נקסטקום נכנסה לתחום הסולארי; בידיה צבר של כ-90 מיליון שקל

תחשוף את פעילות החברה-הבת, נקטסטקום אנרג'י, בכנס אילת-אילות בשבוע הבא ■ בשלב ראשון פועלת בתחום הסולארי הפוטו-וולטאי, ובכוונתה לפעול גם בתחומי אנרגיית הרוח והגז

חברת תשתיות התקשורת הציבורית נקסטקום נכנסה לתחום התשתיות הסולאריות, באמצעות חברה בת חדשה בבעלות מלאה בשם נקסטקום אנרג'י. החברה תכריז על כך בכנס האנרגיה החלופית אילת-אילות שיתקיים בשבוע הבא. כך נודע ל"גלובס". בנקסטקום סירבו להשיב לשאלות בנושא.

נקסטקום הוקמה ב-92' ע"י גיא ישראלי, שהיום מכהן כיו"ר ובעל השליטה. החברה הוקמה לצורך פריסת תשתיות הכבלים בארץ והונפקה בתל-אביב ב-2006. עם הצגת החברה במסגרת הרוד שואו בתחילת 2006, ישראלי אמר שהחברה תסיים את השנה עם רווח של 10 מיליון שקל. מה שקרה בפועל הוא שבאותה שנה הרווח נחתך ב-40% וברבעון הראשון של 2007 החברה עברה להפסד. בשוק היתה תחושה קשה לגבי ישראלי, אבל החברה עמדה בכל תשלומי האג"ח שהנפיקה ללא צורך בהסדר וגם חילקה פה ושם דיבידנדים קטנים.

גם היום, אחרי שחזרה לרווחיות, נמוך מחיר המניה בכ-20% מהמחיר בעת ההנפקה (היה אז 3.25 שקל) ומשקף לה שווי של 38 מיליון שקל. ב-2008 גלגלה נקסטקום 220 מיליון שקל והציגה רווח נקי של פחות מ-2 מיליון שקל. בינואר-ספטמבר 2009 עמד הרווח שלה על כ-1.5 מיליון שקל.

תחום הפעילות החדש צפוי להכפיל את המחזור של החברה, בהתחשב בכך שרק מפעילות של כחצי שנה רשמה כבר צבר שמוערך כאמור ב-80-100 מיליון שקל.

עוד נודע ל"גלובס", כי במסגרת צבר ההזמנות שבידי החברה גם חוזה שנחתם באחרונה בהיקף כספי של 25 מיליון שקל, מול גוף מסחרי מהגדולים בארץ.

מנוע צמיחה

באשר לנקסטקום, הרי שהיא מונה למעלה מ-600 עובדים ועוד כמה מאות עובדים כפרי לאנסרים בפריסה ארצית. עיסוקה המרכזי בהתקנת תשתיות תת קרקעיות לתקשורת, והיא עובדת בארץ עם כל חברות התקשורת הגדולות - הוט, פרטנר, סלקום, בזק, נטוויז'ן, וכן עם משרד הביטחון ועם חברות תשתית שביצעו פרויקטים כמו כביש האיילון.

בנוסף, היא מעניקה שירות טכני נרחב של טכנאים ומתקינים. לחברה 11 סניפים ושני מרכזים לוגיסטיים גדולים בכפר יהושע ובפולג (אזור התעשייה נתניה).

הכוונה להיכנס לעולם האנרגיה עלתה בהנהלת החברה כבר לפני שנתיים, מתוך החלטה אסטרטגית לצרף לפעילות מנועי צמיחה חדשים. החברה החלה אז ללמוד את התחום, והחליטה לתפקד גם בנושא הסולארי (הנושא הראשון אליו פנתה בכניסתה לתחום האנרגיה) כחברת EPC (Engineering, Procurement & Construction). כלומר, כאינטגרטור של אנרגיה סולארית שמלווה באופן שלם את הפרויקט בשיטת ה-Turn Key.

המטרה של נקסטקום היא שהחברה הבת תעסוק גם בתחומים נוספים של אנרגיה חלופית, כמו רוח וגז, אולם בשלב ראשון היא פועלת בתחום הסולארי, כאמור. בין היתר הקימה מרכז בקרה שעל גגותיו ממוקמים פנלים שונים, כדי לבדוק את הנצילויות בפנלים מתחרים ולהכיר מניסיון את האיכויות של המוצרים.

עד כה הקצתה החברה לפעילות הסולארית כ-2 מיליון שקל בלמידה, הקמה, הסמכות של כוח אדם, תקני בטיחות ותפעול מרכז בקרה. זאת, מתוך ראייה שמדובר במנוע צמיחה מהותי לארגון.

עד כה הקימה עשרות מערכות עבור היזמים המובילים בארץ בתעשייה הסולארית הצעירה, בהיקפים שמוערכים בכ-20 מיליון שקל, וישנן מערכות נוספות בתהליך יישום שערכן עשרות מיליונים נוספים. נציין, כי מחירה של מערכת קטנה של 50 קילוואט הוא כ-800 אלף שקל בממוצע, ולחברה יש, ככל הידוע, ביד צבר עסקאות בגין עשרות רבות של מערכות כאלה. מחירה של מערכת בינונית, תחום שגם אליו נכנסה החברה, נע בין 5-90 מיליון שקל.

נציין, כי בינואר נפתחה ההסדרה של המערכות הבינוניות, כשכרגע המדינה הקצתה בתחום זה 300 מגוואט. ההערכה בתעשייה הסולארית המקומית היא שבתוך שלוש-חמש שנים כל מכסת ה-300 מגוואט תתמלא, בהיקף כספי של 5 מיליארד שקל. המטרה של נקסטקום היא להיות שחקן מרכזי בשוק הזה.