שופרסל: ספקי המזון מתאמים עמדות תחת התאחדות המזון

מקורבים לשופרסל מותחים ביקורת חריפה על הפנייה של ספקי המזון הגדולים לממונה על ההגבלים: "5 ספקים שולטים ב-45% מהשוק. הם לא מאמינים במותגים שלהם, ולכן הם מנסים להתאגד נגד שופרסל"

המלחמה בין שופרסל ליצרני המזון נמשכת. עם היוודע כוונת איגוד יצרני המזון להתאגד כנגד החלטת שופרסל להעביר לידיה את תחום הסדרנות בסניפים, שופרסל משיבה מלחמה: מקורבים לרשת יוצאים היום (ב') בהאשמות חריפות נגד יצרני המזון הגדולים ובראשם שטראוס, אסם, תנובה וקוקה-קולה. בשיחה עם "גלובס" הם מאשימים את היצרנים הגדולים בתיאום תחת כסות איגוד יצרני המזון.

"לא יכול להיות שפפסי תשב עם קוקה-קולה, ואסם עם עלית, ושהיצרנים יתאמו את הפעילויות שלהם לאורך שנים כדי לשמור על נתחי השוק והרווחיות שלהם", אומרים המקורבים. "את מתארת לעצמך שהם מדברים זה עם זה כל יום כדי לתאם את העמדות שלהם? הרי זה לא מתחיל ונגמר בישיבה. לא יכול להיות שמישהו יקבל בשלוות-נפש את העובדה שהספקים הגדולים יישבו השכם והערב, תחת ההוספיס של התאחדות המזון".

ההתקפה על הספקים באה בעקבות חשיפת "גלובס" בסוף השבוע שעבר, ולפיה יצרני המזון פנו לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, וביקשו ממנה אישור להתאגד כדי לנהל משא-ומתן מול שופרסל כגוף אחד בנושא הסדרנות.

שופרסל, כזכור, הודיעה כי מלאכת סידור המוצרים על המדפים - שבוצעה עד כה על-ידי הספקים - תעבור לידיה, והיא תגבה מהספקים תמורת הסדרנות תשלום של 4%-7% מהמכירות. הספקים, מצדם, טוענים ל"סחטנות" מצד שופרסל, ומבקשים לנהל משא-ומתן משותף על שיעור התשלום. לדבריהם, עלות הסדרנות היא 1.5%-2% ממחזור המכירות בלבד.

"שופרסל סחטנית?", אומרים מקורבים לרשת, "שיעורי הרווח שלה מעידים אחרת. שופרסל היא רשת הטרוגנית (בעלת סניפים בגדלים שונים), ולכן עלות סידור המדפים ברשת גבוהה מהעלות שמציינים הספקים. שופרסל תשפר את הרווח, גם כתוצאה משיפור הזמינות של המוצרים על המדף והגדלת המכר כתוצאה מכך".

"הספקים לא מאמינים במותגים"

"מה הספקים מנסים לעשות עכשיו? לתאם את הפעילות כדי לשמור על רווחיות ונתחי שוק", קובע אחד המקורבים לשופרסל. "הם הולכים לממונה כי הם מאמינים שכך יגבילו את שופרסל והם ירוויחו יותר כסף".

הספקים טוענים כי הם מגנים במיוחד על הספקים הבינוניים והקטנים, שאין להם כוח מיקוח מול הרשת.

"אסם, תנובה, שטראוס וקוקה-קולה הם בינוניים? הם אלה שמגנים על הקטנים? בכל פעם הם יושבים יחד כדי לשמור על כוחם. יש פה מצב שלא קיים בשום מדינה בעולם - 45% מהשוק נתון בידי 5 חברות (תנובה, אסם, שטראוס, קוקה-קולה ונטו - א.ח). זהו סוף עידן המותגים. הספקים לא מאמינים במותגיהם, ולכן צריכים להתאגד כדי להגן עליהם".

עוד טוענים המקורבים כי "יש פה אווירה שהכל מותר לספקים. סידור המדפים נותן להם יתרונות על אחרים, ולכן הדו-שיח הוא לא על מהות. הם רוצים כוח ושליטה על המדף".

הספקים, מצדם, טוענים כי לשופרסל מעמד של מונופול והשפעה מכרעת בשוק, והדבר מקנה לה חופש לנקוט צעדים, לרבות נטילת הסדרנות לידיה, הפוגעים ביצרני המזון, בתחרות בין יצרני המזון לשופרסל ובציבור הצרכנים.

