החוק החדש הוא מפתח לבנק מודרני

תגובה למאמרה של סטלה קורין ליבר, "המפתח של פישר נמצא אצל לינדנשטראוס"

המהלך לעדכון חוק בנק ישראל החל כבר לפני 12 שנה. הנגיד מקדם את חקיקתו משום שהחוק יבטיח לכלכלת ישראל ולאזרחי ישראל בנק מרכזי מודרני, מקצועי, יעיל ושקוף. רוב הבנקים המרכזיים בעולם מתנהלים כיום תחת דירקטוריון, כאשר בבנק ישראל יוקמו מועצה מוניטרית ומועצה מינהלית, עם חברים פנימיים וחיצוניים.

המועצה המינהלית תהיה בדיוק מהסוג הנדרש לקבל את ההחלטות התקציביות והניהוליות הנכונות לבנק ישראל, עם אישיות ציבורית מוכרת מתחום הכלכלה או העסקים שתעמוד בראשה (שאין סיבה ש"יחשוש להתעמת עם הנגיד", כפי שכל יו"ר דירקטוריון אינו חושש להתעמת עם המנכ"ל), וארבעה חברים חיצוניים נוספים. לכן הרי שהנגיד והמשנה לנגיד לא רק שיהיו חברים מן המניין במועצה המינהלית - הם יהיו במיעוט.

בנק ישראל קידם הרכב זה של המועצה בהכרה מלאה, בוודאי לא מתוך רצון שהמועצה "תזדהה בתוך זמן קצר עם האינטרסים של הגוף שהיא אמורה לפקח עליו". יתרה מכך, אורך הקדנציה ומספר הקדנציות של חברי המועצה תחום בזמן, בדיוק מן הטעם הזה: כדי למנוע "הזדהות יתר" של חברי המועצה עם הבנק המרכזי לאורך זמן.

במאמר מגדירה סטלה קורין ליבר את התנהלות הבנק כ"הפקרות ניהולית, הנמשכת תחת מעטה החיסיון". אין לטענה זאת כל בסיס. כמי שעובד שנים רבות במגזר הציבורי בתפקידי ניהול בכירים אני יכול להעיד שבשנים האחרונות מתנהל הבנק תוך הקפדה יתרה על הוראות החוק והתקנות הקשורות לרכש ומינהל.

אנו מקבלים בברכה כל ביקורת הנוגעת לחוק, אולם כדאי לזכור שמטרת העל של החוק היא להעביר לדורות הבאים בנק מרכזי מודרני, מקצועי ויעיל, וחשוב מכל - עצמאי ותורם מהותית לכלכלת ישראל.