שלטון מקומי מעז יצא מתוק

כמה הפסידו הרשויות המקומיות מהקמת תאגידי המים - ולמה זה טוב לנו

לפני שבועיים התייצב יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט בלשכתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, כדי להסביר עד כמה קוצצה התמיכה הממשלתית בתקציבי הרשויות המקומיות.

אחת התלונות המרכזיות נגעה להקמת תאגידי המים והביוב, שהחלו לפעול ב-1 בפברואר 2008. לפי המצגת של בוחבוט, בשנת 2007, ערב החלת הסעיף בחוק, שילמו הרשויות למקורות מיליארד ו-212 מיליון שקלים עבור המים, ושלשלו לכיסיהן מיליארד ו-764 מיליון שקלים תמורת מכירת אותם מים לצרכנים. ה"רווח נטו" לרשויות, בניכוי תקורות, עמד על 455 מיליון שקלים. וראה זה פלא: ב-2010, "עידן תאגידי המים", מקור ההכנסה הזה נעלם לחלוטין. "אובדן רווח לרשויות", כפי שכינה זאת בוחבוט. עם מצרפים לסכום זה תשלומים שהרשויות צריכות לשלם כיום לתאגידי המים והביוב עבור גינון ציבורי (393 מיליון) וצריכת מים ציבורית (194 מיליון) מגיע אובדן ההכנסות, לפי מודל בוחבוט, ל-915 מיליון שקלים בשנה.

באמת חבל על הכסף. אבל דוח מבקר המדינה לשנת 2008 סיפק לנו הצצה למה שהרשויות באמת עשו עם הכסף שלנו. הדוח קבע כי תשתיות המים והביוב סובלות מתת-השקעה מצטברת בהיקף כ-2 מיליארד שקלים. אחת הסיבות לכך, נכתב בדוח, היא הנוהג הפסול של רשויות להשתמש בהכנסות ממשק המים למימון פעולות אחרות.

בוחבוט עשה לנו שירות ציבורי חשוב בכך שבדק ומצא כמה כסף בדיוק גזלו הוא וחבריו מדי שנה מתקציבי שירותי המים לטובת צרכים אחרים כמו משכורות, הטבות ומנגנונים מנופחים. עכשיו הוא גם בא ומבקש על כך פיצוי. מישהו אמר קוזק נגזל?