יונס ליוסי בכר: "כולם עוסקים היום בשאלה איך מתקנים את הנזק הנורא שנגרם לציבור הישראלי מהרפורמה שלך"

גלובס tv בכר בתגובה: "זו לא הייתה רק הרפורמה שלי. עבדו עליה אנשים רבים וטובים - ואני לא רואה שאתה מציע אלטרנטיבה"

במהלך דיון בוועידת ישראל לעסקים בפאנל "הבנקים ושוק ההון ב-2010: פנים חדשות או מתיחת פנים?" התפתח עימות חריף בין אלי יונס ויוסי בכר סביב רפורמת בכר.

יונס הטיח ביקורת חריפה ברפורמה, ובכר לא נותר חייב ואמר לו: "זו לא הייתה רק הרפורמה שלי. עבדו עליה אנשים רבים וטובים. אתה יכול לזלזל בכל האנשים לאורך הדרך אך אני לא רואה שאתה מציע איזושהי אלטרנטיבה. אתה נלחם את מלחמת 2005 שהיא כבר עברה".

יונס נטל את רשות הדיבור והטיח בפני בכר: "אני נלחם את מלחמת 2010 כדי שאת הטעויות שנעשו יהיה מי שיתקן. כולם עוסקים היום בשאלה איך מתקנים את הנזק הנורא שנגרם לציבור הישראלי מהרפורמה שלך".

הטונים עלו עד שמנחת הפאנל, כתבת שוק ההון של "גלובס" עירית אבישר, הרגיעה את הרוחות.

לפני כן דיבר המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו: "המערכת הבנקאית בישראל חזרה לרווחיות. התשואה הממוצעת להון היא 8.8% בשיעור שנתי. לא חזרנו למימדים הדו-ספרתיים בשנים שקדמו למשבר, אך זוהי תשואה המשקפת רווחיות נאה וקאמבק טוב למערכת הבנקאית. בנוסף, לא חלה הרעה בחובות הבעייתיים של הבנקים. אך למול הנתונים האלה, אל לנו לשכוח שהסביבה העסקית משקפת עדיין עלייה בסיכון", אמר.

חזקיהו אמר את הדברים בפאנל בו השתתפו גם שלמה אליהו, יו"ר אליהו חברה לביטוח, אהוד שפירא, מנכ"ל הפניקס, אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, ד"ר יוסי בכר וסמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי.

חזקיהו הדגיש את היציבות במערכת הבנקאית בישראל, המאופיינית בפיקוח הדוק, שמרנות ונזילות גבוהה. נכון לסוף הרבעון השלישי, יחס הלימות ההון במערכת הבנקאית עמד על 13.5%, מעל ליעד של בנק ישראל לשנת 2009 שעמד על 12%. יחס הלימות ההון הינו בבחינת כרית הביטחון של הבנקים בעיתות משבר, כאשר הם צריכים להפריש כספים רבים יותר לחובות מסופקים.

המפקח מתח ביקורת נוקבת על המימון שסיפקו הבנקים לצורך רכישות השליטה בחברות התקשורת פרטנר ובזק בידי אילן בן דב ושאול אלוביץ', בהתאמה. הוא לא נקב בשמות ספציפיים, אך הזהיר מפני מתן מימון לצורך רכישות שליטה בחברות כנגד העמדת מניות כביטחונות, כפי שאכן קרה ברכישת השליטה בפרטנר. "החלפת הידיים בחברות התקשורת מלווה במימון מאסיבי לרכישת השליטה", אמר חזקיהו. "היה לנו במשבר הזה איזשהו לקח שצריך ללמוד כתוצאה ממימון רכישות שליטה והסתמכות על הביטחונות שיש לנו בצורה של מניות. המערכת הבנקאית צריכה להתבשם מהניהול השמרני בעבר, אך זה המקום לומר שלא צריך להיכנס לשאננות". חזקיהו אמר כי לא צריך להסתמך על מניות כביטחונות כשבאים לתת מימון.

