פסגות: "ב-2010 יהיו תקופות פחות טובות - ההתמדה חשובה"

שלושה שבועות בתוך 2010, החליטו ראשי פסגות לערוך כנס לקוחות אינטרנטי ראשון, בו נטלו חלק בכירי הבית, במטרה לענות על שאלות הלקוחות לקראת השנה החדשה ■ את התשובות הציגו רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, ורד דר, הכלכלנית הראשית ודורון צור, מנכ"ל פסגות קומפס

שלושה שבועות לתוך 2010, החליטו ראשי בית ההשקעות פסגות לערוך כנס לקוחות אינטרנטי ראשון באמצעות חברת Press Cast, בו נטלו חלק בכירי הבית, במטרה לענות על שאלות הלקוחות לקראת השנה החדשה. את התשובות, ההמלצות והניתוחים הציגו רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, ורד דר, הכלכלנית הראשית ודורון צור, מנכ"ל פסגות קומפס.

איזה לקחים צריכים להילמד מהמשבר?

רועי ורמוס: "אין ספק שיש לקחים מאוד ברורים לגבי ההתנהלות של ציבור החוסכים בתקופת המשבר. ראינו ב-2008 שנה מאוד קשה בשווקים, וב-2009 התאוששות מאוד משמעותית שנגרמה בעיקר כתוצאה מהתערבות ממשלתית בכל העולם, הזרמת כספים חסרת תקדים, והורדת ריביות בכל העולם, שהובילו להתאוששות מאוד מרשימה.

"רוב החוסכים שקיבלו החלטות במהלך המשבר, בדרך כלל מכרו את הנכסים בירידות וקנו אותם בחזרה בעליות. ראינו שיש מגבלות ברורות לכושר הניבוי והחיזוי, שהוא גם פונקציה של מהלכים מאוד משמעותיים שנעשו בשווקים. אחת המסקנות הברורות קשורה ליכולת ההתמדה של המשקיעים, ולפיתוח של כלים שישפרו את כושר ההתמדה כתוצאה ממגבלת החיזוי".

האם הסדרי החוב מתנהלים בצורה טובה?

ורמוס: "אין ספק שהמשבר הכלכלי גרם לכך שחלק מהחברות שהתנהלו ברמת סיכון מאוד גבוהה, הגיעו לסיטואציה של חשש אמיתי ליכולת החזר החוב. ועדיין יש פה מבחן מאוד ברור לגופים המוסדיים, שמנהלים כסף של אנשים אחרים, בהתנהלות שלהם מול אותם תאגידים ובעלי שליטה.

"ההתנהלות של חברות ניהול הכסף הציבורי חייבת להיעשות ללא ניגודי עניינים כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוחות. ומכיוון שהכסף הזה, שניתן מהמוסדיים לחברות, הוא לא ההון העצמי שלהן אלא כספי הלקוחות, יש חשיבות מאוד גבוהה לפומביות ולדין וחשבון שהחברות צריכות לתת ללקוחות.

"בישראל, כתוצאה מהגודל של המדינה והאופן שבו מתנהלים דברים במדינה, ללחץ ציבורי יש אפקטיביות ויכולת לשפר את התוצאה. באפריקה ישראל, אם בתחילה דובר על הגעה להסדר חוב ללא הזרמה מהבעלים, אנחנו רואים שבאמצעות לחץ משמעותי אפשר לשפר משמעותית את התוצאה".

מה האתגרים המרכזיים ל-2010?

ורמוס: "ברור ש-2010 מזמנת אתגר בניהול הכסף. מצד אחד, הריבית מאוד נמוכה וגורמת ללקוחות לנסות לקחת סיכונים כתוצאה מאלטרנטיבה מאוד לא אטרקטיבית בפיקדונות הבנקאיים ובמק"מים. מול זה, אי אפשר להתעלם מכך שרמת המחירים בשוק המניות לא זולה כמו לפני שנה והזהירות מתבקשת.

"בסופו של דבר, החוכמה תהיה להגיע לתיק עם רמת פיזור בין אפיקים ומכשירי השקעה שונים, כדי להוריד את הסיכון, וסלקטיביות. גם ב-2010 יהיו תקופות שייראו פחות טוב, ולכן יכולת ההתמדה חשובה גם בשנה הבאה".

מה יהיו השלכות האינפלציה ב-2010?

ורד דר: "אנו מעריכים שהאינפלציה ב-2010 תהיה כ-2%-2.5%, תחת ההנחה שריבית בנק ישראל תעלה לכ-3% עד סוף 2010. זו לא ריבית גבוהה. בדרך כלל, ריבית עולה לא טובה לאג"ח ולא למניות. אנחנו מעריכים שהפעם ההשפעה על המניות לא תהיה בעייתית, כי לא נגיע לריבית גבוהה והיא לא תציק למניות. זו שאלה אחרת, האם המניות מתומחרות במחיר מלא או לא.

"בעיקרון, ככל שמצב המשק יהיה טוב יותר, כך יהיו יותר העלאות ריבית. זה יהיה פחות טוב לאג"ח ויותר טוב למניות, ולהיפך. בדרך כלל זה לא עובד ככה, שכן המניות והאג"ח הולכים בדרך כלל באותו כיוון. אבל הפעם, אני מעריכה שזה לא יהיה כך.

