מה עושות אג"ח מיועדות לתיק

האג"ח המיועדות הן לשון המאזניים של תיק ההשקעות: בשנים טובות בשוק ההון הן מכבידות על תשואת קרנות הפנסיה החדשות, אך בשנים גרועות הן מושכות אותה מעלה ואולם, בשנים 2005-2009, שכללו בתוכן את המשבר הכלכלי העולמי, נשארו קרנות הפנסיה, למרות האג"ח המיועדות, מאחורי ביטוחי המנהלים וקופות הגמל

פעם משקולת ופעם רשת ביטחון - בשנה טובה בשוקי ההון האג"ח המיועדות עשויות לגרור את התשואה של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות כלפי מטה, ובשנה גרועה אותן אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה סוחבות מעלה את תשואות הקרנות, ומספקות עוגן של תשואה חיובית מובטחת על חלק משמעותי מהתיק. כך, שנה אחת האג"ח המיועדות זוכות לקיתונות של לגלוג, ומנגד, בשנים איכותיות הן היתרון הנחשק של קרנות הפנסיה.

ואולם, עתה, כחמש וחצי שנים מאז עברו קרנות הפנסיה הגדולות לבעלות קבוצות הביטוח, ויותר מכך - לאחר שני מחזורי גאות ומחזור אחד של שפל יוצא דופן - ניתן לראשונה לבחון את התשואה הרב-שנתית שהציגו האפיקים השונים בשוק החיסכון לטווח ארוך.

בבחינת התשואה הממוצעת של קופות הגמל (קופות התגמולים והאישיות לפיצויים בעבר), ביטוחי המנהלים - הפוליסות המשתתפות ברווחים ומסלולי ההשקעה שהחלו להימכר ב-2004, וקרנות הפנסיה המקיפות החדשות - עולה כי האג"ח המיועדות לא הרימו את התשואה של עמיתי קרנות הפנסיה לגבהים שאינם מוכרים בחברות הביטוח.

אם כבר, קרנות הפנסיה המקיפות - הנהנות היחידות מהאג"ח המיועדות - מציגות את התשואה החלשה מקרב שלושת האפיקים בראייה רב שנתית. ואולם, בהסתכלות רק על ענף הפנסיה, נמצא שבכל זאת לאג"ח המיועדות היה תפקיד חיובי והן דווקא תרמו לתשואה המצטברת.

בשנים 2005-2009 רשמו קרנות הפנסיה המקיפות תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של 42.5%, המשקפת להן תשואה שנתית ממוצעת של כ-7.3%. התשואה הזו מתחלקת לתשואה ריאלית קבועה של כ-4.8% לשנה על רכיב האג"ח המיועדות - המהווה כ-30% מסך נכסיהן - שהניבה לקרנות בשנים אלו תשואה נומינלית שנתית ממוצעת של כ-7.5%. על היתרה - ההשקעות החופשיות - רשמו הקרנות תשואה מצטברת של כ-41.9%, שמשקפת תשואה שנתית ממוצעת של כ-7.2%.

מנגד, הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח רשמו בתקופה זו תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של כ-46.9% (תשואה שנתית ממוצעת של כ-8%), בעוד שבפוליסות מסלולי ההשקעה, מסלולי ברירת המחדל רשמו תשואה מצטברת ממוצעת של כ-49.8% (תשואה שנתית ממוצעת של כ-8.4%) בתקופה זו.

בחמש השנים האחרונות גם קופות הגמל שבבעלות חברות הביטוח רשמו תשואה גבוהה יותר מאשר קרנות הפנסיה, על אף שהפגיעה בהן כתוצאה מהמשבר הכלכלי הייתה קשה בהרבה מאשר בקרנות הפנסיה שנהנו באותו המשבר מהתשואה המובטחת באג"ח המיועדות.

בכל אופן, ב-2005-2009 רשמו קופות הגמל לתגמולים שבבעלות חברות הביטוח תשואה מצטברת של 46.2% (שנתית ממוצעת של 7.9%), בזמן שקופות הגמל הגדולות, המנהלות כ-3.3 מיליארד שקל ומעלה, רשמו תשואה ממוצעת של 47.4% (ממוצע שנתי של כ-8.1%).

הפער בתשואות מתקזז בדמי ניהול

ההשוואה הכי טובה לתוצאות קרנות הפנסיה היא מול ביטוחי המנהלים. זאת, מכיוון שמבחינת האנשים ובעלי התפקידים בקבוצות הביטוח, מדובר באותם מנהלי השקעות ראשיים האחראים על מערכי ההשקעות של הקבוצות, שמנהלים את ביטוחי המנהלים לכל אורך התקופה וגם את קרנות הפנסיה (להוציא כמה קרנות המהוות מיעוט לא מהותי מהשוק). בתקופה זו, נציין, קופות הגמל עברו ברובן מיד ליד, ולא נוהלו בכל התקופה (כממוצע) בידי אותם מנהלי השקעות.

