש את ההופעה הגרועה ביותר של קבוצה אי פעם בשלב הבתים, יגיע לאותה שורה: עונת 2009/10, הקבוצה הישראלית מכבי חיפה. אפס שערים, אפס נקודות. את שורות הביניים, שמכבי חיפה נתנה פייט בבורדו, פייט בטורינו וחמישה משחקים הסתיימו ב-1-0 קטן - אלו כבר לא יעניינו אף אחד.

מה לא עבד לחיפה? למה זה לא עבד? האם יענקל'ה שחר הוציא את אלישע לוי לקרב בלי תחמושת כשלא הביא רכש רציני? אלי אוחנה, מוטי איווניר, זאב זלצר ואלון חזן מנסים לענות.

הגיל.

בואו רגע נהייה הגונים. הגיל הממוצע של שחקני הסגל במכבי חיפה הוא 24.8, מה שהופך אותה לשלישית הכי צעירה מבין 32 הקבוצות שהעפילו לצ'מפיונס ליג העונה (אחרי ליאז' וליון). מול בורדו נתקלו הירוקים בסגל שהגיל הממוצע שלו הוא 26.1, בבאיירן מינכן הגיל הממוצע הוא 26.9, וביובנטוס 28.8. "העובדה שלחיפה יש סגל צעיר פגעה בה הכי הרבה בקמפיין הזה", אומר זאב זלצר. "שחקנים כמו כיאל, גאדיר, גולסה, ארבייטמן, רפאלוב ואפילו ישראל זגורי שקיבל דקות - עבור כולם זה היה ניסיון אירופי ראשון. גם הזרים קולמה, טשיירה ודבאלשווילי, הם חסרי ניסיון ברמות האלו".

מוטי איווניר: "חיפה היתה אחת הקבוצות הצעירות בליגת האלופות השנה. להוציא את דוידוביץ' וקטן, כולם שחקנים מאוד צעירים. מהבחינה הזאת זה הישג גדול שחיפה הגיעה איתם בכלל לשלב הבתים".

הגול.

חיפה לא הצליחה למצוא את הרשת אפילו פעם אחת ב-540 דקות. משהו שקרה רק לקבוצה אחת בתולדות ליגת האלופות - דפורטיבו לה קורוניה, אבל הספרדים לפחות הצליחו להוציא שתי נקודות בקמפיין שלהם. האם מקור הכישלון הזה הוא פסיכולוגי, טקטי, או אולי בעצם שילוב של שני האלמנטים?

אלי אוחנה טוען שחיפה נפלה בעניין הזה בעיקר בגלל שהיא הקשיבה יותר מדי לרחוב. "כבר אחרי שלושה משחקים, העניין הזה של מתי יבוא הגול הראשון הפך לאישיו שכולם התחילו לדבר עליו. זה הכניס את כל המערכת בחיפה ללחץ ולסחרור והסיפור הפך לכדור שלג".

חזן: "היה מעליב לראות איך פתאום כל מה שחיפה רוצה זה לצאת רגועה מהקמפיין עם שער אחד שתבקיע, במקום לחשוב איך לעמוד מול היריבות ולשחק. זה השפיע על השחקנים, שקראו כל היום בעיתונים מתי יבוא הגול הראשון. זה פגע במשחק הקבוצתי. כל שחקן היה משוכנע שהוא זה שצריך לכבוש".

איווניר: "לעניין הכיבוש יש גם הסבר פיזיולוגי. במשחקי צ'מפיונס, להבדיל מהליגה, גם שחקני ההתקפה וגם שחקני הכנף נאלצו לעשות הגנה. הם לא רגילים לזה, וראינו את זה בבעיטה האחרונה לשער. מבחינת כושר גופני, השחקן הישראלי לא מסוגל לעשות גם הגנה וגם התקפה".

"בסופו של דבר", מסכם אוחנה, "מדובר בצירוף מקרים אומלל שחיפה לא כבשה. אנשים ועיתונאים לא אוהבים לשמוע את זה, אבל זאת עובדה: עם קצת מזל היו לחיפה 3-4 שערים וגם נקודות".

השגיאות הטקטיות.

מחמאות על עמידה נכונה על המגרש הם דבר טוב ויפה, אבל בפועל חיפה לא נראתה כמעט לרגע אחד כמו קבוצה שראויה באמת למפעל הזה. מה הסיבות לחולשה הגדולה של הירוקים?

"בקמפיין הזה הורגשו הבדלים משמעותיים בין משחקי הבית למשחקי החוץ - ההופעות הכי גרועות של חיפה היו דווקא בבית", אומר חזן. "כל עוד חיפה היתה צריכה להתגונן, היה לה נוח מאוד עם זה והיא עשתה את זה טוב. פה בארץ, כשהם רצו להיות דומיננטיים, לרצות את הקהל ולא לשחק סגור, עשו להם בית-ספר והתברר שאין להם שום יכולת לעמוד מול הקבוצות האלו. לחיפה התאים הסגנון הטקטי והמתגונן, וברגע שהיא יצאה מהתבנית הזאת במשחקי הבית, היא נעלמה לגמרי".

