6 מומחים על עתיד הביוטק: הפתרונות החדשניים - מישראל

שפעת החזירים והסרטן תופסים את תשומת הלב, אך מחלות הלב הן הקוטלות הראשיות של האנושות ■ הקרדיולוגיה היא השפיץ המדעי של ישראל, וגם הניבה מספר רב של אקזיטים

אף ששפעת החזירים, הסוכרת והסרטן תופסים חלק גדול יותר מן השיח הציבורי, מחלות לב הן עדיין הרוצח הראשון במעלה של האנושות. בשנים האחרונות התרחשה התקדמות משמעותית במדע ובמחקר, שאפשרה להאריך את תוחלת החיים אחרי התקף לב או עם מחלת לב, אך המחלות הפכו שכיחות אף יותר, וניהול החיים אחרי או עם המחלה הפך למורכב יותר.

תחום המכשור הרפואי בישראל נחשב לחם - בהשקעות, בפיתוחים וגם ברכישות של סטארט-אפים מקומיים. בתוכו, תחום הקרדיולוגיה הוא הדובדבן שבקצפת. השפיץ של ישראל.

רבים מן האקזיטים הענקיים בתחום הביומד בעשורים האחרונים קשורים בתחום הזה - ונטור, ביוסנס, Xstent, PVT, רימון מדיקל ואחרות. זו גם הסיבה שבאחרונה התקיים בישראל כנס הקרדיולוגיה הבינלאומי, ICI. ישראל מוערכת כאחת המדינות החדשניות בעולם בתחום.

לפי נתוני חברת המחקר Research and Markets, שוק המכשור לקרדיולוגיה פולשנית מסתכם ב-4.6 מיליארד דולר בשנה. תחום זה כולל בעיקר בלוני צנתור, סטנטים, מוצרים לסגירת עורקים אחרי צנתור, מערכות הולכה, מוצרים למניעת תסחיפים בעת צנתור וקטטרים לאבחון מסוגים שונים.

לאחרונה, הצטרף לתחום גם עולם השסתומים, בו יש שתי חברות ישראליות - ונטור ו-PVT. המערכת האקולוגית סביב הקרדיולוגיה כוללת תעשיית הדמיה ענפה, החיונית לביצוע הפרוצדורות הפולשניות.

"גלובס" פנה לשישה מומחים בתחום, ישראלים ושאינם, כדי שיספרו על פריצות הדרך שנעשו לאחרונה, על אלו שצפויות להתרחש, והיכן עדיין יש צורך למצוא פתרון. *

דרוש: טיפול מוצלח לאי-ספיקת לב

פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל ביה"ח רמב"ם, וממייסדי Instent ו-Corindus

פיתוח נבחר מהעבר: "פריצת הדרך הגדולה של העשור האחרון בתחום הייתה בעיניי הסטנט מצופה התרופה. גם תחום המיפוי החשמלי של הלב היווה שינוי אדיר".

מה צפוי בטווח הקרוב? "מהפכת השסתומים המושתלים בפרוצדורות זעיר-פולשניות מזכירה לי את הימים הראשונים של בלון הצנתור, מבחינת השיפור האדיר באיכות הטיפול ובהתאוששות".

מה צפוי בעתיד הרחוק? "אי-ספיקת לב הוא תחום שאין לו טיפול מוצלח. ייתכן שהמזור יגיע ממשאבות מלאכותיות וייתכן שמתאי גזע - אך שני התחומים האלה נמצאים עדיין בשלב המדע ולא בשלב ההמצאה".

פחות פתרונות תרופתיים

יובל בינור, ממייסדי הקרנות מדיקה ו-ATI וחברת PVT

פיתוח נבחר מהעבר: "פריצת דרך בולטת התרחשה ב-PVT, שהצליחה לראשונה להחליף את השסתום באמצעים זעיר-פולשניים. בגלל האתגר הטכנולוגי, מדובר לדעתי במהפכה שהיא גדולה ממהפכת הסטנט. שתי המהפכות הללו יחד הסיטו את הקרדיולוגיה מעולם של ניתוחים מסיביים".

מה צפוי בטווח הקרוב? "פריצת דרך המתרחשת מול עינינו היא בתחום אי-ספיקת לב. מספר חברות מפתחות משאבות עזר שתומכות בלב בשלבים מוקדמים של המחלה, כמו לבבות מלאכותיים. עד היום, משאבות כאלה היו גדולות, מורכבות ולא יעילות, ולכן שימשו רק לגישור עד להשתלת לב חדש מתורם. היום הן עשויות לפתור את הבעיה בשלבים המוקדמים".

