עו"ד ישראל פרי בראיון מבית הסוהר על פרשת הפנסיה הגרמנית: "אם לא הייתי עשיר לא הייתי בכלא"

פרי, שהורשע בגניבת 320 מיליון מארק גרמני מלקוחותיו ונדון ל-10 שנות מאסר, מתעקש על חפותו ■ הוא הגיש בקשה למשפט חוזר בטענה כי העד המרכזי נגדו נתן עדות שקר ■ בראיון בלעדי הוא מאשים את השופטים בחוסר הבנה בכלכלה, וטוען: "השופט הושפע מקמפיין ניצולי השואה. בזכות עושרי אני יכול להיאבק באי-צדק. עשיתי דברים טובים - ואני יושב בכלא"

"אם לא הייתי עשיר - לא הייתי יושב בבית-הסוהר, לא היו מגישים נגדי כתב אישום, ולא היה קורה שום דבר", אומר עו"ד ישראל פרי (68), המרצה עונש של 10 שנות מאסר. פרי הורשע בגניבת 320 מיליון מארק גרמני מלקוחותיו בפרשת הפנסיה הגרמנית, ובעבירות של קבלת דבר במירמה, שיבוש הליכי משפט ועבירות ביטוח - אך בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא אומר: "בזכות עושרי אני יכול להיאבק באי-צדק שנעשה עמי בעצם הכנסתי לבית-הסוהר".

הראיון עם פרי התקיים השבוע בין כותלי כלא "רימונים" בשרון, על רקע הליך משפטי שיזמה סוללת עורכי דינו, הכוללת את יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן, מרדכי קרמניצר, עמרי ידלין וצבי אגמון: אתמול (ג') הם הגישו בקשה לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לקיים משפט חוזר בעבירת שיבוש הליכי משפט, וזאת לאור ראיות חדשות שנאספו בעניין עדותו של עד התביעה המרכזי נגדו, מרטין הקה, אזרח גרמני שעבד בשירותו של פרי במשך 4 שנים, בשכר נאה של 30 אלף מארק גרמני בחודש בתוספת בונוסים בסך כחצי מיליון מארק. הקה הוקלט, והוא נשמע מודה לכאורה כי העיד עדות שקר. במקביל פנו עורכי הדין ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד הקה.

ישראל פרי / צלם: קובי קלמנוביץ

* הדימוי הציבורי שלך הוא של אדם עשיר כקורח, שהחליט שהוא חזק יותר ממערכת המשפט ומסרב לקבל את תוצאות הבירור המשפטי, של אדם שלא ינוח עד שימוטט את ההחלטות שהתקבלו.

"היו אנשים שעבדו יומם ולילה במשך שנים כדי להשחיר אותי והפעילו לחצים על המערכת, עד שהצליחו לעוות את העובדות ולהכניס אותי לבית-הסוהר. אם אני עושה את כל המאמצים ומשתמש בכלים לגיטימיים שאפשרויותיי הכספיות מקנות לי כדי להוציא את עצמי מהעוול שאליו נכנסתי שלא בצדק - אני לא רואה בזה שום פסול. אני יושב בכלא על לא עוול בכפי. אני לא נלחם נגד המערכת המשפטית. אם האמת תצא לאור, המערכת תצא נשכרת. אני לא אכופף אותה, גם אין לי כוח לכופף אותה".

מאמין בשכר ועונש

הבקשה למשפט חוזר שהוגשה אתמול לעליון מתבססת על ראיות שהושגו בפגישות שקיימו בתו של פרי, עו"ד תמי פרי-גרינשפון, ועורך דינו הגרמני, אנדראס רוסבאך, עם מרטין הקה בגרמניה. באותן פגישות, שפרי הקליטה בסתר ורוסבאך תיעד בתצהיר, הודה לדבריהם הקה כי מסר עדות שקר בישראל.

עדותו של הקה, שהתקבלה בבית המשפט המחוזי כאמינה לגמרי, הובילה להרשעתו בעבירת שיבוש הליכי משפט ובעקיפין גם להרשעתו בקבלת דבר במירמה. על עבירת השיבוש הוטל על פרי עונש חסר תקדים של 5 שנות מאסר מתוך סך העונש שהוא מרצה. זיכויו מעבירה זו בעקבות הראיות החדשות עשוי, לדבריו, למוטט את פסק הדין כולו.

