הקלינטק הפך לאחד המנועים שהמשיכו לפעול גם בזמן המשבר

בעוד כוח-האדם בתחום בארה"ב עלה בכ-9% בשנים האחרונות, בשאר המקצועות נרשמה עלייה של רק 3.7% ■ ומה קורה בישראל? בדיקת "גלובס" מראה כי התפקיד המשתלם ביותר בשוק הקלינטק הוא פיזיקאי בעמדה ניהולית, שמרוויח עד 37 אלף שקל בחודש

המודעות הגוברת בשנים האחרונות לאיכות הסביבה הפכה את תחום הקלינטק למבוקש ולאבן שואבת לכספי מחקר והשקעות. באופן טבעי, העלייה בהתעניינות בתחום והתקווה העסקית הגדולה שהוא מביא עימו, הביאו גם להבטחה גדולה מאוד במובן התעסוקתי, ולעלייה ניכרת בייצור משרות חדשות.

במהלך המשבר הכלכלי העולמי הוצג הקלינטק כתחום שיוציא את הכלכלות מהבוץ, בזכות פרויקטים עתירי הון וכוח אדם. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ונשיא סין, הו ג'ינטאו, דיברו על יצירת מיליוני משרות חדשות כחלק מאסטרטגיה מדינית, גם לפתרון המשבר וגם בראייה לעתיד.

במדינות הללו, כמו גם באחרות, בונים על כך שהעתיד צפוי להיות מושתת על משקי אנרגיה הרבה יותר נקיים מאלה שאנחנו מורגלים להם היום, על משקי מים משודרגים ועל פתרונות שונים בתחום המחזור והחומרים. הכול כדי להבטיח שהעולם יהיה מוגן יותר מזיהום ומפני פליטות של גזי חממה. משמעות כל זה היא, בשורה התחתונה, עולם שלם של משרות חדשות בקלינטק.

אובמה אף הצהיר באחרונה כי הממשל האמריקני יעניק הטבות מס בהיקף של 2.3 מיליארד דולר לחברות בתחומי אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח וניהול אנרגיה, מתוך חבילת התמריצים בסך כולל של 787 מיליארד דולר. לדבריו, ההטבות שיינתנו יוכלו ליצור 17 אלף משרות "ירוקות". "בניית מגזר יציב של אנרגיה נקייה תיצור את המשרות של העתיד, שיניבו שכר גבוה ושאי אפשר יהיה למקר אותן החוצה", אמר אובמה.

המוסד האמריקני למחקר כלכלי-פוליטי דיווח לפני כחצי שנה, ביוני 2009, כי מספר המשרות הישירות שנוצרו כנגד השקעה של כל מיליון דולר בבנייה ירוקה וברשת חכמה (Smart Grid) גדול בהרבה מאשר מספר המשרות שנוצרו בתעשיית הפחם (הכוונה לתעשיית תחנות החשמל המסורתיות, מבוססות הפחם). מהנתונים עולה כי היחס הוא 8 משרות שנוצרו בבנייה ירוקה ו-5 משרות ברשת חכמה על כל משרת פחם אחת.

גם בהשוואה לאנרגיית רוח או אנרגיית שמש היחס לטובת הקלינטק, שכן כנגד השקעה של מיליון דולר בשני התחומים הללו נוצרו 4.3 משרות ישירות בתחום אנרגיית הרוח ו-5.4 משרות ישירות בתחום האנרגיה הסולארית כנגד משרת פחם אחת.

את המגמות האלה אפשר לראות כבר בשוק.

דו"ח של חברת המחקר האמריקנית קלין אדג' בנושא מגמות התעסוקה בתחום הקלינטק מלמד שקצב צמיחת שוק העבודה בארה"ב בתחומי הקלינטק מהיר מאשר בתחומים אחרים. מהדו"ח עולה כי היקף המשרות בתחום גדל ב-9.1% בשנים 1998-2007, זאת לעומת צמיחה ממוצעת של 3.7% בשאר המשרות בארה"ב באותה תקופה.

מבחינה כמותית, תעשיית האנרגיה הסולארית הפוטו-וולטאית לבדה מעסיקה כ-200 אלף עובדים בעולם, ותעשיית אנרגיית הרוח מרכזת פי 2 עובדים ברחבי העולם.

על-פי הדו"ח של קלין אדג', חמשת התחומים המרכזים את עיקר המשרות בקלינטק הם: אנרגיה סולארית, דלקים ביולוגיים וחומרים ביולוגיים, אחסון אנרגיה ויעילות אנרגטית, רשתות חשמל חכמות (Smart Grid) ואנרגיית רוח.

עלייה בגיוסים גם בישראל

הדו"ח של קלין אדג' מספק גם נתוני שכר על משרות קלינטק בארה"ב. בראש רשימת מקבלי השכר נמצאת משרה של מפתח הפרויקטים בתחום האנרגיה החלופית, עם שכר ממוצע של כ-9,000 דולר בחודש (106 אלף דולר בשנה). כלומר, ניתן גם להגיע בתחום לשכר אפילו יותר גבוה.