"מבחינת התחזית למשק ל-2010, אנחנו מעריכים שהמחצית הראשונה של השנה תהיה טובה, ולקראת סופה היא תתחיל 'לחרוק', ואז קיימת האפשרות למתאם השלילי בין המניות לאג"ח. במצב כזה, אפריורית, תיק עם מניות יכול להיות פחות מסוכן מתיק ללא מניות, שכן רכיב המניות יוכל לסייע לאזן את רכיב האג"ח".

האם כדאי או לא כדאי להשקיע במניות?

ורמוס: "בשוק המניות היום יש יותר סיכונים מאשר לפני שנה, בעיקר בגלל רמת מחירים יותר גבוהה, אבל רמת המחירים אינה בועתית ובשורה התחתונה כיום ההשקעה במניות יכולה להשיג תשואה עודפת על פני אפיקים האחרים. לכן היא צריכה להיות חלק מתיק ההשקעות של הלקוח, תלוי ברמת הסיכון שהוא מוכן לקחת".

באיזה מניות כדאי להתמקד?

דורון צור: "השנתיים האחרונות התאפיינו בכך שהשוק טעה פעמיים: בסוף 2007 השוק שידר אופטימיות גדולה, שהתבררה בדיעבד כטעות, ובסוף 2008 הוא שידר שסוף העולם הפיננסי הגיע, וגם הדפרסיה הזו הייתה מוגזמת.

"אחרי שנתיים של טעויות, מחירי המניות ברוב המקרים מתומחרים סביב הרמה הסבירה. אנחנו לא ברמות השיא של 2007 וגם לא ברמות השפל של 2008, ולכן מי שמצפה לראות את הרווחים של 2009 כנראה מפריז.

"העליות ב-2009, מעבר לשיפור בפועל של הרווחים שהניעו אותן, נגרמו מציפיות להמשך השיפור הכלכלי. בחלק מהמקרים הענפים מגלמים כבר את כל השיפור הזה.

"אנחנו מעדיפים להתמקד באותן חברות בהן מגולמות פחות ציפיות אופטימיות, שמתומחרות יותר על מחירי ההווה ופחות על שיפור ברווח העתידי. מדובר במגזרים כמו התרופות, המזון והטלקום, שנסחרים במכפילים וביחסי תמחור נוחים להשקעה, גם אם המצב הכלכלי לא ישתפר משמעותית".

מאילו ענפים להימנע?

צור: "מומלץ להימנע מכל הענפים שקשורים לצרכן האמריקני, שעובר היום זעזוע גדול מאוד מבחינת תפיסת העולם שלו, עם האבטלה הגבוהה, מחירי הבתים היורדים והאשראי המתכווץ. כוח הקנייה שלו נפגע, ולכן היינו מעדיפים להימנע מענפים וחברות שפונים היום לצרכן האמריקני במוצרים שאינם חיוניים".

האם יש בועה בשוק הנדל"ן בישראל?

דר: "בעשור האחרון מחירה של דירה ממוצעת בישראל עלה ב-8.5%. אין פה בועה. השאלה של הלקוחות נובעת מזה שבתשעת החודשים האחרונים המחירים עלו ב-12.5% ריאלית, וזה לא מעט. אני מעריכה שאנחנו לא בדרך לבועה".

האם להשקיע בזהב?

דר: "זהב זו ספקולציה לשמה. למה אנחנו אומרים זאת? אם לוקחים את הביקושים בזהב ומפלגים אותם לפי סוגי הביקושים, מגלים שמחצית מהם הם לתעודות סל או למטילי זהב. אלו ביקושים פיננסיים ולא ביקושים אמיתיים. לאורך זמן הזהב אינו עולה כמגמה, הוא קופץ וקורס כל הזמן".

ומה לגבי האג"ח הקונצרניות?

ורמוס: "זה בוודאי מכשיר השקעה יותר לגיטימי ממכשירים ספקולטיביים כמו הזהב. אג"ח קונצרניות הן עוגן בתיק השקעות של לקוח. וזאת, רק אחרי שעושים ניתוח מעמיק של יכולת ההחזר של החברה, מגיעים לרמת פיזור גבוהה ומתמקדים באג"ח בדירוג גבוה. זו דרך נוספת, פרט למניות, להשיג תשואה עודפת על פני ריבית חסרת סיכון".

האם מניית טבע אטרקטיבית?

צור: "טבע פרסמה תוכנית אסטרטגית שאפתנית מאוד לחמש השנים הבאות. השוק קיבל זאת בחיוב, אך חשוב לזכור שכשאתה מציב לעצמך רף מאוד גבוה, אם אתה לא עומד בו, אתה בהחלט עשוי להיפגע. עד היום טבע ידעה לעמוד בציפיות.

"טבע היא אולי החברה הישראלית החזקה ביותר בצמיחה בחו"ל ובייצור ערך לבעלי המניות. אני מאחל לה ומקווה שהיא תצליח, אבל זה רף מאוד גבוה. כחלק מהתיק, מניית טבע יכולה להיות נציגה מכובדת במגזר התרופות".

ומה לגבי הדולר?

דר: "רוב הביקושים לדולר הם פיננסיים ולא אמיתיים. הוא עולה ויורד ב-15% בשנה, וקשה לחזות את התנודות הללו. כשלא יודעים לחזות את התנודתיות, אין מה לעשות שם".

roee-b@globes.co.il