מרכז מאקרו למדיניות כלכלית: העמדה שהציג פרס בקופנהגן נכונה לישראל

מאקרו: "העמדה לא שונה מעמדות של מדינות אחרות בעלות מאפיינים דומים של גידול באוכלוסייה" ■ הירוקים מנגד: "הממשלה צריכה לקבוע יעדים שאפתניים הרבה יותר"

"העמדה שהוצגה ע"י הנשיא שמעון פרס בוועידת קונפהגן, היא המדיניות הנכונה למדינת ישראל לאור מאפייניה המיוחדים, והיא לא שונה מעמדות של מדינות אחרות בעלות מאפיינים דומים". כך מצוין בדו"ח שיונח מחרתיים (ד'), על שולחן חברי הכנסת. הדו"ח נערך על-ידי ליאור שמואלי, מייסד פירמת הייעוץ EcoFinance המתמחה בכלכלה ירוקה, בשיתוף מרכז מאקרו למדיניות כלכלית, בראשות ד"ר רובי נתנזון. הדו"ח סוקר את היקף פליטות גזי החממה של ישראל, ומנתח את העמדה שהוכרזה בשם המדינה ביחס למדיניות הפחתת פליטות גזי חממה בוועידת קופנהגן.

הדו"ח נעשה כחלק מפרויקט הסנאט, המביא מדי שבוע לחברי הכנסת מידע חיוני לפעילותם הפרלמנטארית. בדו"ח נטען, כי בשל הגידול באוכלוסין, הגידול בתוצר לנפש והיעדר הפוטנציאל להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים רציפים (הידרואלקטרי, גיאותרמי, גרעיני), היקף פליטות גזי החממה של מדינת ישראל נמצא במגמת גידול מתמדת.

"ההכרזה בפורום בינלאומי כמו ועידת קופנהגן על המדיניות להפחית 20% מכמות הפליטות שצפויה להירשם ב-2020 על-פי תרחיש של עסקים כרגיל, כלומר כזה שאינו מכיל מאמצי הפחתת פליטות, היא חיובית. שכן בכך ישראל שידרה לעולם מסר כי היא כבר לא רואה עצמה כמדינה מתפתחת, וכי היא מחויבת להצטרף למאבק הגלובלי לצמצום פליטות גזי חממה", מצוין בדו"ח.

לטענת הכותבים, ההכרזה משדרת למשק כי יש נכונות ממשלתית להקצות תקציבים לפעילות של הפחתת פליטות גזי חממה.

"העמדה הישראלית היא הנכונה, הראויה והמתאימה ביותר לנסיבות של מדינת ישראל, אבל השגתה אינה פשוטה כלל וכלל. אנו חוששים כי המכשול העיקרי בנושא פליטות גזי החממה אינו ההחלטה על המדיניות, אלא יישום המנופים להפחתת הפליטות", ציין שמואלי, מחבר הדו"ח.

משק דל פחמן

עוד ציין, כי "אנו מקווים, כי בעקבות ההכרזה הישראלית בוועידה, וחרף היעדר החלטה אופרטיבית מהוועידה, תפתח מדינת ישראל משק דל פחמן (Low Carbon Economy). מקווים שתקדם את המדיניות המוצהרת של התייעלות אנרגטית וחסכון בחשמל בשיעור של 20%, תזרז את המכרזים ואישורי התכנון להקמת מתקני ייצור חשמל ממקורות מתחדשים (רוח ושמש) ותקדם ביעילות את הפרויקטים להקמת מערכות הסעת המונים, התקועים מזה שנים רבות.

"בלי פעילות בשלושת התחומים האלה, ההכרזה של פרס תישאר גנוזה כאות מתה בארכיוני האו"ם, ומדינת ישראל תפספס הזדמנות אמיתית לשינוי", הוסיף שמואלי.

ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ועורך הדו"ח, הדגיש כי "עד כה לא התקיים דיון רציני במדינה ולא התקבלו החלטות בסוגיית איכות הסביבה ופליטת גזי החממה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תגבש מדיניות ברורה ותתווה את הדרך. בכך, נצטרף לרוב המדינות המפותחות, נישא בגאון את הדגל הירוק ונתרום לשמירה על כדור הארץ שלנו".

לנהוג כמו המדינות המפותחות

בטונים שונים מפרסמים היום נציגי משלחת הארגונים הירוקים לוועידת קופנהגן הודעת זירוז לממשלת ישראל, להכין ולפרסם תוכנית פעילות להפחתת פליטות גזי חממה.

נציין, כי אחת מההסכמות שהושגו בוועידה הייתה שהמדינות המפותחות יגישו עד סוף חודש ינואר הקרוב יעדי הפחתת פליטות, ושהמדינות המתפתחות יגישו באותו מועד תוכניות מסודרות להפחתת פליטות, גם אם בלי יעדים מוגדרים של הפחתה. כעת, משלחת ארגוני הסביבה לוועידת קופנהגן קוראת לממשלה "להכין בתוך חודש תוכנית פעולה מסודרת, מחייבת ומתוקצבת וכן לקבוע יעדים ברורים להפחתה של פליטות גזי חממה, כפי שמופיע בהסכם הוועידה, גם אם הוא אינו מחייב".

ישראל למעשה אינה מחויבת להגדיר יעדי הפחתה אולם פרס כבר הכריז על יעד בנאומו בקופנהגן, כך שיעד מחייב כבר קיים. אבל לארגונים הירוקים לא די ביעד שהוצהר. בהודעתם מצוין, כי "אם הממשלה רוצה להוביל את ישראל לחיק המדינות המפותחות, עליה לנהוג בהתאם גם בתחום הסביבתי, ולאמץ יעדים שאפתניים הרבה יותר מאלה שהיא התחייבה עליהם בוועידה, ולפעול ליישומם".