"אנחנו הולכים לקראת שנה מאוד טובה במשק הישראלי, עם צמיחה מאוד חזקה. אני רואה שיפור בכלכלה העולמית, כשהעולם יצא ממיתון. כיום אין כלכלה מקומית וגלובלית, כל העולם מושפע מכל המדינות. בארה"ב אנחנו רואים עלייה בייצור התעשייתי ובייצוא, הגירעון המסחרי קטן בחצי ובאירופה היציאה מהמיתון איטית יותר בגלל הבעיות במדינות ה-PIGS. מחיר הנפט כפי שאני רואה זאת יהיה יציב בשנה הבאה וברגע שהדולר יעלה הוא יכול אף לרדת לכיוון ה-50 דולר לחבית. הריבית תעלה במחצית השנייה של השנה בעיקר בארה"ב ואולי גם באירופה, כשביפן אין סיכוי לראות עליית ריבית. בעקבות עליית הריבית בארה"ב, הדולר יתחזק בכל העולם".
את התחזיות הללו השמיע היום (ב') שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה, בכנס שערך בית ההשקעות. מעוז הוסיף, כי "במשק הישראלי יש צמיחה פנטסטית. יש שיפור בקצב ההכנסות ממיסים. מצב הממשלה הולך ומשתפר בכל הקשור לגירעון. יש עלייה בצריכה הפרטית, ברווחיות החברות ובהשקעות. יש עלייה בייצוא שהיא חדה מאוד בעיקר בכימיקלים, מחצבים, פרמצבטיקה, שבבים ועוד. מה שמעניין בייצוא הוא שיש מגמה מאוד מעניינת של עלייה בייבוא מוצרי חומרי גלם גם לתעשייה הבסיסית פלסטיקה, בדים וכו'. גם שם, הסקטורים האחרונים שלא נכנסו לעלייה בייצוא ייכנסו לשם בשנה הקרובה".
מעוז ציין כי אחת הסיבות לעלייה בצריכה הפרטית היא עלייה בנכסי הציבור ותחושת העושר תהיה טובה יותר מאשר טרום המשבר. לדעתו, "צפויה עלייה די חדה בשכר בסקטור הציבורי, שם אני צופה שנה של שביתות והשבתות שכן ההכנסה הפנויה של השכבות החלשות בסקטור הציבורי יתנגדו לעליית תעריפי המים. העלייה בשכר בסקטור הציבורי היא אחד הגורמים לאינפלציה ב-2010, כל התוספת שתתקבל תעבור לצריכה. עד כדי כך השלטון חרד מכך, עד שבדו"ח הזמני של קרן המטבע העולמית אנחנו רואים שהם מביעים דאגה מהעלייה בשכר בסקטור הציבורי ואף יוצאים נגדה".
הוא התייחס גם לאבטלה ואמר כי "שיעור האבטלה מתחיל כבר לרדת. אם 2009 אופיינה באבטלה בצווארון הלבן, אנחנו נראה חידוש העלייה בהשקעה בהיי-טק שתחזיר את חלקם של המובטלים הללו לשוק העבודה".
מעוז סיפק גם תחזיות לשוק ההון לשנה הבאה: "הבורסה תמשיך לעלות, למרות מספר תיקונים לאורכה. אנחנו רואים עלייה חדה בפיריון העבודה שתביא לעלייה ברווחיות החברות. הפיריון עלה בכ-7% בשנה האחרונה. מצד שני יש לנו עלייה בביקושים ובייצוא ומצד שלישי יש לנו קיפאון יחסי בשכר בחברות. הריבית הריאלית עדיין אפסית וכשהריבית כמעט אפסית מקורות המימון זמינים ויכולת גלגול החוב של הסקטור העסקי טובה מאוד. הגירעון הממשלתי לא יעלה אלא ירד ולכן הביקוש של הממשלה להון ירד יחסית לתוכנית והיא תפנה יותר מקורות מימון לסקטור העסקי. זו אחת השנים הטובות לסקטור העסקי, לפחות עד אמצע 2010. אני מסייג זאת למקרה שבו סין תעשה שינוי דרסטי או שינוי בארה"ב ונראה האטה בקצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית במחצית השנייה של 2010".
על המדיניות המוניטארית אמר מעוז: "בנק ישראל יאחר בהעלאת הריבית ולכן נראה עליית תשואות באפיק השקלי רק החל מהרבעון השני. נראה עלייה חדה בריבית במחצית השנייה של 2010 וירידה בשיעור החיסכון. נראה גם כניסה חזקה של זרים, שכן ישראל מאוד זולה יחסית במונחי חוב לתוצר. נראה כניסה גם לאפיק השקלי וגם לאפיק המנייתי. הסקטור המוסדי כבר הוציא 4 מיליארד דולר לחו"ל השנה והוא ימשיך להגדיל את יציאת הכסף לחו"ל, מנגד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
