כשמאפשרים לבכיר להיות אנונימי

אם לא יתברר מי "הבכיר" שיצא נגד אשכנזי, עוד נחשוד שמדובר בראש הממשלה עצמו

מהומה גדולה התעוררה היום בפרשת גלעד שליט. לא מדובר בפרסום רשימת האסירים הפלסטינים, גם לא בקבלת תשובת החמאס להצעה האחרונה של הממשלה. מה שגרם את המהומה היתה כותרת בעיתון "ידיעות אחרונות": "הרמטכ"ל כשל בתפקידו", וכותרת משנה: "הוא מתנהג כמו ראש ועד ההורים של החיילים"; וגם: "נכשל במילוי חובתו להציע למקבלי ההחלטות דרכים צבאיות לשחרור החטוף".

מי השמיע את ההאשמות כלפי גבי אשכנזי? לא ידוע, כי העיתון אומר שהדובר הוא "בכיר בלשכת ראש הממשלה", שזה כמובן לא אומר לנו כלום על זהותו - מה שאמור להפוך את הפרסום לחסר כל ערך. אבל אף שהפרסום אנונימי, היה צורך במתן גיבוי לאשכנזי מטעם ראש הממשלה ושר הביטחון, והם עשו זאת. כי היעדר גיבוי היה מתפרש כהסכמה עם הביקורת.

מכל בחינה אפשרית מדובר בפרסום נבזי. כשנותנים לבכיר כלשהו בלשכה כלשהי להתבטא באנונימיות, הוא מרשה לעצמו לומר את הדברים הכי פרועים, כי מה אכפת לו, אף אחד לא יידע שזה הוא. באופן כזה מקבל העיתון מהבכירים האלמונים כותרות סנסציוניות, אבל לא מידע שאפשר לסמוך על אמינותו. בעצם, זו זריקת בוץ מן הסוג הפחדני ביותר, וזה קיים מכיוון שהעיתונות מעודדת את זה.

יש מקרים שבהם פרסום בשמו של מקור אנונימי אינו מהווה בעיה, ולעתים הוא אפילו נחוץ. הפרסום של היום אינו כזה. ראשית, כיוון שהוא נעשה בעיצומו של משא ומתן רגיש מאין כמותו על חייו של גלעד שליט. אם מפרסמים משהו במצב כזה, צריך שזה יהיה מידע בדוק ובעיקר גלוי, כיוון שכל פרסום, בוודאי על רקע אישי, מכניס את המערכת למצב של סחרור. ובמעטה אנונימיות, יכול הפרסום להיעשות גם לצורך חיסול חשבונות פרטיים עם הרמטכ"ל - האם זה מה שאנחנו צריכים עכשיו?

יש להניח כי מאחורי הפרסום באמת עומד "בכיר", אם כי גם בכך אי-אפשר להיות בטוחים. בכל מקרה, ראש הממשלה אמור להיות מעוניין מאוד לדעת מי הוא הגורם חסר האחריות המשוטט בלשכתו. הבדיקה לאיתור הפטפטן צריכה כבר להיות בעיצומה - אחרת אנחנו עלולים לחשוד שמדובר, חס ושלום, בראש הממשלה עצמו.