למרטין הקה היה, לדברי פרי, מניע חזק לסבך אותו: פרי הגיש נגדו תביעות בגרמניה, בשווייץ ובליכטנשטיין, בטענה כי הוא מעל בכספיו בסכום של 7 מיליון אירו. "הקה הניח שיהיה לי פחות כוח ומרץ לרדוף אחריו ככל שיהיו לי יותר צרות משלי, ומבחינה מסוימת הוא צדק", אומר פרי. "קשה לי לחיות עם העובדה שאדם שהיה נאמן שלי, שקידמתי והוצאתי אותו מתחתית הבור, מעל באמוני כך. אני מאמין בשכר ועונש".

* כיצד השגתם את ההקלטות? מדוע הקה נפגש איתכם?

"הקה הוא קתולי מאמין, והוא ביקש להיפגש עם בתי, שהתרשמה כי מצפונו מייסר אותו. הוא פנה לעורך הדין שלי בפרנקפורט בעקבות הצעת השופטת בגרמניה שנגיע לפשרה על 50% מהתביעה. תמי נפגשה איתו והקליטה אותו, התיק שלה היה מכשיר הקלטה. הוא קבע את הפגישה במקום סואן ורועש, מסעדה יפנית במלון בפרנקפורט, בכה בדמעות, ואמר במפורש שהוא העיד עדות שקר. האיש הזה הוא ערמומי, תחמן ורגשן, כך שזה יכול להיות כן".

* מתי קיבלת לראשונה את הדיווח על הפגישה?

"הייתי בכלא. תמי סיפרה לי, וביקשתי לראות את תמליל השיחה. לא נדהמתי מכך שהוא אמר דברים כאלה, אבל הפתיע אותי שזה הלך כל-כך חלק, כבר בפגישה הראשונה - הוא הודה שלא לחצתי עליו למסור עדות שקר ושהוא לא הרגיש שום לחץ לשקר במשפט. במשך שנים הוא התנהג בצורה סחטנית והעביר רמזים שיש לו כוח להזיק לי. אני יושב פה ולא יכול לנהל את העניינים, אבל בתי התרשמה שהוא באמת התחרט".

* למה הוא הסכים להיפגש עם תמי?

"כדי לקדם את עניין הפשרה הכספית. הוא אמר ש-3.5 מיליון אירו זה סכום שהוא יכול לעמוד בו, שלא יהרוס אותו. בפגישה השנייה, שהיתה במקום שקט יותר, הוא כבר היה זהיר יותר ואמר: 'אני מקווה שאת לא מקליטה אותי'. הוא עדיין הודה בשקר, אמר שהוא מתחרט על כך ושהוא מעדיף שלא להודות ששיקר אלא למצוא דרך לומר שלא הבינו אותו. אבל בתי אמרה לו, 'יגיע הרגע שבו תצטרך להגיד אמרתי אמת או שיקרתי'. אז הוא אמר 'אני רוצה לראות את הווידיאו של העדות שלי ולראות אם אני יכול להסביר את זה, אבל אם יבוא השלב שבו אצטרך להגיד ששיקרתי - אני אעשה את זה, אבל אני מעדיף שלא לעשות את זה'".

חלק מהפגישות קיים הקה עם רוסבאך, פרקליטו של פרי. רוסבאך לא הקליט את השיחות, אך תיעד את תוכנן במזכרים ובהמשך בתצהיר מטעמו, שהוגש גם הוא למזוז ולבית המשפט העליון. כמו פרי, דיווח גם רוסבאך מפי הקה כי הוא נפגש עם כומר, אמר כי מצפונו מייסר אותו בעניין העדות שמסר בישראל וכי ממצאי בית המשפט שהתבססו עליה היו שגויים.

"אי-אפשר לגנוב יתרת חוב"

עוד לפני הגשת הבקשה למשפט חוזר, לפני כחודשיים, הורה שופט בית המשפט העליון אליעזר ריבלין על קיום דיון נוסף, בהרכב מורחב, בהרשעתו של פרי בעבירות גניבה וקבלת דבר במירמה.