מכאן, שהפער בין קרנות הפנסיה לבין התשואות בביטוחי המנהלים, כשאותם מנהלי השקעות משיגים פה תשואה כזו ושם אחרת, נובע כנראה מתפיסות אחרות בנוגע להקצאה ורמת הסיכון/סולידיות הרצויה בתיק. אך פער זה גם משליך על כך שהאג"ח המיועדות הן רכיב סופר סולידי גם בהיבטי התשואות לטווח ארוך.

עם זאת, האג"ח המיועדות הוכיחו את חשיבותן הרבה ב-2008, כשבתקופת המשבר היו הירידות בקרנות הפנסיה נמוכות משמעותית מאשר ביתר האפיקים, אבל בראייה ארוכת טווח לא ממש. אחרי הכול, אג"ח מיועדות הן אג"ח ממשלתיות בריבית נקובה והיתרון שלהן הוא ראש שקט, אבל - וכאן החשיבות לחוסך בסופו של יום, הפער בתשואות בחמש השנים האחרונות מתקזז בדמי הניהול הזולים בהרבה בקרנות הפנסיה. נכון, לכל גוף דרישות נזילות שונות, ולכך השפעות על אופן ניהול ההשקעות וההקצאה, ומכאן שגם על התשואות.

אבל, יש לזכור, כמעט בכל דיון הנוגע לניהול השקעות ותשואות לא ניתן להגיע לתשובה אמיתית מוחלטת, בעיקר כי בניגוד לעבר - העתיד עדיין לא ידוע, ובסוף התשובות אינן ודאיות. כך גם בנוגע לאג"ח המיועדות: גם אם בחמש השנים האחרונות הן לא הצדיקו שינוי מהותי בינן לבין ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח, הרי שבהסתכלות על קרנות הפנסיה עצמן - על התיק שהן מנהלות בחלוקה לאג"ח מיועדות ולהשקעות חופשיות, מתברר שלאג"ח המיועדות בכל זאת הייתה תרומה חיובית אמיתית באותן שנים.

בהתחשב במדד, שהרי הריבית הנקובה באג"ח המיועדות הינה ריבית ריאלית ולא נומינלית - האג"ח המיועדות הוסיפו תשואה לקרנות הפנסיה. כך שבקרנות עצמן אפשר להיות מרוצים בנוגע לקיום האג"ח המיועדות, כשהתשואה הנומינלית על ההשקעות החופשיות בחמש השנים האחרונות הייתה נמוכה מהתשואה על סך התיק. כלומר, התשואה הממוצעת של רכיב האג"ח המיועדות עמדה בחמש השנים האחרונות על כ-7.5% לשנה לעומת כ-7.3% בסך השקעות הקרנות, ולעומת כ-7.2% בהשקעות החופשיות כאמור.

למי באמת מיועדות האג"ח המיועדות

על כל פנים, בכל דיון על האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות יש לזכור שבכל הקשור לחיסכון הפנסיוני הן שריד אחרון לשוק שהיה בעבר. עד סוף שנות השמונים-תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, הונפקו אג"ח מיועדות גם בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים (בהתאמה). כיום, נזכירכם, רק קרנות פנסיה נהנות מאג"ח מיועדות.

אבל, מינואר 2008 קופות הגמל וביטוחי המנהלים (כולם) הפכו למוצר קצבתי כמו הפנסיה. כלומר, הכל הושווה והמוצרים הפכו לזהים - קופות גמל לקצבה, משלמות ולא משלמות - עם אותן הטבות מס, כשקופות הגמל הפכו למוצר פנסיוני לכל דבר ועניין.

בעצם, הכל הושווה חוץ מנושא האג"ח המיועדות, שעשוי להיות להן יתרון בהחלקת תשואה בטווחי זמן גדולים יותר, ובמיוחד אם ישונה אופיין והן יינתנו לעמיתי קרנות הפנסיה שלא באופן גורף וזהה, אלא לפי רבדים שיחולקו על פי גיל. כלומר, שהאג"ח המיועדות יינתנו לאלו שקרובים לגיל פרישה או כבר גמלאים, ואינם יכולים להרשות לעצמם את הסיכון שבנפילה זמנית של שוקי ההון - כי אין להם אופק השקעתי ארוך דיו לתיקון מלא.

ואולם, אם אכן כך יקרה, הרי שיש לשקול אם לאפשר את הכלי ההשקעתי הזה לכל הקופות המשלמות.