מייסד קרן ג'מיני: "היו לנו מורים טובים שלימדו את הדברים הלא נכונים"

אחרי 16 שנים בהון סיכון המקומי, לאד מלבסקי, ממייסדי קרן ג'מיני, יש הרבה מה להגיד על התעשייה שהוא חלק ממנה ■ בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הטעויות שנעשות בהון סיכון ובסטארט-אפים: "הרבה יזמים עושים רע את גיוס הכספים"

אחרי יותר מ-16 שנים בהון סיכון הישראלי ו-13 שנה בקרן BIRD הדו-לאומית, אד מלבסקי (81) ראה כבר הכל. בימים בהם שהה בקרן BIRD, כשמונחים כמו "הון סיכון" ו"אקזיטים" היו זרים במציאות הכלכלית בישראל, הוא היה מהבודדים שידעו כיצד עובדת התעשיה באמת. שהבין מה יכול לעשות כסף שמגיע להיי-טק המקומי תמורת מניות ועד כמה הכסף הגדול יכול לשנות את התמונה.

עם התובנות הללו, היה מלבסקי שותף רעיוני להקמת קרן יוזמה הממשלתית, והקים את קרן ההון סיכון הראשונה - ג'מיני - יחד עם יוסי סלע.

עם הרקע הזה, בתוספת הנימוס וחוש ההומור הבריטי, שעדיין מלווים אותו אחרי יותר מ-30 שנים בישראל, יש למלבסקי את הדרך האלגנטית שלו להעביר ביקורת, גם על התעשיה שעזר להקים פה.

"לא מבינים איזה כוח טכנולוגי הפכה ישראל להיות", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", לרגל זכייתו בפרס מפעל חיים של המרכז הישראלי לניהול. "אבל צריך להתמחות כאן באיך להביא את המוצר ללקוחות שנמצאים בקצה השני של העולם.

"פיתרון הבעיה הזו הפך להיות דבר מהותי ועשינו הרבה טעויות בדרך לשם. אחת התוצאות היא שהחברות כאן נמכרות הרבה יותר מדי מהר".

* רגע, זו הרי אשמתכם, כקרן וכענף?

"אנחנו חולקים באשמה הזו, כן. אבל זה לא באמת אשמתנו. קרנות הון סיכון הן לא יצור הומוגני. כל קרן היא במקום אחר ועם זווית ראיה אחרת. בסופו של דבר, אנחנו רוצים אקזיט מוצלח ולפעמים שווה לחכות ולא לרוץ למכור".

אחרי כל השנים בתעשיה, המרחב האסוציאטיבי של מלבסקי הוא אדיר, וכך הופך כל דיון לסדרת סיפורים, חלקם מוכרים וחלקם פחות. במקרה הנוכחי, כדי להדגים שלא תמיד הקרן היא שדוחפת לאקזיט, שולף מלבסקי את הסיפור של טריאנה, אחת מחברות הפורטפוליו של ג'מיני, שנמכרה באוקטובר 2007 ל-ICAP.

החברה, כך מתברר, קיבלה ב-2006 הצעת רכש ב-30 מיליון דולר והמייסד, גיל מנדלזיס, חשב למכור. "אמרנו לו שכדאי לחכות, ו-18 חודשים לאחר-מכן מכרנו אותה ב-250 מיליון דולר. היו מקרים שאנחנו אמרנו למייסדים: 'מה אתם ממהרים?'", הוא משחזר.

"יש מספר כללים שאתה לומד לגבי איך להפעיל הון סיכון. בג'מיני למדנו אותם מחברת אדוונט (שהקימה את הקרן עם סלע ומלבסקי - ש.ש), וחצי מהכללים האלו הם שטויות.

"הם אומרים למשל שכאשר מגייסים כסף, זה תמיד הולך לחברה ולא לאנשים הפרטיים, מייסדים או משקיעים. כן, זה רעיון מצוין, אבל רק כל עוד אתה מוכן להפר אותו, כאשר למשל אתה עומד לאבד את מייסד החברה ולמכור אותה בחלק ממה שהיה ניתן".

מלבסקי ממהר לשלוף גרף של איגוד הקרנות האמריקני, ה-NVCA, שמציג כי 92% מהגידול בחיי החברה מתרחש לאחר הנפקה. "חוץ מזה, מבחינה לאומית, למכור מהר זה דבר רע", הוא ממשיך. "הייתי רוצה לראות יותר חברות ישראליות ציבוריות רוכשות יותר סטארט-אפים ישראלים. אנחנו לא צריכים למכור את החברות האלה למישהו אחר".