ומה קורה בישראל? גם כאן בונים על ייצור משרות חדשות בתחום. במושב קלינטק שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" לפני חודש, ציין השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי קידום פעולות במדינה להפחתת פליטות ולטיפול מתקדם בפסולת צפוי לייצר אלפי משרות חדשות. להערכה זו שותף גם שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, שהביע עמדות דומות בנושא באחרונה.

ואכן, מתוך ראייה שתחום הקלינטק יכול לסייע לכלכלה המקומית להתפתח, הוא קיבל גם אצלנו במשבר הכלכלי הגלובלי מעמד של אתרוג. "תחום הקלינטק זכה לאמון המשקיעים במשבר הזה ולכן פחות נפגע", אומרת אילנה אחימאיר, מנכ"לית חברת ההשמה jobinfo.

במונחים של משרות חדשות, אומרת אחימאיר כי "הגיוסים בקלינטק היו תמיד מחושבים לפי צורך מיידי. חברות אלה המשיכו לגייס לכל אורך השנה. בשני הרבעונים האחרונים הייתה עלייה של כ-35% בגיוס בחברות העוסקות באנרגיה חלופית לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד". לדברי אחימאיר, "חברות הקלינטק ממשיכות בגיוסי כספים ובהשקעה בפיתוח המוצרים. מעט חברות בישראל נמצאות בשלב הייצור והמכירות. עיקר גיוס כוח האדם הוא בתפקידי מחקר ופיתוח, כגון מהנדסי מכונות, מהנדסי סביבה, מהנדסי תהליך בתחום המים והשפכים. כמו כן, נרשמה עלייה בגיוס מנהלי שיווק ופיתוח עסקי עם רקע טכנולוגי.

"מרבית משרות הפיתוח והמטה היו בחברות אנרגיה חלופית. ניכר כי יש דרישה וקושי במציאת אנשים מקצועיים בעלי ניסיון בתחום המים והטיפול בשפכים במקצועות ההנדסה והתהליך", מסכמת אחימאיר.

מנתוני IVC עולה כי 22% מחברות הקלינטק בישראל נמצאות בשלב ה-Seed שלהן, 30% בשלב הפיתוח, כ-40% נמצאות בשלב ה-initial revenue ו-8% בלבד בשלב של גידול מחזור.

עוד עולה כי חברות הקלינטק גייסו כ-10% מסך ההשקעות בהיי-טק הישראלי עד הרבעון השלישי ב-2009, לעומת 5% באותו רבעון אשתקד. חברות העוסקות בטכנולוגיות מים היוו את רוב הגיוסים בתחום (40%).

דרישה למהנדסים ולאנשי מכירות

"בתחום איכות הסביבה יש דרישה למהנדסים לעבודה מול רשויות, ניהול מדיניות איכות הסביבה וטיפול ברגולציה. השכר תלוי בהשכלה. מהנדסים מרוויחים בממוצע 11 אלף שקל, בעוד מנהלי איכות הסביבה מרוויחים 15-17 אלף שקל. הדרישה היא לרוב למהנדסי איכות הסביבה עם תארים מהטכניון או מהפקולטה לחקלאות ברחובות", אומרת ליזי שוב-לונדון, מנהלת-שותפה בנישה קלינטק מקבוצת ההשמה נישה.

לדבריה, "בתחום של מהנדסים אזרחיים יש תנועה גדולה בעיקר בגיוסים עבור מדינות אפריקה ומדינות אקזוטיות למיניהן.

לעומת זאת, קיימת ירידה חזקה בגיוס למדינות מזרח אירופה בעקבות המשבר הכלכלי. אנו מאמינים שבעקבות תנופת הנדל"ן בארץ, השוק המקומי נהנה מפריחה מסוימת.

"השכר למהנדסים אזרחיים עם השכלה מהטכניון עומד על 15 אלף שקל. השכר למנהלי תשתיות בכירים עומד על 18 אלף שקל".

שוב-לונדון מציינת כי "התחום הסולארי - הן בחברות תשתית והן בחברות סולאריות - נמצא בפריחה מאוד גדולה. החברות מחפשות מהנדסים לתכנון מערכי פאנלים פוטו-וולטאים (PV), אך בולטת בעיקר הדרישה הגדולה לאנשי מכירות בתחום. המועמדים מגיעים לתחום לרוב עם ניסיון באנרגיה סולארית, מתחום הנדסת מכונות או הנדסת חשמל".

עוד מוסיפה שוב-לונדון כי "יש גם דרישה למהנדסים בתחום החשמל, עם דגש למהנדסים לתחום המתח הגבוה.

"השכר למהנדסים זוטרים עם ניסיון של עד שלוש שנים עומד על 15-18 אלף שקל, בעוד הבכירים מרוויחים 25-28 אלף שקל".