"לרגולטורים יש נטייה לנצל משבר כדי לצבור עוד כוח, וזו טעות"

המלצות חודק זוכות לביקורת גם בכנס רואי החשבון בים המלח, פרופ' גלאי: "כשיש משבר, נדרשת חצי שנה קירור עד שהרגולטורים יוכלו לקבל החלטות חדשות לנוכח לקחי המשבר. הלהט לעשות דברים בתוך משבר מביא לתוצאות איומות"

ועדת חודק ממשיכה לספוג אש, והיום היא הגיעה מכיוון ים המלח, שם נערך כנס רואי החשבון. למרות שנושא הפאנל היה חלופות מימון, נגרר הוויכוח בין המתדיינים בתוך זמן קצר לעיסוק בוועדת חודק ולתקיפת מסקנותיה. נזכיר, כי ועדת חודק מונתה כדי לקבוע כללים להשקעה של גופים מוסדיים באג"ח קונצרניות.

ראשון המבקרים היה אהוד ארנון, סמנכ"ל בכיר וראש החטיבה העסקית של בנק דיסקונט, שאמר: "שערו בנפשכם שאליעזר פישמן מקים חברה, קונה בה נכס אחד ואז מחליט למכור אותו. באותו רגע הוא צריך לרוץ לקבל אישור שלא צריך להחזיר את האג"ח למחזיקים".

פישמן עצמו, שלא היה בין דוברי הפאנל, התייחס להמלצות הוועדה ואמר כי תוצאותיה "יביאו לכך שיהיו הרבה דיפולטים, כי על כל דבר אפשר להעמיד את האשראי לפירעון מוקדם. אם מישהו לקח מימון לשש שנים, הוא צריך אותו לשש שנים, בלי מגבלות שייאלצו אותו להחזיר את הכסף קודם", הדגיש פישמן, "אבל הוועדה עשויה ליצור מצב בו כדאי לגרום לחברה לדיפולט, כדי שמי שנתן את ההלוואה יקבל אותה חזרה. שכן, אם תנאי השוק השתנו והריבית השתנתה, מחזיק האג"ח יכול להרוויח מזה".

פישמן התייחס לחברה הכלכלית ירושלים שבשליטתו, והסביר כי היא מצמצמת את העסקים שלה - מוכרת נכסים ומחזירה חובות - כשהיא מתקשה לראות כיצד היא מגייסת מספיק כסף עכשיו. לדבריו, המלצות הוועדה עשויות להוביל חלק מאנשי העסקים לצמצם את פעילותם.

בפאנל אחר, שעסק בשווי הוגן והשפעת החלת שיטת ה-IFRS על חברות, אמר פישמן כי "אנחנו לא משלמים בונוסים על שערוכים. המרכיב העיקרי בבונוס לא חייב להיות הרווח של אותה שנה, כי אז כל המנהלים שוכחים את הטווח הארוך. ראינו מה קרה בארה"ב, כשהריצה אחרי הרווח המיידי לקחה את הסיכונים רחוק מדי. לכן, צריך לקחת בחשבון הרבה מרכיבים בבונוס, כשהרווח הוא רק אחד מהם".

"נטפלו" רק למוסדיים

ובחזרה לפאנל חלופות מימון. אמיר הסל, המשנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות בהראל, השמיע גם הוא ביקורת על המלצות ועדת חודק, וציין כי "יש מקום ליצור תנאי סף, בדיוק כמו שבבורסה יש כללים לחברה שמנפיקה. אבל, הבעיה היא בניסיון להחיל רגולציה על שוק ההון כולו דרך הגופים המוסדיים".

לדברי הסל, "במקום להיות ועדה שתיתן כללים לכל החברות המנפיקות, חודק התמקדה באחד הקונים המשמעותיים בשוק - הגופים המוסדיים. הוועדה לא פעלה תחת הכובע הנכון, והתוצאה היא שאם יהיו הנפקות שלא יעמדו בתנאי הוועדה, יקנו אותן הגופים שלא מוגדרים כמוסדיים. כך, שהמוסדיים ייאלצו לקנות מיד שנייה".

פרופ' דן גלאי, בעל בית ההשקעות סיגמא, שלקח גם הוא חלק בפאנל, ציין כי "לרגולטורים יש נטייה לנצל משבר כדי לצבור עוד כוח, וזו טעות. כשיש משבר, נדרשת חצי שנה קירור עד שהרגולטורים יוכלו לקבל החלטות חדשות לנוכח לקחי המשבר. הלהט לעשות דברים בתוך משבר מביא לתוצאות איומות".

חודק משיב: יש תמיכה בוועדה

עו"ד דוד חודק, העומד בראש הוועדה המדוברת, ציין בתגובה לדברים כי מרבית הגופים הרלוונטיים תומכים ומקבלים את מרבית המלצות הוועדה, וביניהם בנק ישראל ומשרד האוצר. לטענתו, גם הגופים המוסדיים תומכים בוועדה, אך יש להם השגות לגבי העובדה שההמלצות חלות רק עליהם.

"השוק החוץ בנקאי בישראל הוא בן חמש-שש שנים", הסביר חודק. "אם נחכה שהוא יתפתח מעצמו, זה ייקח הרבה זמן, וחבל על המחיר שנשלם". חודק גם הזכיר שינויים שאימצה הוועדה בעקבות ביקורת שנמתחה עליה, ובין אלה בדרישות המתייחסות לפירעון מוקדם. לדבריו, "יש חובה ציבורית וחוקית וחשיבות כלכלית וחברתית לטפל בכסף הזה. לכספי הפנסיה יש חשיבות שונה. זה אולי יקשה על מנהלי ההשקעות, אבל זה לא סוף העולם".

עוד ציין חודק, כי "אנחנו רוצים לדבר עם הממונה על ההגבלים, כדי לאפשר לגופים המוסדיים להתארגן ולפעול כקבוצה אחת מול החברה. דבר זה יקל על המוסדיים לממש את כוחם, ועל החברה - שתהיה לה כתובת אחת לפעול מולה".

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"