בן-זקן בראיון ל"גלובס": "נתחלק בסיכוי ובסיכון עם הציבור"

איש העסקים האשדודי, שזכה ברישיון החיפושים "מד אשדוד", מסביר איך קיבל את ההחלטה להיכנס לתחום: "התייעצתי עם השותף שלי, נניקשווילי" ■ מדוע העביר מחצית מהזכויות לחברה הציבורית שלו, מנופים, ומה התוכניות שלו

חברת מנופים פיננסיים , שנמצאת בשליטה משותפת של קבוצת בן זקן-נניקשווילי ושל איש העסקים מרקוס וובר, הודיעה היום כי בעקבות זכייתם של בעלי המניות ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי ב-50% מרישיון החיפושים "מד אשדוד", הציעו השניים למנופים לקחת חלק בזיכיון בשיעור שלא יפחת מ-50% מזכויותיהם ברישיון (המהוות 25% מהזכויות ברישיון). זאת, באותם תנאים בהם זכו הם עצמם ברישיון, ביחד עם קבוצת ACC.

על-אף שמנופים הודיעה כי בשלב זה אין כל ודאות כי ההצעה תתקבל, המשקיעים בחברה מניחים זה מספר ימים, עוד טרם פרסום דבר זכייתם של בן זקן ונניקשווילי ברישיון, כי אם אכן יקבלו את הרישיון הם יעבירו חלק מהזכויות בו למנופים.

בינתיים, בן זקן ונניקשווילי, אנשי עסקים שצמחו באשדוד ומזוהים עם העיר, כבר זכו להכיר בימים האחרונים צד נוסף של עסקי החיפושים: על-אף שחברת מנופים היא בעלת נכסי נדל"ן (ראו הרחבה) ונכסים אחרים בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, התנודה במנייתה מאז הודיעו השניים על הצטרפותם לקבוצת ACC בהגשת בקשת הרישיון באזור "מד-אשדוד" (שמעתה ייקרא רישיון "שמן"), מזכירה הרבה יותר את התנודות שחוות שותפויות חיפושי הנפט לאחרונה. היום למשל, בעקבות פרסום ההצעה להעביר חצי מזכויותיהם למנופים, זינקה המניה ב-22.9% והוסיפה לשוויה של החברה 181 מיליון שקל, כך שזה עומד בסוף השבוע על 967 מיליון שקל (עלייה של 42.9% בשבוע האחרון).

"מנופים היא חלק מאיתנו"

בשיחה עם "גלובס", מספר בן זקן כי הכניסה לתחום החיפושים נעשתה די באקראי, לאחר שקיבל פניה מחיים ליבוביץ', בעלי ACC. "התייעצתי עם השותף שלי, נניקשווילי, שיש לו ניסיון רב בתחום, ואחרי שקיבלנו את כל הפרטים לגבי הרישיון, החלטנו להיכנס".

מדוע החלטתם להעביר חצי מהזכויות למנופים?

בן זקן: "לא הייתה סיבה מיוחדת להעביר למנופים, ויש לנו את היכולת להרים את הפרויקט לבד. אבל, בגלל שאנחנו מרגישים שמנופים היא חלק מאיתנו, חשוב לנו שהציבור יבין שאנחנו לא לוקחים את הדברים הטובים אלינו, ואת הדברים הפחות טובים למנופים. לכן, כמו במשפט שלמה, הצענו לחברה לקבל חצי מהזכויות שלנו, ובצורה הזו נתחלק עם הציבור גם בסיכוי וגם בסיכון".

אילו עבודות כבר נעשו בשטח הרישיון?

"חוץ מחברה חיצונית שעשתה עבור ACC את כל עבודת ההכנה וההגשה במכרז, וטיפלה בפן המקצועי, לא נעשו עדיין עבודות. ניפגש עם ליבוביץ' ונתכנן את המהלכים הבאים, וברגע שנקבל את הרישיון באופן סופי נבצע את כל הבדיקות וכל הניסיונות, עם כל מה שמשתמע מכך מבחינת עלויות כספיות".

קדחו כאן כבר קודם

אתם רואים את עצמכם רוכשים זכויות בקידוחים נוספים?

"התחום הזה מעניין מכל הבחינות, הן מבחינת החשיבות הלאומית והן מבחינת הפוטנציאל הכלכלי. זה עשוי לקרות, אבל כעת נתרכז בכל הכוח ונעשה את כל מה שצריך כדי למצות את הפוטנציאל של הרישיון הזה, ונחבור לגופים הטובים בעולם. אחת מהסיבות שהשארנו חלק מהאחוזים אצלנו, זה מכיוון שאנחנו שוקלים לצרף גופים בינלאומיים מובילים בתחום בהמשך".

האזור הידוע כ"מד-אשדוד" היה אזור מבוקש על-ידי שותפויות החיפושים, עקב העובדה שכבר נמצא בו נפט בעבר. לפני שני עשורים בוצעו באזור שני קידוחים על-ידי ישראמקו, שנשלטה אז על-ידי ג'ו אלמליח, ביחד עם השותף האמריקני ארמנד האמר. בשנת 1989 בוצע קידוח "ים 1", שבשל בעיות טכניות לא הצליח להגיע לשכבת המטרה, לאחר שבעומק של 3,000 מטר התרחשו שורה של תקלות. שנה לאחר מכן בוצע קידוח נוסף, "ים 2", באזור סמוך. קידוח זה הצליח להגיע אל שכבת המטרה, אך שם התגלו הבעיות.

הקידוח אז בוצע על ידי ספינת קידוח שהוצבה כ-15 קילומטר מחופי אשדוד.

במהלך מבחן ההפקה פרצה להבת ענק מעל לספינה, שהציתה להבה גדולה עוד יותר בקרב המשקיעים בישראמקו. אלא, שהציוד בו נעשה שימוש לא עמד בלחצים הגדולים ובטמפרטורה הגבוהה. וכך, על אף שבמבחן ההפקה זרם נפט בקצב של 800 חביות ליום, ועל פי חלק מההערכות ניתן היה להגיע גם לקצב של 2,000 חביות ביום, לא הייתה ברירה אלא לנטוש את הקידוח. בהמשך נעשו מספר ניסיונות לבצע קידוח נוסף באזור, "ים 3", אולם בישראמקו, שהייתה בעלת רישיון החיפושים באתר עד שזה נלקח ממנה, טענו כי לא יכלו לבצע את הקידוח בגלל מגבלות ביטחוניות.

לא ברור אם בן זקן אכן ימצא נפט בגלגול הנוכחי של החיפושים בים אשדוד, אך מישהו - הוא מזכיר - כבר יצא מורווח בפעם האחרונה שישראמקו חיפשה באזור. לפני כ-20 שנה הזדמן איש הטלוויזיה מוטי קירשנבאום לחוף הים באשדוד, כדי לצלם עבור יומן השבוע של הערוץ הראשון את ההתרחשות שעורר הקידוח, שאותו ניתן היה לראות מהחוף.

באקראי הוא פגש במקום בעל קיוסק בשם ז'וז'ו אבוטבול, שבהמשך כבש את גלי האתר, והשאר היסטוריה.