צדיק אחד בסדום

משהו רע עובר בשנים האחרונות על הציונות הדתית. פרשת ההטרדה המינית, לכאורה בה נחשד הרב מוטי אלון, והדרך הקלוקלת שבה החליטו ראשיה לטפל בה, היא אחד המיצגים הקשים שלה.

ב-2006 פנו חברי "פורום תקנה", פורום דתי-לאומי הפועל נגד הטרדות מיניות, ודווחו ליועץ המשפטי לממשלה על חשדות שנתגלו נגד הרב אלון. מהלך לא שגרתי שהוביל לדרך משובשת. חברי הפורום העידו אז באוזני מני מזוז כי לא נמצא מי שיתלונן נגד הרב במשטרה. עדות זו היא כשלעצמה עניין מטריד ביותר.

מתאמצים להשתיק

איך לא נמצא צדיק אחד בסדום. איך לא נמצא ולו אדם אחד, אחרי כל-כך הרבה שנות הטרדה סדרתית מצידו של אלון, שהסכים להתלונן במשטרה? האם באמת נעשה מאמץ כן מצד ראשי הציונות הדתית-לאומית למצוא מתלונן כזה, או שמא נעשה מאמץ אחר? אולי היה להם הרבה יותר נוח לכבס את הכתם השחור הזה עמוק בגיגית, ולטפל בו בדרך שלהם - הגליה. דרך שמזכירה את הגליית חיים רביבו ללוס-אנג'לס אחרי שהפר קודים בעולם התחתון.

אם נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, נמצאה בסופו של דבר מתלוננת שחשפה את התנהלותו הקלוקלת ונתנה אומץ לאחרות לבוא בעקבותיה - קל וחומר שבטיפול עדין ואמפטי אפשר למצוא קורבן שיתלונן נגד הרב.

אז נכון שמדובר ב"משפחת קנדי" של חובשי הכיפות הסרוגות, הכוללת בין היתר את אחיו ח"כ בני איילון, השופט ספי איילון ואביהם, השופט בדימוס מנחם איילון, ופחד השררה והכבוד משתקים, אבל המקרה של קצב הוכיח כי גם על אימת השררה אפשר להתגבר.
לא ברור למה פורום תקנה לא מצא לנכון לשתף את נציגי המשטרה בחשדות ולאפשר להם, כמו במקרה של גואל רצון, לפתוח בחקירה סמויהשתבסס את החשדות. הדבר לא נעשה, וכנראה שלא במקרה.

המסר: אל תאמינו במדינה

בשנים האחרונות נוטים ראשי הציונות הדתית שלא לציית לצו "דינא דה מלכותא דינא", שהיה כנר לרגליהם מיום הקמת המדינה. צו שלפיו בצד הציות לצו ההלכה היהודית, יש תוקף לדין המקום והמדינה ולשליטיה. מי שהיו סמל לנאמנות למדינת ישראל, נוקטים במהלכים במהלכים שמוציאים אותם מהקונצנזוס של החברה הישראלית.

מאז ההתנתקות, שבאוגוסט ימלאו לה 4 שנים, החל תהליך הסתגרות וחשדנות כלפי מוסדות המדינה, נוצרו מחנות של הם ואנחנו. "הם" לא מבינים אותנו, ו"אנחנו" לא מנסים להבין אותם.

התהליך הולך ומחמיר כל הזמן. קודם הגיעה הסרבנות, שלא רק שלא גונתה על-ידי ראשי הזרם אלא קיבלה גיבוי פומבי, אחר-כך הותקף ראש מועצת יש"ע הנכנס בגלל שלא תמך בה, ועכשיו מגיעה פרשת הרב מוטי אלון, שמשדרת מסר ברור מההנהגה לחובשי הכיפות הסרוגות ולבני-הנוער הנושאים אליהם עיניים: אנחנו לא מאמינים במערכת הצדק של מדינת ישראל, לא במשטרה, לא במערכת המשפט - אלא רק באנשים משלנו שיעשו את העבודה.

המסר הזה הוא תמרור אזהרה. צריך למלא את הבור העמוק הזה שנפער בלב-ליבה של החברה שלנו, כדי שבניה המסורים ביותר לא ייצאו נגדנו.