המשותף לאומריקס, אופטונול ומדיגייד: הון סיכון בשיטת הספין-אוף

כל האקזיטים האלו החלו כספין-אוף של חברות קיימות ■ בתאליה ונצ'רס הבינו את הרעיון לפני מספר שנים ומקדמים מיזמים שהקימו מקניין רוחני של חברות קיימות שאינו בשימוש ■ עכשיו רוצים בקרן לעלות מדרגה בפעילות באמצעות גיוס של 50 מיליון שקל

כשחושבים על זה, מגלים שלא מעט מהאקזיטים הגדולים של השנתיים האחרונות בתחום מדעי החיים, הגיעו במקור מספין-אוף - חברות שהוקמו מתוך חברות קיימות.

כך, אומריקס נולדה כספין-אוף של חברת אוקטופארמה הבלגית, אופטונול הייתה ספין-אוף של מדינול ומדיגייד הייתה ספין-אוף של אלביט מערכות. חברה אחרת, שלא עשתה אקזיט אבל הגיעה להישגים משמעותיים, היא אבוג'ן, ספין-אוף של חברת קומפיוג'ן.

התופעה רלוונטית לא רק לישראל. בשווייץ כמעט כל תעשיית התרופות קמה כספין-אוף של שתי החברות הגדולות רוש ונובארטיס. גם בשוודיה ובגרמניה המצב דומה.

בארה"ב הספין-אוף הרשמי מקובל קצת פחות, אבל ניתן לומר שתעשיית הביוטק בחוף המערבי היא תולדה של יוצאי חברת ג'ננטק, בנגזרת זו או אחרת.

לא פלא שבקרן Thalia Ventures מסתכלים על הנתונים הללו ורואים בהם מודל להקמה ולבחירה של חברות מוצלחות.

מחו"ל לחיפה

הקרן הוקמה עוד לפני סדרת האקזיטים שתוארה. הרעיון שלה פשוט: לפנות לחברות קיימות ויחד איתן לזהות יכולות ומוצרים נחבאים בתוכן, שלא פותחו ולא יפותחו על-ידה, אבל יש בהם פוטנציאל גדול להכנסות ורווח כחברה נפרדת.

את המיזם מובילים שלושה שותפים בעלי רקע וניסיון בתחום מדעי החיים: ד"ר ראובן רגב, שניהל את קרן וקטורי של מוטי זיסר; ד"ר עופר מרקמן, שניהל את חברת נוטריקוגניה, ספין-אוף בתחום המזון של חברת הביוטק הבורסאית פרוקוגניה וד"ר שי מרצקי, מומחה לתחום תאי הגזע, שהיה מיזמי חברת פלוריסטם, שנסחרת בבורסת ה-Nadaq Capital.

"בראייה לאחור, החזר ההשקעה של ספין-אוף הוא טוב מזה של חברה אחרת שמושקעים בה אותם סכום וזמן", אומר רגב. "חלק מהעבודה כבר נעשה בחברה-האם. לכן הדרך לשוק קצרה יותר וישנה פחות אי-ודאות".

הקרן הקימה עד היום 4 חברות, שתיים מהן בתחום תאי הגזע ושתי האחרות בתחום הקלינטק (ראו טבלה). רובן הוקמו בשיתוף פעולה עם חברות שפועלות בחו"ל - בגרמניה, שווייץ וסינגפור.

ארבע החברות ממוקמות כיום בחיפה, תחת המטריה של תאליה והן פועלות עם יחידות משותפות של אדמיניסטרציה, מימון וחדרים סטריליים מיוחדים לפעילות בתחום הביוטק. לחלק מחברות יש גם צוותים בחו"ל, שעובדים לצד החברה-האם.

"מה שלא בתכנון, לא יקרה"

תאליה מבקשת מחברת המקור לא מעט: את הפטנטים שלה בתחום החדש, את הידע שנצבר אצלה בתחום זה ולפעמים גם צוות עובדים רלוונטי למוצר.

בתמורה מקבלת החברה-האם אחוזים מהפרויקט. תאליה משקיעה בפרויקט ומנהלת אותו. אם נוצר ידע בחברה-הבת, שיכול לשמש גם את החברה-האם, היא זכאית להשתמש בו.

החברות פתוחות ליוזמה של תאליה יותר מכפי שניתן היה לצפות. מרצקי מספר ש"בשלב הראשון היינו צריכים להתמודד עם התפיסה של החברות שהן יכולות לעשות הכל בבית וכל אופציה אחרת היא ויתור על ההזדמנות".

חברות התרככו כשהבינו שממילא אין בתוכנית העסקית שלהן כוונה לפתח את המוצרים אותם "חומדת" תאליה, ועדיף שתפתח אותם חברה-בת ולא מתחרה.

"אנחנו אומרים לחברות: 'אם זה לא תחום שניתן להציג בתשקיף, או לא בתכנון ל-8 השנים הקרובות, זה לא יקרה'", אומר מרקמן. "אפילו השוק הישראלי יורד מהגישה של 'תפסת מרובה'", מוסיף רגב.

"גורם מפתח להשגת המטרה הוא היכולת לכתוב הסכמים שמהם יהיה ברור מאוד שאנחנו לא מתקרבים לשוקי הליבה של החברה-האם ולהיפך", הוא מדגיש.

לפי מרצקי, שיתוף הפעולה עובד טוב מאוד. "בתוך החברה-האם מוקמים צוותי העברת טכנולוגיה, שתפקידם להכין את המוצרים כדי להעבירם אלינו", הוא מספר. "אחר-כך צוות גרעין מהחברה עובר לפעול כשלוחה שלנו". לחלק מהחברות שהוקמו בתוך תאליה, נרכש קניין רוחני ממספר חברות-אם.

הקריטריונים לבחירת החברות הם היות החברה-האם מובילה בתחומה, רמת אי-ודאות נמוכה מבחינת הטכנולוגיה, הגנה טובה על הקניין הרוחני ושוק של לפחות 100 מיליון דולר, כאשר לחברה המוקמת יש פוטנציאל להובילו.

בכל הפעילויות של תאליה הושקעו עד היום כמיליון דולר מכספם האישי של השותפים. כעת מחפשת הקרן משקיעים לגיוס של כ-50 מיליון שקל בסבב אחד או שניים, כדי לקדם את החברות משלב החממה לפעילות עצמאית ומלאה וכדי לצרף חברות חדשות. הגיוס החל בימים אלה דרך בנק ההשקעות קוקרמן.