הו וירטואליות מתוקה

שוק המתנות המדומות פורח - הגיעה העת לזנוח את הגישה בנוגע למה אמיתי ומה לא

אני לא מת על כריסמס. האמת שאף פעם לא מתתי על כריסמס. חנוכה הרבה יותר מגניב. אבל כישראלי בישראל, הוא לא הפריע לי יותר מדי. אם כבר, אפשר היה לתפוס אותו יותר כתוספת מרעננת, ג'סטה לחברים שמזלם לא שפר עליהם להיוולד יהודים.

מאז הפייסבוק אני מתעב את כריסמס. זה כמה ימים שאני מוצף במתנות וירטואליות שטותיות: כרטיסי ברכה, פרחים, נקניק, גמדים מרקדים, כבשים, שירים, פתיתי שלג צונחים וכדורי שלג שנזרקים עליי.

הגמד המרקד המזמר הראשון עוד היה נחמד. עכשיו אני פשוט מוחק מבלי להסתכל. איזה ניג'וס.

ואלה הן רק מתנות החינם. הרבה אנשים - שאותם אינני מכיר - משקיעים הרבה כסף במתנות כאלה, כמו ורדים דיגיטליים בתלת-מימד ב-20 דולר לחתיכה.

אם אני לא מת על משהו, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא להיט מטורף. ואכן, מתנות וירטואליות הן ה-דבר השנה. שוק שלם, שעד עכשיו נע פחות או יותר מתחת לרדאר, מתחיל לתפוס תשומת-לב.

יכול להיות שהכריסמס הזה יהפוך להיות מפגן הכוח של כלכלה חדשה. רק בשבוע שעבר התבשרנו כי השקעה גדולה בחברת המשחקים זינגה (Zynga), האחראית על להיטים כמו פארמוויל ומלחמות המאפיה, העמידה את השווי שלה על 3 מיליארד דולר. והיא לא לבד. חברות רבות המייצרות טובין וירטואליים (כך זה נקרא) כבר מוערכות ביותר ממיליארד דולר.

התעשיות הוותיקות נשארו בחוץ

את ההיקף הכולל של שוק הסחורות הוירטואליות קשה לקבוע - כי אין דרך מוסכמת לתחם ולהגדיר את השוק. הוא פשוט ענק מדי, חדש מדי, משתנה מדי.

האם הוא כולל רק את הרשתות החברתיות? האם תעשיית המשחקים, בה שחקנים רוכשים ציוד לדמויות שלהם, נכללת בתוכו? מה עם שוק האפליקציות הסלולריות, שאש בשדה קוצים מתקדמת כמו צב צולע ביחס אליו - מרינגטון פשוט ועד לקוביות קרח שנמסות לך ב-iPhone. ומה דינן של סחורות כמו שדרוג און-ליין, סיפור בקינדל או שיר באייטיונז? האם כל אלה נספרים?

וזה עוד כלום. יש סחורה וירטואלית אחת שאם נכלול אותה בחישוב - נקבל את השוק הגדול ביותר בעולם. קוראים לה זמן אוויר. כך שבואו נעשה לעצמנו טובה ונזנח את צורת המחשבה הישנה בנוגע למה אמיתי ומה לא.

או כמו שכתב ויקטור קיגן, פרשן טכנולוגיה ב"גרדיאן": מה יותר אמיתי, ורד מדומה שפורח לך על המסך לשבוע - או קוביית שוקולד שנמסה לך בפה אחרי דקה? האם 10 דקות של שיחה לחו"ל אמיתיות יותר או פחות ממשאית פלסטיק שהורכבה בסין או מקלטת ילדים, אם למנות רק שתי מתנות (סליחה, סחורות) שאותן אפשר להחזיק?

תעשיות ותיקות כמו המוזיקה, הקולנוע והטלוויזיה עומדות ולא מבינות איך אף אחד לא מוכן לשלם ברשת על שירים, סרטים וסדרות שהוא אוהב, ומצד שני מוציא את כספו בשמחה על כדור שלג מדומה או על חרב חדשה לדמות במשחק שלו. הכלכלה החדשה הזו מתנהלת בלעדיהן.

ככה זה בחיים. כמה שנים לא שמת לב, והופ! אתה דינוזאור.