החלטתו של ריבלין היא יוצאת דופן משני טעמים: ראשית, ערעורו של פרי בעליון נדחה פה-אחד ולא בדעת רוב, ושנית, ההחלטה מטילה לראשונה ספק באופן שבו ניתחו בתי המשפט המחוזי והעליון את המהות הכלכלית של העסקה הסבוכה שרקח פרי עם לקוחותיו בנושא הפנסיה.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קבעה כי בדיון הנוסף יישבו 7 שופטים, וביניהם 3 השופטים שישבו בערעור והרשיעו אותו לבסוף, כך שמשימתו של פרי להפוך את התוצאה תהיה קשה להשלמה עד בלתי אפשרית.

* יש לך אמון במערכת המשפט הישראלית?

"אתה שואל אותי את השאלה הזו בעיתוי גרוע. תמיד היה לי אמון במערכת המשפט, בעיקר כשהשוויתי אותה למערכות משפט אחרות. אני מאמין שאם תתאמץ לשכנע את המערכת - בסופו של דבר היא תפעל נכון, אבל ברור שיש לה כשלים. אני יושב פה עם הרבה אנשים שטוענים שהם חפים מפשע, ויכול להיות שיש כאן כאלה. ביחס אליי, אני יודע בוודאות. אני לא דרייפוס. דרייפוס ישב על לא עוול בכפו, אני עשיתי דברים טובים - ואני יושב בכלא".

* שני בתי משפט הרשיעו אותך. איפה היה הכשל שלהם?

"הכשל היה בהבנת המהות הכלכלית של העסקה וגם בהבנת ענייני יסוד בכלכלה. בוא נתחיל, בלי להבין את העסקה. אני לא יכול לגנוב ממך יתרה אם אתה לווה ממני כסף, אני לא יכול לגנוב ממך את יתרת החובה, כי היא נכס שלי. אני חויבתי בגניבת יתרת חובה".

* זו אמירה קשה על בית המשפט. אתה אומר שהשופטים בורים ועמי ארצות.

"אני לא רוצה להסיק את המסקנות. אני חושב שהשופט (זכריה כספי - י"י) כל-כך התאהב בעדות של הקה וכל-כך לא אהב אותי, עד שבאיזושהי צורה הוא לא היה פתוח להבנת העניין. הוא בלי ספק הושפע מקמפיין ניצולי השואה נגדי. הוא כתב בפסק הדין שהוא ראה עד כמה הניצולים היו עוינים, שאי-אפשר להתעלם מזה. זה דומה לכך שבית המשפט היה פוסק שהוא ראה את משפחות הקורבנות בכאבן ולכן הרשיע את הנאשם. בארה"ב היו מקבלים משפט חוזר רק על ההערה הזו. השופט כספי ידוע כשופט תביעתי, אבל חשבנו שהתיק שלנו כל-כך חזק ושראיות התביעה כל-כך אוויליות, שלא תהיה לו ברירה אלא לזכות אותי. בדיעבד, זו היתה טעות".

* מה אתה מאחל לעצמך שיקרה בשנה הבאה?

"קודם כל, שלא ניפגש פה. הצלחה סבירה תהיה זיכוי מוחלט מעבירת הגניבה במסגרת הדיון הנוסף, וזיכוי מהשיבוש ומהמירמה במשפט החוזר. אז יישארו שתי עבירות ביטוח. ההרשעה בהן חלוטה, אבל הצלחה גדולה יותר תהיה אם יבינו שלא יכול להיות שאדם מתווך בין חברת ביטוח לבין עצמו כשהוא מבטח את עצמו, ואז יבינו שלא עברתי עבירה של ביטוח בישראל".

* מה הסיכוי שזה יקרה?

"אני מאמין, אבל אני מסכים איתך שזה לא כל-כך הגיוני".

ביטוח גרמני בהלוואה חד-פעמית

שורשיה של פרשת הפנסיה הגרמנית ב-1980, אז נכנסה לתוקף אמנה שחתמו עליה ישראל ומערב גרמניה, ולפיה רשאים תושבי ישראל להצטרף לתוכנית לביטוח פנסיוני של מערב גרמניה. ההצטרפות הותנתה בתשלום חד-פעמי רטרואקטיבי בתמורה לקבלת רנטה חודשית מגרמניה מגיל 65.