"לשופרסל יש קבלות על שימוש בכוח", אומר אחד הספקים הגדולים בשוק. "היא ניקתה מוצרים מהמדף, ועל כך תלוי ועומד נגדה כתב אישום. אלמלא הקבלות האלה, יכול להיות שלא היו חששות".

אך בעוד הספקים מנסים להציג חזית אחידה של כל הספקים הגדולים, הבינוניים והקטנים, ל"גלובס" נודע כי חברת יוניליוור, הנחשבת ספקית גדולה, פתחה במשא-ומתן ישיר עם שופרסל בעניין הסדרנות, והיא אינה נוטלת חלק פעיל במאבק הספקים. בחברת יוניליוור אמרו ל"גלובס" כי הנושא רגיש, וכי הם אינם מעוניינים להגיב מעל דפי העיתון.

שופרסל תקלוט עובדים לפי צרכיה

אחת מטענות הספקים היתה כי המהלך של שופרסל יוביל לפיטוריהם של אלפי סדרנים קשי-יום וחסרי הכשרה מקצועית, שיכולתם להשתכר ממשלח-יד אחר מוטלת בספק.

מקורבים לשופרסל עונים גם על כך: "מה זה הבלוף הזה? הרי אם סדרנית עובדת שעתיים בשופרסל ואחר-כך ברשת אחרת, אז מה זה הבלוף הזה שמפטרים אותה? הרשת תקלוט 1,275 עובדים לסדרנות. שופרסל אינה מתחייבת לקלוט את הסדרנים שיפוטרו, אלא לקלוט עובדים לפי צרכיה".

על דרישת הספקים לשמור על רצף ההעסקה של הסדרנים שייקלטו בשופרסל, קרי להעניק להם את הזכויות הנובעות מהוותק שלהם בעבודה - אומרים מקורבים לרשת: "האם מתפקידה של שופרסל לדאוג להיסטוריה שלהם? שאף אחד לא יבחן את שופרסל בנושא ההגינות לעובדים. הוכחנו את עצמנו בקלאבמרקט. הרשת דורשת ניתוק מלא של יחסי עובד-מעביד. עובדים שייקלטו ברשת ייקלטו כעובדים חדשים בהסכם קיבוצי, אך ללא ותק".

לדברי מקורבים לרשת, האמוציות הגדולות מצד הספקים נובעות מעליית המותג הפרטי. "אם זה היה קורה לפני 5 שנים, האמוציות היו פחותות. עכשיו האמוציות גדולות כי יש מותג פרטי בישראל והשוק משתנה. המותג הפרטי בשופרסל מהווה 11% מהמכר בקטגוריות שבהן הוא פועל. מותג פרטי יש גם ברבוע כחול וברשת הרביעית. בסוף קמעונאים יסדרו את המוצרים על המדף".

יתרה מזאת, מקורבים לרשת מאשימים את הספקים בכך שתמכו בקלאבמרקט גם כאשר היה ברור כי הרשת עומדת להתמוטט. "הם תומכים היום ברשתות הפרטיות, שהם קוראים להן 'הרשת הדינמית'. פעם זה היה 'מועדון הפלטינום' שלהם. הם מוציאים את בעלי הרשתות לטיולים בחו"ל, והרשתות יושבות יחד ומעבירות מחירים. הבדיחה אומרת שהם גם משווים קבלות. עובדה - הרשתות הפרטיות צומחות, וזה אומר שמישהו מעודד אותן".

איגוד יצרניות המזון מסר בתגובה לטענות המועלות בכתבה כי "טענות שופרסל הן מופרכות. שופרסל ממשיכה לפעול בכוחנות תוך זריית חול בעיני הציבור. איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים מייצג את היצרנים הקטנים, הבינוניים והגדולים, כפי שנהג לאורך השנים, וכל ניסיון של שופרסל לטעון אחרת הוא מגמתי וחסר כל שחר".

הספקים הקטנים: "הספקים הגדולים דואגים בעיקר לעצמם"

"ביצוע הסדרנות על-ידי שופרסל עלול להביא לפגיעה בלתי הפיכה ביצרני המזון, ובמיוחד הבינוניים והקטנים", כותב איגוד תעשיות המזון בפנייה לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, שבה הוא מבקש אישור להתאגד לצורך ניהול משא-ומתן משותף מול שופרסל. אך מתברר כי חלק מהספקים הקטנים בשוק מטילים ספקות באשר להצהרת הכוונות הזאת.