"החולשות העיקריות שזיהינו בשוק ההון הן קודם כל תמחור החסר"

חזקיהו התייחס גם לשוק האשראי החוץ בנקאי ועל רקע רצונו של בנק ישראל לקבל לידיו גם את הפיקוח על שוק ההון והביטוח (שנמצא כיום בידי האוצר), אמר חזקיהו כי "יש לשפר את הפיקוח על שוק האשראי החוץ-בנקאי", והתייחס בכך לאצבע הקלה על הדק הגיוסים בשוק, כפי שהיא נתפסת בעיני רבים. הוא ציין שהחל מהרבעון השני של 2009 האשראי במערכת הבנקאית התכווץ והאשראי במערכת החוץ בנקאית עלה, ורמז בכך שהגופים המוסדיים נוטלים סיכונים גבוהים יותר בבואם לספק מימון.

"הטריגר למשבר הוא עודף הכסף שעדיין מאפיין משקים רבים בעולם, כולל ישראל", אמר חזקיהו. "החולשות העיקריות שזיהינו בשוק ההון הן קודם כל תמחור החסר. המערכת העסקית לוותה כספים במחירים לא ראויים. הבעיה השנייה היא חמורה יותר בעיה מבנית בעקבות הרפורמות. בניגוד לבנקים שהם יציבים בהגדרה, הרי שבמערכת החוץ בנקאית נעשתה העברת כספים ולא טופל המבנה. נהפוך הוא - הרפורמות הקודמות ניתקו את הקשר בין נטילת הסיכון לניהול הסיכון".

חזקיהו קרא להחיל את האיזונים שקיימים בבנקים על הגופים המוסדיים, לחזק את הרגולציה ולהביא לאימוץ אמות מידה פיננסיות בקרב המוסדיים, על מנת למזער את השפעתם של משברים דומים בעתיד. הוא התייחס גם לנושא הפרטת בנק לאומי בשנה הבאה ולסוגיית השליטה בבנק לאחר ההפרטה, ורמז כי ייתכן והוא לא יעמוד בפני מי שינסה לגבש גרעין שליטה בלאומי, אך גם לא יעמוד על כך. "בנקים צריכים גרעיני שליטה", אמר חזקיהו. "זה המנגנון שדרכו היה יותר קל למכור את הבנקים לאחר המשבר של שנות ה-80. היום אנו חיים בעולם אחר ומה שהיה נכון לתקופה ההיא ראוי שייבחן בהמשך. אנו לא פוסלים אפשרות שבנקים יהיו בבעלות ציבורית בלבד, לצד בנקים אחרים שבהם יש גרעיני שליטה".

אליהו: "אני לא מכיר בנק מפסיד בישראל"

מייד לאחר דבריו של חזקיהו, החל שלמה אליהו את דבריו. אליהו, שסומן כבעל הסיכויים הגדולים ביותר לגבש גרעין שליטה בלאומי, אמר כי "ענף הביטוח והבנקאות בישראל יודע לנהל סיכונים היטב. אני לא מכיר בנק מפסיד בישראל. יש לנו בעיה ציבורית אחת: אנשים אומרים שהבנקים מנהלים את כספי הציבור. שהכל חי ומת עם הבנקים. תפתחו את העיניים: שני שלישים מכספי הציבור נמצאים בידיים פרטיות, עם ניהול מקצועי, עם ניסיון".

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר: "אין בועה בשוק המשכנתאות בישראל. יש היערכות של הבנקים למשכנתאות לא להתפתות ולממן בקלות שיעורי חשיפה גדולים למרות שהמחירים מפתים והתחרות גדולה. אני לא חושב שיש בועה בנדל"ן למגורים בישראל - יש סיטואציה של מחסור בהיצעים וביקושים גבוהים לדירות".