פרי הקים שרשרת חברות והציע לישראלים להצטרף לתוכנית, תוך שהוא מלווה להם את הסכום לתשלום החד-פעמי בתמורה לשלושה רבעים מסכום הרנטות שיגיעו, עד להחזר ההלוואה. כך נכנסו 9,000 ישראלים לתוכנית מבלי שהשקיעו כספים כלשהם.

כ-4,500 איש נוספים נרשמו באמצעות פרי לתוכנית, אך השקיעו גם מכספם לצורך קבלת הרנטה. אף שרובם לא היו ניצולי שואה, נוצר לפרי דימוי של מי שעשק ניצולי שואה במסגרת זו.

פרי קשר קשרים עם בנק גרמני, שמימן באשראי את ההלוואות, ולבסוף הקים חברת ביטוח שנרשמה באיי קיימן, שהעניקה ביטוח לחברה אחרת של פרי, ועמה חתמו הלקוחות על חוזה התשלומים.

בשלהי שנות ה-90 החלה נגד פרי חקירה פלילית בישראל ובגרמניה, וב-2001 הוא הועמד לדין באשמת גניבה מלקוחותיו, קבלת דבר במירמה ועבירות ביטוח.

"להיות בכלא זה אותו דבר למי שבא מדירת שיכון ולמי שבא מדירת פאר"

מזה 10 חודשים שעו"ד ישראל פרי מרצה את עונשו בכלא "רימונים", הנמצא במתחם בתי-הכלא "הדרים" שבצומת בני דרור. ועם זאת, לדבריו הוא מצליח לשמור על "רוטינה של נורמליות" גם בכלא, בין היתר מאחר שהשגרה שלו כוללת פגישות כמעט יומיומיות עם עורכי דינו הרבים, המייצגים אותו בהליכים המשפטיים האזרחיים והפליליים שהוא מעורב בהם, כנתבע וכתובע, בישראל ובאירופה.

אם הליכי המשפט החוזר והדיון הנוסף לא ישיגו את התוצאה שפרי מייחל לה - הוא צפוי להשתחרר אחרי 6 שנים (בהנחה שינוכה לו שליש על התנהגות טובה), אך פרי לא מעלה תסריט כזה על דעתו.

פרי קיבל את רישיון עריכת הדין בישראל לפני 40 שנה, אך החזיר אותו ללשכה לאחר הרשעתו ב-2008. בעת שהתנהל משפטו במחוזי, הוא נעזר ברישיון זה כדי להיכנס ביתר קלות לבית המשפט בתל-אביב, ללא תור ומבלי להתחכך בקהל.

פרי מסרב לקבל את האמירה שעונשו האמיתי הוא בנפילה מאיגרא רמא (פרי חי על קו לונדון-ניו יורק לפני שהסתבך בפלילים) לבירא עמיקתא שבחיי אסיר. "להיות בכלא", הוא אומר בראיון, "זה אותו דבר למי שבא מדירת שיכון של 3 חדרים ולאדם שבא מדירה מפוארת, כי בסופו של דבר כלא זה שלילת החופש, הכתבת סדר יום והעובדה שאתה לא יכול להיפגש עם מי שאתה רוצה מתי שאתה רוצה. לא חשוב אם האוכל פחות טוב או יותר טוב. כבר לפני כמה שנים החלטתי שאוכל זה בשביל להתקיים. אני מכיר את כל המסעדות בלונדון ובניו יורק, אבל כשהחלטתי שהאוכל הוא לא הדבר הכי חשוב, הצלחתי להוריד קצת במשקל".

כשייצא מהכלא, הדבר הראשון שיעשה, לדבריו, הוא לשבת שבוע ימים במקום שקט לחלוטין, הרחק ממערכת הכריזה של בית-הסוהר ומצעקות חבריו לאגף. "יש פה גם חבר'ה שמפתחים קולות", הוא אומר, "ככל שהם קטנים יותר - כך הקולות גדולים יותר".