למה באמת התכוון יעקב נאמן

שר המשפטים דיבר בצורה עמומה - ובכך איפשר למתנגדיו לחגוג על חשבונו

שתי דקות וחצי בלבד נמשך "נאומו" של שר המשפטים, יעקב נאמן, בכנס "דיני ממונות" שקיימה עמותת "הליכות עם ישראל". אבל גם את מעט הדברים שאמר, הצליחו בתקשורת להוציא מהקשרם ולהביא לסערה הפוליטית התורנית.

נאמן בסך-הכל התכוון בדבריו שכל דרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים, שתקל על העומס בבתי המשפט, היא מבורכת - בייחוד אם היא מבוססת על המשפט העברי. הוא בוודאי לא התכוון להחליף את חוקי המדינה בחוקי ההלכה.

אבל מאחר שדבריו צוטטו באופן סלקטיבי וצויין כי הם נאמרו ב"כנס רבנים", מבלי לציין את זהות המארגן ואת נושא הכנס, הפוליטיקאים מיהרו להסתער ולהזדעזע מהאפשרות שאם יורשעו בעבירה כלשהי - הם יידונו לסקילה או לשריפה, חלילה.

נאמן מעולם לא הסתיר את שאיפתו שהמשפט האזרחי יבוסס גם על המשפט העברי. הוא לא היחיד. לא מעט אנשי אקדמיה ושופטי עליון לדורותיהם תומכים בכך. מדי יום מצטטים עשרות שופטים מקורות ועקרונות מהמשפט העברי בפסקי הדין שלהם.

דבריו של נאמן השבוע לא חידשו דבר. באחרונה אמר דברים זהים בכנס באוניברסיטת בר-אילן: "איני רואה שר משפטים או נשיא בית משפט עליון שיוכל לפתור את הבעיה בכוחות עצמו. פיתרון לעינוי הדין בבתי המשפט יימצא רק בעזרת בתי הדין לממונות".

נאמן כשל רק בכך ששינה מעט את מילותיו וכך איפשר למתנגדיו לחגוג על חשבונו. את הלקח הוא בוודאי למד.