לתת צ'ק פתוח?

שלושה ימים לפתיחת חלון ההעברות האירופי. אלו הימים שבהם צריכים הבעלים לעשות את הפעולה הפשוטה של הוצאת פנקס הצ'קים, ולחתום בקטן למטה. לשלוח את המנג'ר להסתער על שוק השחקנים. זה לא בהכרח יעזור כמובן. אף אחד לא מבטיח שהוצאה לא מתוכננת של 20-30 מיליון אירו או ליש"ט תרים את הקבוצה.

אבל בימים שבהם כל מקום בטבלה, למעלה או למטה, יכול למוטט מועדון מבחינה כלכלית, מה כבר יכולים לעשות עוד כמה מיליונים לחוב שגם ככה כבר יצא משליטה.

ירידת ליגה בפרמיירליג היא אסון. כניסה לליגת אלופות יכולה להקפיץ מועדון ולהוציא אותו מחושך לאור. עונה ללא צ'מפיונס ליג עבור מועדון שבנוי על אירופה היא אסון. קניית שחקנים היא הפעולה הפסיכולוגית השכיחה ביותר בעידן שבו יש כל כך הרבה מה להפסיד. עד כמה הדילמה היא גדולה?

1. בואו ניקח את ליברפול. לאחר שהודחה בסוף נובמבר מהצ'מפיונס ליג, מיהרו באנגליה לעשות את החישובים. כמה כסף פוטנציאלי תפסיד הקבוצה בעקבות ההיעדרות משלבי הנוקאאוט. בלתי אפשרי להגיע למספרים מדויקים, כי אופ"א מחלקת כספים לקבוצות בליגת האלופות לפי פרמטרים שתלויים משמעותית גם במועדונים אחרים מאותה מדינה שמשתתפים במפעל. אבל אולי ניתן להסתכל על העונה הקודמת כמדד. ב-2008/09, אז הודחה ליברפול ברבע הגמר לצ'לסי, היא קיבלה מאופ"א 8 מיליון ליש"ט עבור ההשתתפות בשלבי הנוקאאוט בלבד, ועוד כ-2.7 מיליון ליש"ט משני משחקי הבית שקיימה, כלומר 10.7 מיליון ליש"ט.

סכום נכבד, אבל לא משהו שקבוצה ברמה הכלכלית של ליברפול תקרוס בגללו. בסופו של דבר, מדובר בסכום נמוך יותר מעלות השכר השנתית של סטיבן ג'רארד.

העונה אמנם הגדילה אופ"א משמעותית את הכספים שהיא מחלקת למועדונים בצ'מפיונס, בעקבות הצמיחה בחוזי זכויות השידור שהשיגה (מ-740 מיליון ליש"ט אשתקד ל-948 מיליון), ועדיין - הנזקים שתספוג העונה ליברפול מההדחה המוקדמת הם לא קריטיים כפי שנוטים לחשוב.

משהו קצת יותר חמור מבחינת ליברפול הוא היעדרות מוחלטת מהצ'מפיונס ליג בעונה הבאה, לאור מצבה בטבלה. המטרה המוצהרת לאור מחצית העונה הגרועה שלה, היא מקום רביעי והבטחת הכרטיס לצ'מפיונס, ששווה בפני עצמו סכומים נכבדים.

ברור שמועדוני העילית של היבשת סופגים מכה לא קלה אם הם כלל לא מגיעים לצ'מפיונס. אבל עד כמה באמת גדולה המכה? המספרים של העונה הקודמת של ליברפול מצביעים על הכנסה כוללת של קרוב ל-32 מיליון ליש"ט מליגת האלופות - כ-20% מההכנסה הכללית המשוערת של המועדון אשתקד. אבל הנה עוד משהו שצריך לקחת בחשבון במקרה שליברפול לא תהיה בליגת אלופות בעונה הבאה: השתתפות מוצלחת בליגה האירופית יכולה למזער את הנזק - אם היא תניף במאי 2011 את ה"גביע של האידיוטים", כפי שכינתה אותו כותרת ב"סאן", היא תוכל להכניס כ-16-17 מיליון ליש"ט מהקמפיין.

המסקנה מהעניין הזה היא פשוטה: עונה ללא צ'מפיונס ליג היא משהו שהקבוצות הגדולות של היבשת יכולות לעמוד בו. לא נעים, אבל לא נורא.

ג'ובאני קובולי ג'ילי, נשיאה לשעבר של יובנטוס, שנעדרה ב-2006/07 וב-2007/08 מליגת האלופות בעקבות פרשת הקאלצ'יופולי, התייחס לנושא בראיון ל"טוטוספורט": "יובנטוס לא היתה בצ'מפיונס שנתיים, ותראו איזה פלא, היא שרדה. הצ'מפיונס חשוב והוא מקור הכנסה משמעותי, אבל כל עוד לא נעדרים ממנו לתקופה ארוכה מדי, הכל בסדר. ויש באירופה 10-15 מועדונים שיש להם מספיק חוסן, מסורת וביטחון כדי לדעת לחזור למפעל הזה מהר מאוד".

2. עכשיו הדילמה הגדולה: כמה כדאי לקבוצה "להתאבד" בשוק ההעברות כדי למנוע אפשרות שהיא תמצא את עצמה מחוץ לאחד מארבעת המקומות המובילים לצ'מפיונס ליג? חודש ינואר אמור להיות הפלטפורמה שבה העניין הזה נבחן. במקרה של ליברפול, בעלי הבית כבר נתנו את התשובה לשאלה: לא כדאי.

לרפא בניטז, מאמן הקבוצה, כבר הוסבר על-ידי ג'ורג' ג'ילט וטום היקס שמצבה הפיננסי של ליברפול לא יאפשר לה להתחזק בחלון ההעברות שייפתח ביום שישי. למרות ששמות כמו אמיל האסקי, רוד ואן ניסטלרוי וקלרטון קול מקושרים עם מעבר אפשרי לליברפול בינואר, בניטז יצטרך לממן כל רכישה באמצעות מכירה של שחקנים מהסגל הקיים. שחקנים כמו באבל, וורונין ודוסנה כבר מכינים את כרטיסי הטיסה כדי לפנות כסף לשחקנים שיגיעו במקום.

לצמד האמריקנים יש כרגע דברים יותר חשובים על הראש ממחשבות על צ'מפיונס ליג בעונה הבאה או איזה חלוץ להנחית באנפילד. מה שכרגע מעניין אותם הוא למצוא דרך להחזיר את החוב של הקבוצה, שעומד נכון לעכשיו על 250 מיליון ליש"ט (שנוצר בעקבות הלוואה שלקחו כדי לרכוש את המועדון). אם אפשר לעשות את זה בזבנג אחד באמצעות מכירת הקבוצה - ועבור זה הם דורשים כ-450 מיליון ליש"ט - עוד יותר טוב.

אם הבעלים של ליברפול היו רואים את ההשתתפות בצ'מפיונס ליג בעונה הבאה כעניין קריטי, בניטז כבר היה מפוטר. היה מגיע מישהו שהיה מנסה לקחת את הקבוצה קדימה מבחינה מקצועית. אבל למה להשקיע כסף בפיטורי מאמן שרק הקיץ חתם על חוזה בשווי 20 מיליון ליש"ט נטו.

עניין אחד שהיקס וג'ילט מן הסתם לוקחים בחשבון בכל זאת: מה הסיכוי שלהם למכור בחודשים הקרובים את המועדון במחיר שהם דורשים, במידה שהקבוצה תיאלץ בעונה הבאה לשחק מחוץ לצ'מפיונס ליג. הדוגמה הטובה ביותר אולי היא של מייק אשלי מניוקאסל, שאחרי הירידה לליגת המשנה באנגליה נאלץ להוריד בכל שבוע שעבר את תג המחיר עבור הקבוצה עד שהגיע כמעט לרצפה. וגם אז הוא לא מכר.

3. ההיסטוריה של השנים האחרונות מראה גם מקרים הפוכים. יש דוגמאות לקבוצות שמוכנות להיכנס להרפתקאות כלכליות רק כדי להבטיח את מקומן בצ'מפיונס ליג. זכור במיוחד המקרה של באיירן מינכן. ראשי הקבוצה נלחצו מהעובדה שהקבוצה סיימה את עונת 2006/07 במקום הרביעי בבונדסליגה ונאלצה להשתתף בגביע אופ"א. בקיץ שלאחר מכן השקיע המועדון 72 מיליון אירו ברכישת שחקנים חדשים, הגבוה בתולדות באיירן, סכום עצום ביחס להכנסה הכוללת של הבווארים באותה עונה (223.3 מיליון אירו).

במקרה הזה הפעילות נבעה יותר ממקום רגשי. הנשיא פרנץ בקנבאואר סיפר מאוחר יותר מה גרם להשתוללות: "אי-השתתפות בצ'מפיונס ליג זה דבר שיכול ליצור גירעון של כמה עשרות מיליונים בודדים, אבל אלו תקופות מעבר בחייה של קבוצת כדורגל שהיא יכולה להתמודד איתן, מקצועית ופיננסית. הבעיה היא יותר מבחינה תדמיתית. לא יכול להיות שקבוצה כמו באיירן מינכן לא תשחק באירופה בימי שלישי ורביעי, זה עניין של כבוד".