בנק ההשקעות האירופי רוצה להשתתף במימון השדות באשלים

יו"ר איחוד האנרגיה הנקייה, חזי קוגלר: "עצם הנוכחות של הבנק זו תעודת כשרות לפרויקט, שהיו שפקפקו ביכולת לממן אותו"

המכרז לייצור 250 מגוואט מאנרגיות תרמו-סולארית ופוטו-וולטאית באשלים מושך תשומת לב רבה כבר זמן מה, אבל בשל עיכובים רגולטוריים וחוסר רישוי, לחברות שרצו להתמודד על הקמת הפרויקט לא היה בסיס לחפש מימון מגופים גדולים. השבוע ניתן סוף סוף הרישוי, ונראה שכבר יש מי שהרים את הכפפה למימון הפרויקט.

"בנק ההשקעות האירופי (EIB), שמימן את מתקן ההתפלה של חדרה, הביע נכונות להעמיד מימון לפרויקטים של אשלים". כך טוען חזי קוגלר, יו"ר איחוד האנרגיה הנקייה בישראל ומי שהיה עד לפני שנה מנכ"ל משרד התשתיות, בראיון שנערך בכנס אילת אילות לאנרגיות מתחדשות.

לדברי קוגלר, "עצם הנוכחות של הבנק זו תעודת כשרות של הפרויקט עצמו. EIB הוא בנק שמממן פרויקטים גדולים, ושלא נוטה להיכנס להרפתקאות".

גם דויטשה בנק ציין בכנס כי הוא מעוניין להיכנס לפרויקט. מנהל תחום אנרגיה מתחדשת בבנק, דומיניק ת'ומפארט, אמר כי הבנק הגרמני פתוח לממן פרויקטים כמו אשלים, וקרא ליזמים בכנס לפנות אליו ולדבר איתו בנושא.

ודאות ליזמים

כניסת EIB והרישוי שניתן השבוע על-ידי רשות החשמל, מעניקים לקוגלר תקווה בקשר לפרויקט באשלים. "ברגע שהמדינה נתנה רישוי, זה נותן ליזמים ודאות לתנאים שיחולו כשייצא המכרז. חבל שזה נסחב, אבל לפחות זה נפתר. הסיבה העיקרית שמועדי המכרזים נדחו היא בגלל שלא היה רישוי. כעת הדחייה האחרונה היא לסוף אפריל, ולאנשים יש מספיק זמן לעבור על המסמכים וללמוד את התנאים".

קוגלר נשמע אופטימי, למרות שרק לפני שנה אמר בכנס מהנדסי החשמל שאפשר לומר קדיש על האנרגיות המתחדשות בישראל. אמירתו עוררה אז סערה, ויש שטענו כי נאמרה כחלק ממאבקו כמנכ"ל משרד התשתיות לקבלת תקציבים מהאוצר.

אך לקוגלר יש גרסה משלו. לטענתו, שר התשתיות עוזי לנדאו "באמת פועל בתחום, ואני מעריך שהוא מכיר במציאות שרוב האנרגיה המתחדשת בארץ תבוא בעיקר ממתקנים קרקעיים, כמו בכל העולם. להערכתי, נשמע על האצת התוכנית של המדינה לעמוד ביעדים שנקבעו לייצור של 10% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2020, עם דרישות לקבוע כבר עכשיו את כל התנאים הדרושים כדי להגיע ליעדים האלה. אני מאמין שהכלים יינתנו כדי שנוכל אפילו להגיע ליעד לפני 2020, וליזמים תהיה וודאות להרים פרויקטים".

למרות הביורוקרטיה הישראלית הבלתי אפשרית?

"הביורוקרטיה הישראלית הרוויחה את תדמיתה הגרועה ביושר, אבל זה באמת הליך מורכב שדורש זמן. כשגורמים ממשלתיים אומרים ליזמים 'תראו לי איך הפרויקט לא פוגע בסביבה, בנתיבי האוויר וכו'', אלה דרישות לגיטימיות, וזה אורך זמן. אבל עד עכשיו לא נתנו לוח זמנים ברור. אך יש הליכה לכיוון הנכון, ואם מנהל התכנון במשרד הפנים יוציא החלטה סופית בנושא הקרקעות, זה צעד משמעותי בכיוון הנכון".

איפה בכל זאת יש בעיה?

"כל המכסות בכל הגדלים של הייצור, מהמערכות הקטנות ועד לגדולות, צריכות ביחד להגיע ל-4,000 מגוואט. נכון לעכשיו המכסות מגיעות רק לכ-1,000 מגוואט. למה להסתפק ב-25% מהיעד?"

הדברים מתייחסים לכך שב-2020 הנתח של 10% מסך צריכת החשמל, שאמור לנבוע ממקורות מתחדשים, מוערך ב-4,000 מגוואט. בהקשר זה אמר אתמול לנדאו בכנס כי ההערכה של המשרד שונה, ועומדת על 2,500 מגוואט. הפער בין ההערכות אמור, לדברי לנדאו, להיות מכוסה באמצעות התייעלות אנרגטית.

"הורדת תעריפי החשמל - חוסר אחריות"

קוגלר מציין בעיות נוספות. "הבעיה השנייה היא שההחלטות שצריכות להתקבל אצל מנהל התכנון במשרד הפנים ובמינהל הקרקעות צריכות לצאת מהר יותר ולהסיר חלק מהמגבלות. למשל, צריכים לעבור דרך ועדות מחוזיות במקום ועדות מקומיות להוצאת היתרים. הם שמו רשימה ארוכה של דרישות להוצאת אישור סביבתי - הלכו רחוק מדי. שמו יותר מדי מגבלות על הקמת מתקנים קרקעיים. הם כבר עשו כברת דרך אבל העיקר הוא שיוציאו את ההחלטות".

לקוגלר יש ביקורת על התנהלות רשות החשמל. "הורדת התעריפים הייתה פשוט חוסר אחריות. אם הם טוענים שהחוק לא מאפשר לעשות שום דבר אחר, זה פשוט לא נכון. בניגוד למה שטוענים ברשות החשמל, לא מדובר רק בעלויות ישירות - הם לא מביאים בחשבון שהם קובעים גם את העלויות העקיפות של הפגיעה בבריאות הציבור, של שחרור הפליטות של גזי החממה והגזים המזהמים, ואת החיסכון בסל הדלקים".