"יש מקום לחשיבה מחודשת על מידת שיקוף המצב באמצעות ה-IFRS"

כך טוען מנהל מחלקת התאגידים היוצא ברשות ניירות ערך, ד"ר משה ברקת ■ לדבריו, הרשות דרשה גילוי ברזולוציות גבוהות בעת המשבר הכלכלי - וכעת תפחית מדרישות הגילוי

"התקינה הבינלאומית (IFRS) צריכה לעשות חשיבה נוספת לגבי רמת השיקוף של המצב הכלכלי" - כך אמר אתמול (ד') מנהל מחלקת התאגידים היוצא ברשות ניירות ערך, משה ברקת, שדיבר בכנס בנושא התקינה הבינלאומית של פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג.

לדבריו, "התקינה היא לא תורה מסיני ולא סט כללים מושלם, אך בסופו של דבר יש לה יתרון על פני מערכות בעבר, בעיקר בהיבט של שפע המידע. יש למשקיע היום הרבה יותר ממה שהיה לו אי-פעם בעבר. בסופו של דבר אנו רוצים להתקדם עם הכלכלה. הכלכלה היא דינמית, והמשבר הזה לימד אותנו דברים שלא ידענו בעבר. אנו בוחנים כל הזמן את האמיתות הכלכליות, והחשבונאות לא יכולה לקפוא בעניין הזה".

לדברי ברקת, מנהלים שראו את הטווח הקצר "ניפחו ערכים (במסגרת התקינה הבינלאומית) והרגישו את זה טוב טוב בדרך למטה".

לדבריו, "ההסתכלות לטווח הקצר היא לא נכונה גם בראייה עסקית. הטווח הקצר חשוב, אך צריך לאזן אותו עם הטווח הארוך. הראייה שלנו היא עדיין לצמצם את מרחב התמרון למניפולציות. בין היתר חלק מהגילויים שאנו דורשים בעסקאות בעלי שליטה, שחלקם התרעמו עליהם, כמו נושא מימוש נכסים לא שוטפים - הם חשובים כדי לאפשר למשקיע תמונת מצב שתאפשר לו לבחון את אמיתות המידע עליו הוא מתבסס".

"הלכנו לגילויים שבתקופה לא משברית לא נדרוש אותם"

ברקת הוסיף כי אחד מלקחי המשבר מבחינת רשות ניירות ערך הוא חשיבותה של השקיפות, ואולם הבהיר כי עם סיום המשבר תשוב רשות ניירות ערך לדרישות גילוי שגרתיות.

"הרחבנו את הגילוי וירדנו לרזולוציה לא שגרתית", אמר ברקת. "הלכנו לגילויים שבתקופה לא משברית לא נדרוש אותם, אך בתקופה שחווינו היה חשוב לשדר את המידע הזה לשוק. אני לא יודע אם עשינו כל מה שהיה צריך. לשמחתי, לא נקלענו לאותו משבר כמו בעולם. בסך-הכל השתמשנו בכלים שהתאימו למצב, והמשקיעים קיבלו תוספת מידע משמעותית".

בהתייחסו למערכת הבנקאית אמר ברקת כי יש התנגשות מובנית בין יציבות, עליה אחראי בנק ישראל, לבין שקיפות, עליה אחראית רשות ניירות ערך, שכן הבנקים הם חברות ציבוריות.

לדבריו, "ייתכן כי צריך לעשות הפרדה בין החשבונאות לצורך הפיקוח על הבנקים, לבין החשבונאות לצורך רשות ניירות ערך. ההפרדה הזו, אנו לומדים ממשבר למשבר, היא הכרחית. חוסר שקיפות של מערכת בנקאית פוגעת ישירות בשוק ההון".

"אסור לשחק בעניין הזה של העסק החי, הסיגנל הזה מאוד חשוב"

ברקת הדגיש את חשיבותה של "הערת עסק חי". לדבריו, הרשות גילתה את הזהירות הנדרשת בנושא זה, "אך יש שני צדדים: כשאין ספק כי יש בעית עסק חי, היינו מאוד נחרצים ופעלנו מול רואי החשבון והחברות. אסור לשחק בעניין הזה של העסק החי, הסיגנל הזה מאוד חשוב. צריך להיות מאוד זהיר, אך אסור לנקוט בזילות כלפי המכשיר הזה. הגנה על המשקיע היא המטרה של רשות ניירות ערך, אך צריך לעשות זאת בשימוש זהיר ומאוזן. יש הרבה מאוד אינטרסים גם בקרב מחזיקי ניירות ערך. צריך לשקלל זאת במסגרת השיקולים הרגולטורים".

ברקת התייחס גם לעמדת רשות ניירות ערך לאפשר לחברות שהתגלו בהן כשלים מהותיים, ארכה להגיש דו"חות כספיים במשך 2-3 רבעונים, אך לא מעבר לכך. לדבריו, "אי-אפשר להחזיק עכברים במטבח ועדיין להגיש את המנות. אי-אפשר למתוח את החבל יותר מדי".

לדבריו, העובדה שישראל נכנסה בהדרגה לתקינה הבינלאומית היא הקלה משמעותית. "היתה גמישות ביישום, אך היתה קשיחות באכיפה. כשהיה ברור כי יש דרך אחת לעשות את הדברים, הרגולטור היה שם ודרש תיקון. עדיין אנו לא בסוף הדרך".

עוד אמר ברקת כי יש מקום להרחיב את שיקול-הדעת המקומי ולא להסתמך רק על עמדת הגופים החשבונאיים הבינלאומיים. "בעבר ניגשנו לשאול את עמדתם של המשרדים שיושבים בלונדון, ובשנה האחרונה כבר הרגישו שזה לא המצב: ניתן שיקול-דעת רחב לרואי החשבון, ואני חשוב שצריך להרחיב את העניין הזה, אבל יחד עם שיקול-הדעת באה גם אחריות".

ברקת חשף לראשונה את המודל של גוף הפיקוח על ביקורת רואי חשבון המבקרים חברות ציבוריות, שבכוונת רשות ניירות ערך להוביל. הרשות טוענת כי הגוף הנוכחי - המוסד לסקירת עמיתים, המשותף לרשות ניירות ערך וללשכת רואי החשבון - לא "מספק את הסחורה". הרשות מבקשת להקים גוף כדוגמת ה-PCAOB בארה"ב, שהינו גוף חיצוני המפקח על עבודתם של רואי החשבון.

לדברי ברקת, "צריך להקים מוסד שהפיקוח שלו על עבודת הביקורת תהיה משמעותית, והוא יבטיח כי הדו"חות יהיו באיכות הרצויה. נשתמש במודל ישראלי שייסתמך על מודל של ניהול סיכונים שנמצא במשרדים עצמם. תהיה פחות כניסה לתוך תיקי הביקורת עצמם, אך אי-אפשר לווותר על זה בכלל, והדגש יהיה על נושא בקרת האיכות וניהול הסיכונים של המשרד בתיקי הביקורת השונים".

לדברי ברקת, אחד מלקחי המשבר הוא הצורך בתגובה מהירה לצורך הסדרה ואכיפה. לדבריו, רשות ניירות ערך היתה מהירה ביותר לפעול במקרים שהיו בעיות בדו"חות או כלפי משקיעים, "לעיתים גם בצד הפלילי (בכך התכוון בין השאר לתיק דלק נדל"ן, שבו הועלו חשדות לניפוח שוויים - ה.מ). התגובה המהירה היתה מאוד קריטית, כדי שהציבור יידע שרשות ניירות ערך נמצאת ונוכחת".