נבלעים בעו"ש

מחלקת הכדורסל של ריאל מדריד יושבת כטפיל על מועדון הכדורגל. מדובר במחלקה שמפסידה הרבה כסף ומביאה בעיקר כאבי ראש ■ אבל הנשיא פלורנטינו פרז לא יוותר עליה כל-כך מהר. בגלל פוליטיקה (צריך לרצות את ה"סוסיוס"), היסטוריה (בכל זאת, 8 זכיות באליפות אירופה) ואמוציות (רק לא לתת לברצלונה להרים ראש)

1. באחד העמודים האחרונים בדו"ח הכספי של ריאל מדריד לעונת 2008/09 מסתתרת עמודה אחת שמסבירה את הכל. ההכנסות הכוללות של מועדון ריאל מדריד: 407.27 מיליון אירו; מתוך זה הכנסות מחלקת הכדורסל: 7.27 מיליון אירו.

איך שלא תהפכו את זה, מבחינה כלכלית קבוצת הכדורסל המעוטרת ביותר באירופה בכל הזמנים (8 אליפויות אירופה) היא אפילו לא פסיק בחיים של המועדון הזה.

אבל כשמגיעים לשורת המינוסים, מתברר שקבוצת הכדורסל היא פסיק לא קטן בכלל. היא המחלקה הכי מפסידה במועדון בשנים האחרונות. לא סתם הפסדים. את העונה האחרונה למשל היא סיימה עם בור של 22.92 מיליון אירו. ובפרק זמן של שבע השנים האחרונות היא אחראית להפסדים מעל 100 מיליון אירו. העונה הנוכחית צפויה להוות את שיא כל הזמנים: מאז הגיע אטורה מסינה לקבוצה ביוני וקיבל צ'ק פתוח להתפרע, הקבוצה שילמה משכורות ל-20 שחקנים. חלק מהם כבר מזמן בקבוצות אחרות. ההערכות הן שהירושה שתשאיר מחלקת הכדורסל לעונת 2009/10 תהיה מינוס של כ-25 מיליון אירו.

2. המודל של מועדון כדורגל שמסבסד קבוצת כדורסל, כפי שהוא עובד בברצלונה ובריאל מדריד, הוא עסק מצוין כל עוד אתה בצד של הכדורסל כמובן. אבל לא מעט אנשים במועדון היו שמחים להיפטר מהעול הזה. כולל הנשיאים עצמם. כשפלורנטינו פרז פיזר בקיץ שעבר את הבטחות הבחירות שלו הוא דיבר על כריסטיאנו רונאלדו וקאקה. כשנשאל כמה פעמים מה יהיה גורלה של מחלקת הכדורסל, הוא שמר על שתיקה. קצת אחרי שנבחר לתפקיד החלו הפרשנים ואנשי הכדורסל של המועדון להבין שפרז מתכוון להעלים את המחלקה.

מה עומד מאחורי הרצון הזה של פרז? בקדנציה הקודמת שלו במועדון (2000-2006), הנשיא בקושי נראה במשחקים של קבוצת הכדורסל, והוא לא אהב בלשון המעטה את הקשר העסקי בין שני המועדונים. כדי שירגישו טוב, הוא היה שולח מדי פעם למשחקים את שחקני קבוצת הכדורגל. כשנשאל פעם בראיון על ההתנהלות של מחלקת הכדורסל, הוא אמר את שעל ליבו: "זו מחלקה שמפסידה לנו כסף".

3. למרות ההפסדים הכספיים וההצהרות השונות, פרז לא מעז לגעת בכדורסל. מה הסיבות לכך שקבוצת הכדורסל ממשיכה לחיות כטפילה על מועדון הכדורגל, למרות שהיא לא מצדיקה את עצמה?

הסיבות הן בעיקר היסטוריות ופוליטיות. ריאל מדריד (כמו גם ברצלונה) נבנתה כמועדון ספורט שכולל בתוכו את כלל המחלקות. כל עוד קבוצת הכדורסל הצליחה ושלטה באירופה והביאה תארים, זה רק העצים את המוטו של מועדון הספורט המצליח בעולם. בפרק זמן של 13 שנים - מאמצע שנות החמישים ועד סוף שנות השישים - מועדון ריאל מדריד היה אלוף אירופה עשר פעמים: שש זכיות בכדורגל וארבע בכדורסל.