"היחידים שמודאגים באמת הם הספקים הגדולים", אומר ספק קטן. "אני לא מוטרד מהמהלך, כי אני משלם עבור הסדרנות כבר היום. אני לא מאמין שהספקים הגדולים מובילים את ההתארגנות למען הקטנים".

לדברי ספק אחר, גם ללא קשר לסדרנות - הספקים הקטנים נעלמים והולכים: "כבר היום רובם אינם נמצאים בשופרסל וברבוע כחול, ומי שנמצא - או שהוא יתחיל לייצר מותג פרטי, או שהוא תוך שנתיים ייעלם".

חלק מהספקים הקטנים, ששופרסל כבר היום מבצעת את עבודת הסדרנות עבורם, אינם מרוצים מעבודתה ומקווים כי המהלך שלה ישפר את המצב. "שופרסל עד היום לא עשתה את הסדרנות כמו שהבטיחה לנו, אז אולי עכשיו היא תעשה את העבודה כמו שצריך", אומר אחד הספקים הקטנים. "עדיף שהרשת תסדר גם את הסחורה של המתחרים. אם היא תרוויח יותר כתוצאה מהמהלך - אז אולי יהיה לה אינטרס לשמור עליי", מוסיף אחר.

עיקר דאגתם של הספקים הבינוניים והקטנים היא מהיעדר כוח המיקוח מול שופרסל ודרישותיה שיביאו בסופו של דבר להעלאת מחירים. "זה כמו הבונוסים השנתיים שהרשת דורשת. אין לזה סוף", אומר אחד הספקים. "היום הם מבקשים 5% על סדרנות, ומחר יבקשו 7%, והיצרנים יצטרכו לשלם כי אין לך אלטרנטיבה".

ספק בינוני, התומך בהעברת הסדרנות, מלין אף הוא על דרישות שופרסל: "הרשת רוצה להפוך את הסדרנות מוקד ליצירת רווחים. היא מתכוונת לגבות תשלום אחיד, ואנחנו נממן חברות כמו שטראוס ותנובה. לסדר מדף עם אקונומיקה זה לא כמו לסדר מדף עם מוצרי חלב".

המהלך של שופרסל צפוי להשפיע גם על חברות ההפצה המבצעות עבודות הפצה וסדרנות ליצרנים, כמו שסטוביץ, דיפלומט, גורי ואחרים. בשלב זה הן מנסות לשדר עסקים כרגיל. "זה הפיתרון הנכון לטווח ארוך, אם כי יש ויכוחים בדרך על כמה לשלם ואיך זה יתבצע", אומר עודד גורי, מנכ"ל חברת גורי.

שופרסל תרוויח כ-150 מיליון שקל בשנה בעקבות העברת הסדרנות לידיה

שופרסל תרוויח כ-150 מיליון שקל בשנה כתוצאה מהעברת הסדרנות לידיה. החשבון פשוט. מחזור מכירותיה השנתי של שופרסל עומד על כ-11 מיליארד שקל בשנה, לא כולל מע"מ. אם נפחית ממנו את הרווח הגולמי (27%) - נגלה כי היקף הרכישות של הרשת מהספקים הוא 8.5 מיליארד שקל. כ-6 מיליארד שקל מוקצים לרכישת מוצרים הרלוונטיים לעניין הסדרנות.

שופרסל דורשת מהספקים עבור הסדרנות תשלום של 4%-7% מהמכירות. גם בהנחה ששופרסל תצליח בסופו של דבר לגבות מהספקים רק 4%, היא תשיג הכנסות בהיקף של 240 מיליון שקל בשנה.

שופרסל הצהירה כי לצורך הסדרנות היא תעסיק 1,275 סדרניות ברשת. בהתחשב ברמת השכר של סדרניות, עלות המעסיק תעמוד על כ-30 שקל לשעה, קרי כ-5,300 שקל לחודש. לפיכך, עלות העסקת הסדרניות בשופרסל תעמוד על כ-80-85 מיליון שקל בשנה, ולשופרסל יישאר רווח תפעולי נאה של כ-150 מיליון שקל בשנה.