אליפות העולם לקבוצות - בזבוז זמן או הזדמנות כלכלית?

שמתם לב שהתחיל הגביע העולמי? לקבוצות? באבו-דאבי המארחת בהחלט שמו לב, וישתמשו בטורניר כדי למשוך תיירים בתקופה מבולבלת מבחינה פיננסית לאיחוד האמירויות

1. למי שלא הרגיש, הגביע העולמי התחיל. ויסתיים בשבת. הגביע העולמי למועדונים, כמובן, שנערך באבו-דאבי. יש דבר כזה, ואם תאמרו - זה מפעל מגוחך, מסחטת כספים מתחנות הטלוויזיה ואוהדי הכדורגל, מעמסה מיותרת על השחקנים, המאמנים, הקבוצות והאוהדים, אז אתם לחלוטין צודקים.

מצד שני, זהו נדבך נוסף בהיסטוריה של מפעל בן חמישים שנה כמעט, שעדיין לא מצא את עצמו.

בתחילתו הוא נקרא "הגביע הבין-יבשתי", והפגיש מאז 1960 את זוכת גביע האלופות האירופי עם זוכת הליברטדורס. החשיבות שהעניקו לו המועדונים הדרום אמריקנים אחוזי רגשי הנחיתות והקיפוח, הפכו אותו ליצרי וסוער. ואף ברוטאלי ואלים. ב-1980 הוחלט לקיים מפעל חלופי בדמות מפגש בודד על "גביע טויוטה" שהתקיים מדי שנה בטוקיו, והיה אנמי ובעל חשיבות וסדר עדיפות נמוך מבחינת הקבוצות. אבל בפיפ"א חיפשו דרכים למקסם הכנסות, ובמקביל התרבו תלונות של קבוצות משאר הקונפדרציות על שהתואר "אלופת העולם לקבוצות" מוענק ללא שמץ של סיכוי עבורן לזכות בו. התגובה של המועדונים האירופיים להצעה לקיים טורניר של ממש בין האלופות ואולי גם הסגניות היתה: "נראה לכם?".

בשנת 2000 הוכרחו מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד לייצג את אירופה בטורניר מנופח של פיפ"א בברזיל, בנוסף למשחק בטוקיו. חוסר החשק המופגן במהלכו, העומס על השחקנים והסירוב של המועדונים הבכירים באירופה להגיע הובילו לביטול הטורניר הבא בספרד. רק ב-2005 נמצאה הנוסחה המשמשת היום: ארבע אלופות (אפריקה, אסיה, אוקיאניה ומרכז וצפון אמריקה) ואלופת המדינה המארחת מתמודדות על הזכות להפסיד ללא יוצא מן הכלל בחצי הגמר לנציגות דרום אמריקה ואירופה, שעורכות לאחר מכן את משחק הגמר. וכולם מרוצים, פחות או יותר, חוץ ממאמני הנציגות האירופיות הממורמרים ממילא.

2. בפעם הראשונה מתקיים המפעל באיחוד האמירויות, או למען הדיוק - באבו-דאבי. יש בכך יתרונות לקבוצות האירופיות, שיכולות להגיע לכאן בטיסה קצרה יחסית (אם כי דווקא ברצלונה נקלעה לסכסוך בין חברות תעופה ונאלצה לקיים נחיתת ביניים באיסטנבול, מה שהעלה את חמתו של גווארדיולה). מעבר לכך, שעות המשחקים נוחות לשחקנים ולצופים בבית, מזג האוויר נעים והג'ט-לג מבוטל. גם איכות המתקנים והאירוח, וההתלהבות המקומית מכדורגל בכלל גבוהות משמעותית מביפן.

"רמת המודעות לאבו-דאבי היא אחת העדיפויות המרכזיות", הסביר ראש מחלקת אירועים וספורט ברשות התיירות של האמירות, אחמד חוסיין, למגזין "ספורטס ביזנס אינטרנשיונל". ב-2009 הגיעו לעיר בין השאר רוג'ר פדרר, ליונל מסי, ג'נסון באטן, סרג'יו גארסיה ושאהיד אפרידי (כוכב הקריקט). זהו אחד המכשירים העיקריים לבניית תדמית לאמירות. בעוד בדובאי השכנה הכוונה היא למשוך משקיעים מבחוץ באמצעות השקעה בספורט (אחרי הכל, לפי דו"ח של האו"ם הספורט אחראי לשלושה אחוזים מהתוצר העולמי), באבו-דאבי יותר חושבים על תיירות, שאחראית לעשרה אחוזים מהתוצר העולמי. הספורט נותן לעיר קודם כל מוניטין ולגיטימציה וממצב אותה בתודעה. "כדורגל וספורט שימשו תמיד ככלי גיאו-פוליטי" הסביר ל-CNN מישל דבורד, עורך המגזין הבינלאומי לשיווק וחסויות בספורט. "במזרח התיכון משתמשים בספורט לבניית תדמית לאיזור שנחשב תמיד לאיזור משעמם של נפט".

באבו-דאבי בונים למען העניין פארק שעשועים של פרארי ליד מסלול המירוצים החדש של הפורמולה 1, על אי השעשועים והפנאי יאס שעלותו 40 מיליארד דולר. אבו-דאבי היא האח הבוגר והמיושב של דובאי שהשתוללה, לא רק בנושא הספורט. לכן, אבו-דאבי יכלה להרשות לעצמה גם להקציב לאחותה 10 מיליארד דולר כדי להציל את זו מהתמוטטות פיננסית.

זה מביא לגביע העולם לקבוצות גם ספונסרים מקומיים, מעבר לטויוטה, סוני, ויזה ואמירייטס, כמו חברת אטיסאלאט, קונצרן התקשורת הגדול במזרח התיכון, ומשפר את האקלים לעסקים. גם לאוהדי הכדורגל המקומיים יש סיבה לשמוח. הזדמנות לראות כדורגל ברמה עולמית ללא ספק עוזרת לשלטון ביחסיו עם נתיניו. הכרטיסים לגמר נמכרו מיד, כמו גם למשחקה הראשון של ברצלונה, היום נגד אטלנטה קנקון, אליו הוצאו כרטיסים במחיר נמוך מחמישה דולר.

3. לברצלונה יש מטרה ברורה בטורניר. "זו הזדמנות חד פעמית למועדון לזכות בגביע היחיד, עליו הוא עוד לא הניח את הידיים", הסביר המגן דני אלבס. "כבר כילד עקבתי אחרי המפעל, ולנו, כדרום אמריקנים, הוא כנראה גם יותר מיוחד". אבל לא רק להם. זלאטן איברהימוביץ', מאושר בתפקידו החדש בברצלונה, מוסיף התלהבות: "בגביע העולם למועדונים רוצים לזכות כל כך הרבה שחקנים. לברצלונה יש עכשיו הזדמנות, ואנחנו חמים עליה, בייחוד מאחר וזה טורניר בו עוד לא זכינו". גם מסי מסביר שברצלונה חייבת לנצח: "עבור הביטחון העצמי זה חשוב להמשיך ולזכות בגביעים, להמשיך ולנצח".

ועבור האוהדים זכייה בגביע רביעי בשנה בודדת היא הגשמה של חלום רטוב.