לסיבות ההיסטוריות יש משמעות הרבה יותר גדולה ממה שחושבים. כמה ימים אחרי שנכנס פרז לתפקיד הנשיא ביוני, והתחילו הספקולציות לגבי קיצוצים בכדורסל, ההצהרה של נציגיו היתה: "הנשיא מודע לציפיות שיש ממועדון כדורסל שזכה 8 פעמים באליפות אירופה. האוהדים תמיד רוצים את הטוב ביותר. זה חלק מההיסטוריה של המועדון".

מבחינה פוליטית, פרז יודע שיש לא מעט "סוסיוס" שמזוהים בכלל עם הכדורסל או שמאמינים בכוח של המועדון ככזה שיש לו מספר מחלקות ספורט מצליחות. פרז, כמו נשיאים קודמים דוגמת רמון קלדרון או לורנצו סאנז, לא רוצה להיות הראשון שייזכר כמי שהחריב את מחלקת הכדורסל, למרות שהיא לא מייצרת כסף. מבחינה תדמיתית, פרז יודע שעדיף לו להפסיד 20 מיליון אירו בשנה בחשבונות, אבל לא לתת לאופוזיציונרים עוד סיבה לחפש אותו.

כדי לשמר את הכדורסל במקומו הטבעי בתוך ההיררכיה של המועדון, בריאל דואגים עדיין בכמה דרכים קטנות להזכיר שהכדורסל הוא עדיין חלק בתוך הכדורגל ולא מחלקה עצמאית. כך למשל, כשאטורה מסינה הגיע למדריד, הוא הוצג מל התקשורת באצטדיון הסנטיאגו ברנבאו, שמבחינת פרז זהו הבית האחד והיחיד של ריאל מדריד והמקום שמזוהה עם המועדון. רוב השחקנים הגדולים יוצגו תמיד בברנבאו.

גם במבנה הניהולי של המועדון תמיד יהיה איש כדורגל שמרחף מעל מחלקת הכדורסל. אחרי שהביא בתחילת העונה את אחד האנשים הנחשבים ביותר לעמוד בראש קבוצת הכדורסל, אנטוניו מסיירס - האיש שהיה שותף לבניית הקבוצה הגדולה של ברצלונה ב-2003 שזכתה ביורוליג עם יאסיקוויצ'יוס, בודירוגה, נבארו ופוצ'קה, ומי שהיה סקאוט עד לא מזמן של סן אנטוניו ספרס - דאג פרז לשים מעליו בהיררכיה את חורחה ואלדנו מהכדורגל. ואלדנו, חלוץ עבר בריאל, הוא עדיין זה שמבחינת הנשיא אחראי-על גם בכדורסל. כמה אחראי? לא תהייה שום החתמה של שחקן בקבוצה של מסינה ושל מסיירס, שלא תעבור דרך השולחן של פרז ו-ואלדנו.

4. ויש את העניין האחרון והחשוב מכולם. הרוחות שמגיעות מהקאמפ-נואו. מלחמות האגו בין ברצלונה וריאל מדריד הן עניין שגדול על נשיא זה או אחר. ומאזן האימה בין בארסה וריאל קיים גם בכדורסל, למרות שהעוצמות בכדורסל הן פחותות. ב"אס" הסבירו בצורה הקולעת ביותר מדוע לא היה סיכוי קלוש שפלורנטינו פרז יאכזב את אוהדי הכדורסל: "למרות כל ההחתמות המטורפות שהביא בקיץ לסנטיאגו ברנבאו, פלורנטינו פרז לא שכח את הכדורסל. כי ההצלחה של ברצלונה, קודם בכדורגל ועכשיו גם בכדורסל, השאירה אותו למעשה חסר ברירה - לעשות את מה שעשה בכדורגל גם בכדורסל: להחתים את השחקנים הכי טובים ביבשת, ובמקביל לשלם סכומי כסף גדולים כדי לשחרר שחקנים מחוזים קיימים".

ובמונחים של כדורסל אירופי, לשלם בעונה אחת 7-8 מיליון אירו כדי לשחרר שחקנים מחוזים בקבוצות אחרות ולהביא אותם ל"פלאו ויסטלגרה", זה לא פחות בומבסטי מלשלם רבע מיליארד אירו בקיץ אחד כדי להנחית שחקנים בסנטיאגו ברנבאו.