"קביעת עונשים סטנדרטיים תביא להשחתת המשפט הפלילי"

הסניגוריה הציבורית מתנגדת בתוקף להצעת החוק לקביעת "עונשי מוצא" סטנדרטיים לעבירות פליליות, וטוענת כי ההצעה "עלולה להביא להשחתה של המשפט הפלילי, להחמרה בלתי מאוזנת בענישה ולכפיית נאשמים להסכים להסדרי טיעון", אפילו כאשר הם טוענים לחפותם.

חוות-הדעת של הסניגוריה הוגשה לוועדת החוקה בכנסת, הדנה בימים אלה בהצעת החוק הממשלתית להבניית שיקול-הדעת של שופטים בגזירת עונשים - היינו קביעת רף ענישה סטנדרטי לכל עבירה פלילית.

הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה לפני כ-4 שנים, ואולם הדיונים בה בוועדת החוקה, לקראת העברתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הוקפאו במשך תקופה ארוכה בשל התנגדות עזה מצד מערכת בתי המשפט וגורמים באקדמיה.

בחודשים האחרונים התחדש הדיון בהצעה, שאמורה לחולל רפורמה מקיפה בהליך הטיעונים לעונש וגזירת עונשים בערכאות הפליליות, בעידוד היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז.

חוסר שוויון

לפי עמדת הסניגוריה - שגובשה על-ידי הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, וסגניה ד"ר יואב ספיר וד"ר חגית לרנאו - יש לנתק את העיקרון של הסדרת שיקול-הדעת של השופטים בגזירת עונשים, לבין קביעת "עונשי מוצא" לכל עבירה פלילית, כדי להימנע מיצירת "תעריפון ענישה".

לחילופין טוענת הסניגוריה כי יש לקבוע יישום הדרגתי של העקרונות שבהצעת החוק, כדי שניתן יהיה לעמוד על השלכות הרפורמה ולבחון את השפעותיה.

הסניגוריה טוענת כי במציאות שבה ממילא כ-80% מהמשפטים הפליליים מסתיימים בעסקות טיעון, צמצום שיקול-הדעת של שופטים לגזור את העונשים באופן אינדיבידואלי, בהתאם לנסיבות הספציפיות ומאפייניו של העבריין, יוביל להרחבה בלתי מבוקרת של כוחה של התביעה לקבוע את גורלו של אדם. העונש בפועל ייגזר, טוענת הסניגוריה, בעיקר מהסעיף שבו תבחר התביעה להאשימו.

לטענת הסניגוריה, "שיקול-הדעת של התביעה, בניגוד להחלטות שיפוטיות, איננו מנומק ואיננו כפוף לערעור. ולכן קיים חשש כי הצרת שיקול-הדעת של שופטים תגביר את חוסר השוויון במשפט הפלילי".

יצויין כי בשני הדיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים בוועדת החוקה בהצעת החוק, התקבלה על דעת חברי הכנסת התזה שהביעו נציגי הסניגוריה, הכורכת את הצעת החוק לקביעת עונשים סטנדרטיים עם הפרקטיקה הנהוגה בנוגע להסדרי טיעון.

כתוצאה מכך החליטה ועדת החוקה לדון ב-3 הצעות חוק רלוונטיות במאוחד - לצד הצעת החוק לעונשי מוצא, מתכוונת ועדת החוק לבחון גם את הצעת החוק שהגיש משרד המשפטים להסדרת תחום עסקות הטיעון, וכן בהצעת חוק נוספת העוסקת ב"סגירת תיק מותנית" - דהיינו במעין "ענישה מינהלית" על עבירות קלות, שבה יסכים החשוד להטלת סנקציות מסוימות כנגד סגירת תיקו בלא כתב אישום.

לטענת הסניגוריה, "אין מחלוקת כי הצעת החוק תביא לשינוי מהותי ודרמטי במשפט הפלילי ובמדיניות אכיפת החוק. שינויים בסדר-גודל כזה ראוי שייעשו רק לאחר בדיקה אמפירית של הנחות היסוד ובאופן הדרגתי ומבוקר. על אף חשיבותו והיקפו של החוק, נעשה הליך החקיקה באופן מואץ, מבלי שניתנה התייחסות מהותית להסתייגויות, וללא קביעת סייגים וחסמים מפני ההשפעות השליליות שעלולות להיות".

לפי הצעת החוק, לצד עונשי המוצא שייקבעו לכל עבירה, תוגדר רשימה של קריטריונים להחמרה וקריטריונים להקלה, שלפיהם יוכל כל שופט לסטות - לשני הכיוונים - מעונש המוצא. זאת, לטענת מזוז, כדי להשיג אחידות ושוויון בענישה בין בתי משפט באותן עבירות ובאותן נסיבות. "הסגת השיקולים האינדיבידואליים לסדר חשיבות משני", טוענת הסניגוריה, "במטרה להשיג שוויון פורמלי וטכני, יוצרת רק מראית-עין של צדק ושוויון".

הסרת אחריות

"הניסיון בארה"ב מלמד", טוענת הסניגוריה, "כי כאשר נקבעים עונשי מוצא, הדרך הנוחה והבטוחה העומדת בפני השופטים היא הטלת עונשי המוצא עצמם. מכך מסירים מעליהם השופטים את האחריות לקביעת העונש, ומחסנים עצמם מפני ביקורת ציבורית או ערעורים".

בנוסף, נטען, סופגת השיטה האמריקנית ביקורת חריפה בעשור האחרון, מאחר שתוצאתה היא הגדלה משמעותית במספר האסירים הכלואים בכל רגע נתון. זאת כתוצאה של הגדלה הן במספר עונשי המאסר הנגזרים והן במשך תקופות המאסר הנגזרות - דבר שהצריך הפניית משאבים לבנייה ולאחזקה של מוסדות כליאה.

המסמך שהגישה הסנגוריה לוועדת החוקה הוא למעשה מסמך העוסק במדיניות חברתית, ופחות בשיקולים פורמליים-משפטיים, ואולם בסניגוריה טוענים כי גם בעבר פירסמה הסנגוריה מסמכים בעלי אופי דומה, העוסקים במדיניות יותר מאשר בענייני משפט טכניים. זאת, מאחר שבדיון על חקיקה שכזו ראוי שיישמע גם קול נגדי לעמדה שמביעים גורמי התביעה, ובראשם היועץ המשפטי ומחלקת החקיקה במשרד המשפטים.

"הצעת החוק", טוענת הסניגוריה, "מחזקת מדיניות חברתית-כלכלית שמרסקת את מדיניות הרווחה ומחלישה אוכלוסיות פגיעות. ההצעה עלולה להחליש עוד יותר אוכלוסיות קשות-יום באמצעים של הטלת סטיגמה, שימוש גובר במאסרים ובנייה מסיבית של בתי-כלא".

הסניגוריה הציבורית נגד עונשי מוצא

* ההצעה תביא להחמרה בלתי מאוזנת בענישה.

* ההצעה תוביל להרחבה בלתי מבוקרת של כוח התביעה לגזור עונש.

* שיקול-הדעת של התביעה אינו כפוף לערעור, בניגוד לבית המשפט.

* כשנקבעים עונשי מוצא, שופטים נוטים לגזור אותם ולא להחמיר או להקל.

* קביעת תעריפון ענישה תוביל להגדלה במספר האסירים.