כאן הוא מביא את הדוגמה של אורבוט ואופטרוטק, שהיו מתחרות ישירות בתחום בדיקת המעגלים המודפסים, והתמזגו ב-1992 לחברת אורבוטק. "הכריחו אותן להתמזג וזה היה מרחץ דמים, אבל נוצרה מובילה עולמית בתחום", אומר מלבסקי.

"עשינו אז חלק מהדברים נכון וחלק לא", הוא מכה על חטא, "היינו צריכים ללמוד. תאמין לי, היו לנו מורים טובים, שלימדו אותנו את הדברים הלא נכונים. התגובה המיידית היא שכאשר חברה נמכרת מהר מדי, זה בגלל הקרנות.

"לפעמים זה נכון. אם קרן נמצאת בשלבים האחרונים של חייה והמשקיעים רוצים לגייס קרן חדשה וצריך להציג ביצועים, כן ינסו למכור, וזה שונה מקרן שנמצאת בהתחלת הדרך. הזיהוי של ישראל כמקום של יכולות טכנולוגיות התרומם הרבה בזכות הקרנות. האם הן יכלו לעשות עבודה מוצלחת יותר? בוודאי. אבל לא יכולנו בלעדיהן".

"הון סיכון זה כמו סקס"

היום, כיו"ר ג'מיני, מלבסקי, עדיין מעורב במה שקורה, אבל יותר כמשקיף ומייעץ. כמו-כן הוא משמש בתפקידים שונים בפורומים בנושא ההיי-טק, כגון יו"ר פורום MIT וחבר דירקטוריון ביוזמת ה-BizTech של הטכניון. מידי פעם הוא גם מספק ייעוץ מעט יותר אישי, בנוגע לענף שעזר להקים פה, כלומר ההון סיכון.

"כשהתחלנו יוסי ואני, לא ידענו מה אנחנו עושים", הוא מתאר, "הון סיכון זה עסק מורכב. כשמסתכלים על כל הפקטורים שצריך להתאים ומה לתת לחברה, זה עסק מסובך. מעט מאוד באמת מבינים מה עושה קרן ההון סיכון לטובה".

המורכבות הזאת, יצרה לדבריו בורות מסוימת בקרב היזמים הישראלים בכל הנוגע לגישה להון סיכון וגיוס כספים. "זו עצה מאוד שימושית ליזמים, איך אתה מבצע מצגת לקרנות ומשיג מהם כסף. הרבה יזמים עושים את זה רע מאוד.

"באים אלינו עם 50-45 דפים של מצגת ומצפים מאיתנו לשבת ולהאזין לשטויות האלה. אם משהו טוב ויודעים על מה מדברים, אז מספיקים כמה דברים ממש בסיסיים על מה שעושים ואיך רוצים להתקדם".

* מפתיע אותך שאחרי 16 שנים של הון סיכון בישראל עדיין יזמים לא יודעים כיצד לגשת לקרנות?

"זה דור חדש. יש אנשים חדשים שיצאו מהצבא והאוניברסיטה ורוצים להקים חברות. תחשוב על זה כמו על סקס - הכל שם כבר נעשה ועושים את זה כל יום, ועדיין כל יום יש בעיות חדשות של אנשים שמתנסים בזה בפעם הראשונה. הנה, יש המון סרטים וספרים על זה".

אייל ולדמן - מנכ"ל השנה בהיי-טק הישראלי של המי"ל

הפרס שאד מלבסקי זכה בו אתמול, על מפעל חיים, הוא אחד מסדרה של פרסים למנהלים ישראליים, שהעניק פורום מנכ"לי ההיי-טק באירוע השנתי של המרכז הישראל לניהול (המי"ל).

בכנס, שהתקיים זו השנה השישית, זכה אייל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס בקטגוריה של מנכ"ל חברה ישראלית גדולה. רענן גבירצמן, מנכ"ל ברודלייט, זכה בקטגוריה של מנכ"ל חברה ישראלית קטנה. ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר, זכה בקטגוריית פריצת דרך עסקית; ומשה ליכטמן, נשיא מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל וסגן נשיא בחברה העולמית, זכה בקטגוריית מנכ"ל חברה רב-לאומית הפועלת בישראל. בראש ועדת השיפוט עמד השנה יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת.