פרילנסר בהיי-טק? מתברר שגם לך יש זכויות!

חברות היי-טק מעסיקות עובדים כקבלנים עצמאיים ■ גם במקרה זה לעיתים קיימים יחסי עובד-מעביד

בשנים האחרונות התרחבה התופעה של העסקת עובדים תחת כותרת של נותני שירות או קבלנים עצמאיים (פרילנסר). חברות היי-טק, שפועלות בסביבת עבודה בעלת מקדם גבוה של אי ודאות, נוטות לאמץ שיטת העסקה כזו, מתוך רצון שלא להתחייב או להימנע מהצורך להעניק תנאי עבודה של עובד שכיר.

ולא מדובר במקרים בודדים. לפי נתונים שפרסמה לאחרונה חברת ההשמה אתוסיה, המשבר הכלכלי הכפיל את מספר הפרילנסרים בהיי-טק, וכיום הוא עומד על כ-7,100 איש.

במקרים לא מעטים מדובר באיש מקצוע שפוטר מהחברה, אך ממשיך לתת לה שירותים כיועץ חיצוני. העובד מקבל תשלום באמצעות חשבונית חודשית. בחלק מהמקרים עושים אותם עובדים שימוש בציוד של הארגון, כמו מחשב, רכב, טלפון סלולרי, משרד ושירותי מזכירות, והם כפופים לממונה בארגון וזוכים ליחס זהה לזה של עובדים אחרים (מקבלים מתנות לחגים, משתמשים במתקני הארגון וכדומה). לעיתים, כל מה שמבחין ביניהם לבין עובדים מן המניין הוא אופן התשלום.

לדברי עו"ד עינת כרמי-ברק, ראש תחום דיני עבודה במשרד עוה"ד שנהב, קונפורטי, שביט ושות', "לכאורה, מציאות זו נוחה עבור שני הצדדים, שכן יש בה מחויבות הדדית מינימלית וחופש בחירה. בדרך כלל היא כוללת בתוכה שיקולי מסים כאלה או אחרים עבור העובד, והפחתת עלויות עבור המעביד".

כרמי-ברק מציינת שבשנים האחרונות נוטים בתי הדין לעבודה לקבוע קיום של יחסי עובד-מעביד גם במקרים רבים שבהם ההתקשרות עם העובד מתבצעת באמצעות חשבוניות מס, ולא באמצעות תלוש שכר.

"פרשנות ביה"ד לעבודה באה לידי ביטוי בהענקת זכויות סוציאליות, כגון פיצויי פיטורין, חופשה, הבראה, השתתפות בנסיעות, ואף במקרים מסוימים השבת סכומי ביטוח לאומי ששולמו במקור על-ידי אותו עובד (משום שהוא נחשב עצמאי), והמעביד מצידו יידרש להעביר לביטוח הלאומי את תשלומי החובה", היא אומרת.

מבחני קביעת סטטוס

בתי הדין לעבודה החילו מספר מבחנים, שאמורים לסייע בקביעת הסטטוס של העובד: קבלן עצמאי או עובד. בין השאר, נבדק עד כמה העובד משולב ומהווה חלק בלתי נפרד ממקום העבודה: האם העבודה מתבצעת במשרדי החברה, האם העובד מעורב בפעילות העסקית היומיומית, או האם הוא משתתף באירועים החברתיים של החברה.

בנוסף, נבדק עד כמה העובד נתון למרותו ופועל תחת פיקוחו ושליטתו של המעביד. כך למשל, ייבחן האם העובד מחתים שעון נוכחות או עומד לרשות המעביד בהתאם למסגרת העבודה המקובלת בבית העסק. במבחנים אלה נקודת המוצא היא שהעובד הוא הצד החלש יותר במסגרת המשא ומתן לקביעת אופי ההתקשרות וטיבה, ולפיכך ראוי הוא וזכאי להגנת בית הדין לעבודה.

לדברי כרמי-ברק, במידה ותסתיים ההתקשרות של הקבלן עם הארגון, והקבלן ירצה לקבל את מלוא זכויותיו הסוציאליות, לאור טענתו כי מדובר ביחסי עובד-מעביד, הוא יידרש להוכיח כי מערכת היחסים העסקית שניהל עומדת ברוב המבחנים המתוארים כאן.