יונס התייחס גם לטענה שהבנקים מתנהגים בכוחניות במו"מ על הסדרי חוב ודוחקים את המוסדיים לפינה, ואמר כי "אנו צריכים להגן על כספי הלקוחות שלנו, שהם משקי הבית. שנית, אם לגוף מסוים יש ביטחונות זה יעמוד לזכותו בעת משבר. את ההסדר של אפריקה ישראל ניהלו בלי הבנקים. ההסדר נעשה בהתעלמות בוטה בכך שכל מה שהוסכם עליו היה על נכסים המשועבדים לבנקים. אחרי שהשיגו מתווה הסדר, פנו לבנקים. הוא הושג בכוחניות ומתוך חוסר התחשבות ומתוך הנחה שלבנקים אין ברירה. אז אני אומר: לבנקים יש ברירה".

סמדר ברבר-צדיק אמרה על אפריקה ישראל והסדרי החוב: "בכל העולם, כאשר שוק האשראי החוץ-בנקאי הלך וגדל, עלתה שאלת ההתמודדות עם הסדרי חוב. הבנקים עושים זאת כבר שנים בצורה מסודרת ומאורגנת. המוסדיים הם הרבה גופים ואינם מאורגנים. במקרה של אפריקה הם הצליחו איכשהו להתארגן".

ברבר-צדיק התייחסה גם היא לשוק האשראי החוץ בנקאי ואמרה כי הרגולציה בשוק זה נמוכה משמעותית מזו שבמערכת הבנקאית: "הרגולציה צריכה להיות זהה לבנקים ולמוסדיים", היא אמרה. "זה עוד ייקח הרבה זמן".

כאשר נשאל אהוד שפירא היכן האשראי מנוהל טוב יותר, אצל המוסדיים או אצל הבנקים וחברות הביטוח, אמר: "במערכת הבנקאית יש ניסיון שנצבר על פני שנים".

דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס נשואה, תקף את הביקורת המוטחת כלפי המוסדיים ואמר כי התמונה שמנסים המציירים לתאר אינה נכונה והיא מיושנת. "אני מציע שתבקרו אצל מחלקות הניהול של המוסדיים ותבינו על מה אתם מדברים באמת".

שפירא חיזק את דבריו של ברוך, ואמר ש"הגופים המוסדיים לא מתאמים ביניהם הנפקות וכל אחד בודק לעצמו. היכולת של גוף אחד להשפיע על תנאי האשראי קרובים לאפס. היום, חלק גדול מהגופים לא משתתף בהנפקות ומי שמוביל את האופוריה הם קרנות הנאמנות. המוסדיים משתתפים פחות ופחות בהנפקות שאין בהן קובננטס (אמות מידה פיננסיות ע.ב.י)".

שפירא אמר כי פערי הרגולציה בין הבנקים למוסדיים הולכים ונסגרים, וכי "יש לאפשר עוד זמן כדי לתהליך להתגבש". יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אשר הוביל את הרפורמה הקרויה על שמו אשר ספגה לא מעט ביקורת, השיב מתקפה ואמר ששיעור החובות הבעייתיים בקרב המוסדיים אינו גבוה בהרבה מזה של הבנקים והביע תמיכה גורפת הצמיחת שוק האשראי החוץ בנקאי.

"לפי הנתונים שלי, שוק האשראי החוץ בנקאי מסתכם ב-240 מיליארד שקל", אמר בכר. מתוך זה, החובות שבתהליכי הסדר הם רק 13 מיליארד שקל. זו לא בעיית מאקרו. בנוסף, השקיפות בשוק זה גבוהה יותר כי הם פועלים לפי mark-to-market, בניגוד למערכת הבנקאית. צריך לזכור שיתרת האשראי הבעייתי בקרב הבנקים היא באותם סדרי גודל, כך שצריך לשים את הדברים בפרופורציה".

שידור חי של הוועידה מתקיים גם באתר חדשות ערוץ 2