האם יש לך אסטרטגיית יציאה?

'אסטרטגיית יציאה' הפכה לסם האקסטזי שייזמי היי-טק ומנהלי קרנות מפטמים בו את כבדי המשקיעים

ביפן, הורים מענישים ילדים סוררים בהוצאתם מהבית. במערב, ילדים נשלחים לחדריהם. בעוד שביפן הפרס על התנהגות טובה הוא כניסה הביתה, במערב, הפרס הוא יציאה ממנו. מגיל רך, אנו אמורים לתכנן אסטרטגיית 'אקזיט': מהבית, מבית-הספר, מהסטארט-אפ, מקרן הון הסיכון, מנישואין, ממלחמה ולעתים גם מהחיים. אם נתכנן, נתברך ב'אקזיט' 'ידוע מראש' או באופציה למימושו. אם נקפיד בביצוע ונהיה בני מזל, נהנה מ'אקזיט' בעל תשואה גבוהה במיוחד.

אם תקלידו בגוגל את הצירוף 'אסטרטגיית אקזיט', תקבל יותר מאלף ושש מאות הפניות לספרים ולמאמרים בנושא. אם תקלידו 'אסטרטגיית אקזיט מהחיים', תוצפו בכ-20 אלף הפניות לתכנון ולביצוע התאבדויות. תרבות ה'אקזיט' פולשת כיום לכל סמטה ברשות הרבים ומחלחלת למעמקי האינטימיות של הפרט.

יציאה לפנסיה, השקעות בסטארט-אפים, בקרנות הון סיכון, הסכמי ממון, עידוד השימוש בקונדומים, המתות חסד ותכנון מלחמות - כולם משווקים תחת הסלוגן, 'כניסה מוגנת ביציאה'.

ג'ורג' דבליו בוש חייב את כישלונו להיעדר 'אסטרטגיית יציאה' מעיראק. לעומתו, אביו נחשב לנשיא מוצלח כי השכיל להוציא לפועל 'אסטרטגיית יציאה' אפקטיבית במלחמת המפרץ. הנשיא אובמה הסכים לתגבר משמעותית את חיל המשלוח האמריקני באפגניסטן, אך רק בכפוף ל'אסטרטגיית יציאה' בתאריך נקוב מראש: יולי 2011.

'אסטרטגיית יציאה' היא 'באז וורד' עכשווי. היא נולדה בסוף שנות השישים בניתוח קיסרי של לקחי מלחמת וייטנאם. תבוסתה של ארה"ב יוחסה ע"י המנתחים בעיקר להיעדרה של 'אסטרטגיית יציאה'. בשנות השמונים הועבר הלפיד לנבחרת האינטרנטית של אצני ההיי-טק. אלה פתחו לקראת שנות התשעים במרוץ דוט-קומי, שהסתיים בפיצוץ דוט-טרגי של בועת האינטרנט באביב 2000. בעשור האחרון התפשטה המגפה לשדות המרעה של קרנות הון הסיכון והפרייבט אקוויטי. 'אסטרטגיית יציאה' הפכה לסם האקסטזי שייזמי היי-טק ומנהלי קרנות מפטמים בו את כבדי המשקיעים. ה'פואה גרה' הפיננסי של דמי הניהול זוכה אמנם לקיתונות של רותחין, אך כפי שפסק הגורו גורדון גקו בסרט "וול סטריט": "גריד איז גוד".

מה, אם כן, מניע את הדחף ל'אסטרטגיית יציאה' ומדוע היא נדחפת לכל פינה? הוגת הדעות חנה ארנדט הסבירה פעם מדוע היא אינה מחבבת את תורת הסטטיסטיקה. סטטיסטיקה, לדבריה, עוסקת בתופעת המספרים הגדולים והתקופות הקצרות, ואילו היא מעדיפה את המספרים הקטנים והתקופות הארוכות.

אפשר שהעיסוק הכפייתי ב'אסטרטגיית יציאה' נובע מהצונאמי שעליו גולשת הסטטיסטיקה. בעידן הפוסט-מודרני, נחשולי ארעיות ונזילות מטביעים את הקביעות והמוצקות, וכולנו נסחפים למערבולת של המספרים הגדולים והתקופות הקצרות. כאשר 'וירטואלי' מתחרה ב'ריאלי', ו'ריאליטי' מחליף 'דמיוני', מציאות ודמיון הופכים מהפכים למשלימים.

כאשר 'שינוי' עובר מהפריפריה למרכז החיים, אי-הוודאות מצמצמת את המרחק בין עתיד להווה ומשליכה את שניהם למכונת הכביסה של 'הישרדות' ב'ריאליטי' של החיים. בכדי לצאת יבש, אם כי סחוט, אין מנוס מהצטיידות ב'אסטרטגיית יציאה'. *

הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל

עקב שינויים המתוכננים במגזין הערב, זהו הטור האחרון של שמואל חרל"פ שיפורסם במתכונת זו