עו"ד וינרוט כפר באישומים נגדו: "שוקי ויטה לא קיבל יחס חריג"

האישום נגד הפרקליט הבכיר כולל עבירות של מתן שוחד והלבנת הון בפרשת שוקי ויטה ■ סניגורו, פרופ' דוד ליבאי: "אנו מבקשים לקיים את המשפט מוקדם ככל שניתן" ■ משפטו יחל לאחר פסח ויתנהל 3 פעמים בשבוע

עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ופקיד השומה לשעבר, שוקי ויטה, כפרו הבוקר (ד') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בהאשמות נגדם. "לא היה שוחד ולא היתה כוונה לתת שוחד", נכתב בתשובת וינרוט לאישום. "ויטה לא קיבל שום יחס חריג שלא הוענק ללקוחות אחרים".

השופט גלעד נויטל קבע כי משפטו של וינרוט יחל לאחר פסח ויתנהל 3 פעמים בשבוע.

וינרוט התייצב בבית המשפט מלווה בסוללת פרקליטיו - פרופ' דוד ליבאי ודפנה ליבאי, דן שינמן ונוית נגב, נבות תל-צור ואריאל כפרי - וכן באשתו ג'יזל, בכמה מילדיו ובכל צוות עורכי הדין והמתמחים במשרדו.

באופן חריג המתינו לו מחוץ לאולם דיקאני פקולטות למשפטים בעבר ובהווה (פרופ' עמרי ידלין, פרופ' משה בר-ניב, פרופ' אליעזר לדרמן), השופט בדימוס יעקב שמעוני וכן לקוחות שייצג, ובהם יוסי גרינפלד מקרדן, פרופ' גבי ברבש מאיכילוב, מנכ"ל ECI לשעבר דוד רובנר, עו"ד אמנון דה-הרטוך ואחרים.

אולי בעצת יועצת התקשורת שלו, עו"ד תמר פול-כהן, נמנע וינרוט מלהתקרב לספסל הנאשמים כל עוד הצלמים נכחו באולם. גם שוקי ויטה, שאיחר במספר דקות, נקט בטקטיקה דומה.

"טענה מלאכותית"

כזכור, וינרוט מואשם במתן שוחד לויטה. התובעות, עוה"ד שרון כהנא, יפעת שטיין ורותם שגיא מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טוענות כי בשעה שאינטרסים של וינרוט, של אחיו ושל לקוחותיו היו נתונים לפתחו של פקיד השומה ויטה, הוא ייצג אותו ולמעשה נמנע מלגבות ממנו שכר-טרחה ראוי. את שכר-הטרחה האמיתי - כ-30 מיליון שקל - הוא קיבל "בדלת האחורית" מלקוחותיו ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, בזכות הסכמי מס חריגים שויטה כרת עבורם.

בתשובתו לאישום טוען וינרוט כי בקרב עורכי דין רבים מקובל שלא לקבוע בכל מקרה שכר-טרחה מראש, ואף לא נהוג לגבותו עבור כל פעולה משפטית בנפרד. לעיתים מקובל לבחון כיצד הדברים מתפתחים ורק אז לקבוע את שכר-הטרחה. לכן הטענה כי בגין כל פעולה היה עליו לגבות מויטה שכא-טרחה בנפרד היא מלאכותית ואינה משקפת את הפרקטיקה.

לדבריו, שכר-הטרחה שגובים עורכי דין פרטיים נקבע באופן גמיש בכל מקרה, על-פי יכולתו הכלכלית של הלקוח ובהתחשב במכלול שיקולים נוספים. כן נהוג לגבות מעובדי ציבור סכומים שהם מסוגלים לעמוד בהם, והוא עושה כן במיוחד כשהוא מזדהה עם העניין לגופו, כפי שהזדהה עם ויטה.

וינרוט שב וטוען כי פעל בתום-לב וכלל לא העלה בדעתו כי נתן "מתת מושחת" כלשהו בעד פעולה של ויטה, כך שלא התקיים היסוד הנפשי בעבירה. כן הוא מכחיש כי הוא, משפחתו או לקוחותיו קיבלו טובת הנאה כלשהי.