מה צפוי בעתיד הרחוק? "האתגרים שנותרו עדיין ללא פתרון הם שבץ מוחי, לחץ דם גבוה ואי-ספיקת לב כרונית.

הפתרונות להם יבואו מתחום המכשור ולא מן התחום התרופתי.

פריצת דרך נוספת תהיה מיישום הפיתוחים בתחום הקרדיולוגי לתחומים אחרים".

משוועים לפתרון עבור שבץ מוחי

פרופ' פיטר פיצג'רלד, קרדיולוג מוביל מסטנפורד, יזם

ישראל על המפה: "ישראל היא מקור מדהים לחדשנות. "המערכות של BioSense, חברה שנרכשה על-ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון בחצי מיליארד דולר, עזרו להבין את הפעילות החשמלית של הלב וסייעו לטיפול בהפרעות קצב. זו הייתה מהפכה".

מה צפוי בטווח הרחוק? "פריצת הדרך תהיה הרפואה האלחוטית, הכוללת ניטור קבוע של מחלות כרוניות על-ידי מכשירים מושתלים, המתקשרים עם גורמים מחוץ לגוף. בהמשך יוכל המכשיר לשחרר בעצמו את התרופה הרצויה באופן מידי. תחום נוסף הוא אוטומציה של פעולות הרופא.

בשני תחומים אנחנו משוועים לפתרון ואין כזה באופק: שבץ מוחי ואי-ספיקת לב".

חיפוש אחר הסטנט האולטימטיבי

פיטר פלסר, דירקטור תחום לב וכלי-דם במדטרוניק ל-EMEA

מה צפוי בטווח הקרוב? "למדטרוניק יש שני פרויקטים מעניינים: האחד, בתחום הסטנטים לטיפול באין-אונות גברית שנובעת מהסתיידות כלי הדם בדרך לאבר המין. זו בעיה שאינה מטופלת על-ידי תרופות ומהווה סמן מוקדם למחלות לב עתידיות. השני, טיפול בלחץ דם, על-ידי הרס העצבים סביב העורק המספק דם לכליות".

מה צפוי בעתיד הרחוק? "עדיין מחפשים את הסטנט שלא ייסתם ושלא ידרוש נטילת תרופות. כמו-כן ממשיכים לפתח מערכת להחלפת שסתומים".

פריצה בטיפולים ללא ניתוח

מייקל מוסאלם, יו"ר ומנכ"ל חברת Edwards Lifesciences הבינ"ל

פיתוח נבחר מהעבר: "השסתום האאורטלי, בין אבי העורקים לחדר השמאלי, שמטפל בהסתיידות השסתום. זהו המוצר שעל בסיסו נמכרה ונטור למדטרוניק ולפניה PVT לאדוורדס.

מה צפוי בטווח הרחוק? "כל טיפול בבעיה מבנית של הלב ללא ניתוח - יהיה פריצת דרך".

לב מלאכותי על בסיס תאי גזע

פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב בבית החולים הדסה עין-כרם

חברות מבטיחות: "כמה חברות ישראליות מובילות מהפכות בתחום הקרדיולוגיה. InspireMD, למשל, פיתחה סטנט מצופה רשת שמונע היווצרות תסחיפים בעורק בעת פתיחת הסטנט. לדעתי החברה היא מועמדת טובה להימכר השנה.

"חברת Simbionix פיתחה מכשירים מצוינים לסימולציה, שמאפשרים לתכנן צנתור מרחוק ומראש, ולחסוך הבאת מומחה לאתר עצמו. גם חברת Arineta פיתחה מכשיר חדש להדמיה של הלב באופן מדויק יותר ובקרינה פחותה. Paieon משלימה אותה על-ידי בניית מודל תלת-ממדי של הלב מתמונות ההדמיה".

מה צפוי בטווח הרחוק? "כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה, מחלות של שריר הלב - כמו הסתיידות מסתמים ואי-ספיקת לב - הופכות בוערות לעומת מחלות של כלי הדם - כמו התקף לב, הנגרם מחסימת הלב. אני צופה התפתחות של טיפולים לחיזוק שריר הלב, כולל קוצבים מתוחכמים יותר ואפילו לב מלאכותי חלקי או מלא. אולי אפילו על בסיס תאי גזע".