"למרות שחמישה משחקים הסתיימו בהפסדי מינימלי של 1-0, אני חושב שנקודת החולשה בסגל של חיפה היתה הבלם טשיירה", מוסיף חזן. "המשחק מול בורדו השבוע היה יכול להיגמר 5-0, ומול באיירן בחוץ היה יכול להסתיים 4-0. אני חושב שקודם כל צריך מרקם הגנה טוב שיחזק את השחקנים שנמצאים מקדימה וייתן להם שקט".

איווניר טוען שהשגיאה הגדולה ביותר של חיפה הגיעה דווקא בחלק ההתקפי: "הטעות הכי גדולה שלהם? שהם שלא הביאו חלוץ ברמה, כי דבאלשווילי לא מתאים לרמות האלו. אני חושב שמבחינה טקטית חיפה באה מוכנה לכל המשחקים, אבל בביצוע של הדברים הם לא הצליחו כמו שתכננו. בכל מקרה, הם לא נראו מבוהלים או מבולבלים באף רגע שהוא בקמפיין".

הפערים.

האם ההופעה של חיפה מראה שחמש שנים ללא הופעה בליגת האלופות פתחו עוד קצת את הפערים בינינו לבין יתר היבשת? אוחנה: "התסכול מהקמפיין הזה גדול, כי חיפה הפסידה חמש פעמים רק 1-0, מה שאומר שהפערים בינה לבין היריבות לא היו כאלו גדולים. אנחנו רחוקים מאירופה, ושום דבר לא השתנה. פה ושם יש הצלחות, כמו הפועל ת"א השנה או הפועל ב-2002 או חיפה לפני כמה שנים שהגיעו עד שמינית גמר גביע אופ"א, אבל אלו דברים נקודתיים. עיקר הבעיה היא עקביות והמשכיות".

איווניר: "לא התרחקנו מאירופה כי לא היינו קרובים לאירופה. על מה אנחנו מדברים בכלל? רק דייגו שיובנטוס הביאה בקיץ עלה כמו כל התקציב של חיפה (דייגו עלה הרבה יותר מכך - 24.5 מיליון אירו, ש"ב וט"ו). 0 נקודות זה משהו שאני לפחות לקחתי כאופציה ריאלית ברגע שראיתי את ההגרלה".

חזן: "למרות שאנחנו רוצים לחשוב אחרת, הפערים בין הליגה שלנו לליגות האחרות גדולים מאוד, וראינו את זה בכל ששת המשחקים".

"צריך להסתכל על המכלול", מבקש זלצר. "במכלול חיפה קיבלה את הבית הכי קשה שהיא יכלה לבקש. הפסדים לקבוצות כאלו זה דבר שמתקבל על הדעת".

הלקחים.

מה יכולה חיפה ללמוד לקראת הפעם הבאה? או האם הלקח הגדול ביותר הוא של יענקל'ה שחר, שלא פתח את הארנק לרכש מאסיבי אחרי שהתברר שחיפה העפילה לשלב הבתים?

אוחנה: "אין שום לקח. אני לא חושב ששחקן או שניים שהיו מגיעים היו עושים את ההבדל וחיפה היתה משחקת יותר טוב. גם אם היו מביאים שחקן או שניים, אלו היו שחקני דרג שני במילא. אז זה מה שהיה הופך את חיפה לאינטר? אני מבין את השיקול של יענקל'ה, שהרי מה היה יוצא לו אם היה משקיע עוד 2-3 מיליון דולר בשחקנים והקבוצה במילא לא היתה מעפילה. מה הוא היה עושה איתם אחר כך בליגה?

חזן: "לא הוגן להפיל את התיק על שחר. לחיפה היו עשרה ימים מהרגע שהיא העפילה ועד שהחלה לשחק בצ'מפיונס, ובעשרה ימים אי אפשר למצוא אפילו זרים ברמה בינונית. אם אתה שחקן טוב, אתה לא נמצא בשוק בתקופה הזאת אחרי שהעונה כבר החלה".

איווניר: "הלקח או המשימה הכי קשה של חיפה היא האם תצליח לשמור עוד שנה על השחקנים הנוכחיים שלה, שהם צעירים ויהיו מאוד מבוקשים עכשיו. אם חיפה תצליח להשאיר את הסגל, תיקח אליפות ותיכנס שוב בשנה הבאה לליגת האלופות, היא תיכנס לתהליך שבסיומו היא תיראה אחרת לגמרי".

שורה תחתונה.

הקמפיין של חיפה בליגת האלופות, כישלון או לא כישלון? אוחנה: "כישלון חרוץ. אפס נקודות, אפס שערים. כישלון צורם, אפילו מביך". חזן: "כישלון, בגלל שהיו ציפיות, אפילו להיאבק על כניסה לליגה האירופית. חיפה לא הגיעה למצב שהיא אפילו נאבקת על המקום השלישי". איווניר: "אם אני מכבי חיפה, אני לוקח את הקמפיין הזה כקמפיין שבו נבנה השלד לעתיד. הצלחה זה בטח שלא היה, אבל אין מה להסתכל על זה במונחים של כישלון". זלצר: "להפסיד שישה משחקים בבית כל כך קשה זה לא כישלון. לא להבקיע אפילו שער אחד? זה לא ממש נעים".