לדבריו, רו"ח זאב פלדמן הוא שפנה לויטה, ניהל עימו מגעים וקיבל החלטות בנושאי המס הנוגעים ל-4 הלקוחות המוזכרים באישום (מיכאל צ'רנוי, ארקדי גאידמק והיהלומנים דן גרטלר ויעקב ברנט). לפיכך, הטענה כי פלדמן היה "איש קש" שלו היא מופרכת.

וינרוט טוען כי 30 מיליון השקלים שקיבל כשכר-טרחה מגאידמק וצ'רנוי לא היו "בגין השגת הסכמי המס", אלא בעבור פעילות רבה שעשה עבורם. מדובר בהכנת חומר משפטי ועובדתי לשם ההסדרים (הכנה שכללה פגישות איתם, עם אנשים בחו"ל ועם גורמי האכיפה וכן בדיקת הארגון הכולל של נכסי הלקוחות), וכן בפעילות בנושאים נוספים רבים הקשורים ללקוחות אך אינם קשורים לנושא המס.

לטענת וינרוט, גם אם הסכמי המס היו חריגים (והוא מכחיש זאת), הוא היה בטוח כי כל פעילותו של ויטה נעשתה בצורה עניינית ומקצועית לחלוטין, ולא היתה לו סיבה לחשוב אחרת.

העברות גלויות

באשר לאישום בהלבנת הון (הסתרת עובדת היותו של ארקדי גאידמק הנהנה האמיתי בחשבון נאמנות), וינרוט טוען כי לא הסתיר כי מקור הכסף בחשבון הוא גאידמק, וכי כל העברות הכספים על-שם גאידמק נעשו בגלוי, ולא היה חשש לחילוט כספי החשבון. כן הוא טוען כי באופן מהותי גאידמק לא היה נהנה בחשבון, שכן החשבון יועד לתשלומים שלא היו אמורים לחזור לגאידמק.

ויטה טוען בתשובתו לאישום כי הקשר שלו עם וינרוט "היה מינימלי ביותר", וכי הטיפול המשפטי שקיבל ממשרד וינרוט היה מינורי, כשהמעורבות האישית של וינרוט עצמו היתה אף הרבה למטה מכך.

ויטה טוען כי לא הקל עם לקוחותיו של וינרוט - "לא במהות ולא בנוהל, ולא העניק להם הטבת מס כלשהי". גם הוא טוען כי פלדמן הוא שפעל מולו, ולכן הוא לא היה נתון בניגוד עניינים עם וינרוט. בהמלצת השופט יגיש פרקליטו, עו"ד אלון רון, תשובה מפורטת יותר לאישום בתוך שבוע.

הדיון עצמו הוקדש היום לקביעת מועדי הוכחות. "אנו מבקשים להתחיל במשפט מוקדם ככל האפשר ולקצר את תקופת עינוי הדין", אמר אחד מפרקליטיו של וינרוט, פרופ' דוד ליבאי. "נבקש להתחיל בדיוני ההוכחות שבוע לפני פסח, בקצב של 3 דיונים בשבוע".

ניכר היה כי וינרוט, סניגוריו והשופט נויטל להוטים לנהל את המשפט במהירות, בעוד שלפרקליטות אצה הדרך מעט פחות. דיון ההוכחות הראשון נקבע ל-11 באפריל.

גירסת וינרוט:

* לא היה שוחד, ולא היתה כוונה לתת שוחד.

* ויטה לא קיבל יחס חריג בהשוואה ללקוחות אחרים.

* לעיתים, בפרקטיקה, לא קובעים שכר-טרחה מראש.

* שכר-הטרחה נקבע באופן גמיש, בהתחשב ביכולת הכלכלית.

* פלדמן פנה ביוזמתו לויטה לטפל בהיבטי המס של לקוחותיו של וינרוט, כך שהוא אינו "איש קש".

* 30 מיליון שקל התקבלו מגאידמק וצ'רנוי בגין פעילות משפטית רבה, ולא בגין השגת הסכמי המס מול ויטה.

* כל העברות הכספים על-שם גאדימק נעשו בגלוי.