אימרו "לא" לניסוי הביומטרי

במאגר טמון פוטנציאל לפגיעה בפרטיות האזרח ולחשיפתו בפני גורמים לא רצויים

החודש אישרה הכנסת את החוק המכונה "החוק הביומטרי" בקריאה שנייה ושלישית. הכנסת קבעה תקופת ניסיון באורך שנתיים לגבי אזרחים שיסכימו לכלול את נתוניהם במאגר הביומטרי. גם בניסיון זה טמונות סכנות רבות, ומוטב לכל אזרח ישראלי לוותר על האפשרות להשתתף בניסוי.

בישראל כבר קיימים חוקים הכוללים מידע על אזרחים ואשר טומנים בחובם פגיעה בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, המהווה זכות יסוד במדינה דמוקרטית. חוקים כמו חוק נתוני תקשורת והקמת מאגרי מידע וחוק ההוצאה לפועל הובילו להקמת מאגרי מידע על אזרחים וקבלת מידע רגיש אודותיהם. אולם, החוק הביומטרי, המהווה נדבך נוסף בסדרת חוקים אלה וטומן בחובו פוטנציאל פגיעה, חריג מאוד בהיקפו ופוגע בפרטיותם של אזרחי ישראל.

מטרתו המרכזית של החוק הביומטרי היא אימות זיהוי של האוחז בתעודת זהות ביומטרית ומניעת זיופים. למטרה מרכזית זו, שאליה מכוון החוק, ניתן היה להגיע למשל גם על-ידי הוצאת תעודת-זהות ותעודת מסע ביומטריים, מבלי להקים מאגר נתונים ביומטרי. בכך היתה מושגת המטרה שבבסיס החוק, תוך שימוש באמצעים מידתיים יותר בכל הקשור לפגיעה בפרטיות.

הקמת המאגר הביומטרי טומנת בחובה פוטנציאל פגיעה גדול בפרטיות האזרח, שיהיה חשוף בפני ניסיונות חדירה של גורמי חוץ. דליפת הנתונים מהמאגר עלולה להוביל לזיוף טביעות אצבעות של אזרחי המדינה ולאובדן אמצעי חשוב זה, כאמצעי זיהוי.

האיזון שבין הסדר הציבורי למול הגנת הפרטיות יופר במהלך דרסטי, כאשר ניתן להסתפק במידה פחותה יותר של פגיעה בהגנת הפרטיות. דליפת נתונים מהמאגר עלולה להוביל למצב שבו יעביר גורם פנימי שלא כדין מידע ממנו לגורמים חיצוניים.

המאגר אף עלול להרחיב, כפי שקורה לעיתים, את מספר הגורמים הממשלתיים שיהיו מוסמכים להיעזר בנתונים שייכללו בו. גם השימוש האפשרי במאגר במסגרת חקירת עבירת פשע אינו נקי מספקות ואף מעורר דאגה, כי בעקבותיו תגדל האפשרות של שרבוב שמם של אזרחים חפים מפשע למסגרת חקירת אירועים עבריינים.

אגב, מאגר ביומטרי חלקי מסוים כבר קיים כיום, והוא כולל את אזרחי ישראל שקצה נפשם מלעמוד בתורים לקראת בדיקת המכס בכניסה לארץ או ביציאה ממנה, ולכן בחרו מיוזמתם להיענות לאפשרות האלטרנטיבית שהציבה בפניהם המשטרה, ולתת את נתוניהם הביומטריים החלקיים לצורך יצירת כרטיס זיהוי ביומטרי, שהשימוש בו מקצר את התורים בנתב"ג.

לאחרונה ביקשתי, יחד עם יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי - המוביל את עמדת הלשכה ביחס לחוק בכנסת - משר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, לעכב את קידום הצעת החוק, תוך הקמת צוות בדיקה מטעמו שיבחן את ההצעה. לצערי, הצעה זו - שהיתה מאפשרת קיום דיון רציני בהיקף הפגיעה בפרטיות אזרחי ישראל והסכנות הטמונות בהקמת המאגר - נדחתה.

אזרחי ישראל אינם פושעים, ולא יהיה זה נכון להעמידם בניסוי אשר בכישלונו ישאו הנסיינים. לפי הצעת החוק שהתקבלה, אין חובה להשתתף בניסוי "המאגר הביומטרי" בשנתיים הקרובות.

רק סירוב גורף מצד האזרחים ילמד כי הזכות לפרטיות חשובה לציבור יותר ממטרות אחרות, חשובות ככל שיהיו. אני קורא לאזרחי ישראל לסרב להשתתף במאגר הניסיוני המתוכנן.

הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין