"בישראל סותמים את מערכת המשפט בכתבי אישום לא 'פליליים'"

"בגיל 20 הבנתי שמשפטנים יכולים לתפוס עמדת כוח בכל סוגיה פוליטית וחברתית מתעוררת, ולי היה חשוב להשפיע", כך מספר בראיון ל"גלובס" פרופ' קנת מן, מייסד הסניגוריה הציבורית והסניגור הציבורי הארצי הראשון, כיום שותף במשרד עורכי הדין ליבאי מן ושות'. "במקביל, עשיתי אמ.איי בסוציולוגיה. ב-1971 התנדבתי בקיבוץ גבע, עבדתי קשה בבריכות הדגים מ-5 בבוקר, הרגשתי שאני לוקח חלק במשהו. הקיבוץ חיבר אותי לצד הסוציאלי-חברתי בישראל וגם לצד הציוני היפה. ביוני 1973 באתי לסיים את התואר כאן. זכיתי לעזרתו של הדיקן, אהרן ברק, שעזר לי להיקלט בפקולטה בירושלים.

"הבעיה הפלסטינית עניינה אותי כבר אז, ויצרתי קשר עם שולמית אלוני. ב-1974 נסעתי לקהיר וראיינתי סטודנטים מצריים ל'מעריב'. פגשתי אנשים שהאמינו שיש עתיד של ישראל לצד מצרים, ובשלום. באוקטובר נכחתי במצעד המצרי לציון 'ניצחונם'. כיהודי וכמי שמזדהה עם ישראל, חשתי תערובות של פחד, סקרנות וזהירות.

"את אשתי, גבי, הכרתי באוניברסיטה העברית ב-1974. היא למדה פסיכולוגיה. אבא שלה היה אדם מאוד מיוחד: קורט כנוביץ', פעיל בל"ע, שכתב והרצה על הפלסטינים ועל תנועות שלום. יקה. אינטלקטואל אמיתי. נקשרתי אליו מאוד.

"ב-1977 הייתי בין המתנדבים הראשונים באגודה לזכויות האזרח. ארגנו הרצאות. גייסנו מתנדבים לתמוך בחקיקה. ואז חזרתי לארה"ב, לייל, לעשות דוקטורט בסוציולוגיה של המשפט על עבירות צווארון לבן".

- למה צווארון לבן?

"זה פיצול שיש בי כל השנים: זכויות אזרח, שוויון בחברה ופעילות למען קבוצות מקופחות, לצד עניין בקבוצות בעלות כוח ושררה ואופן פעילותן, והבסיס הפוליטי-מוסרי-חברתי שלהן. הסקרנות שלי גרמה לי לעסוק בהגנה על זכויות של נחקרים ונתבעים במשפטים פליליים דווקא בעבירות הללו. אולי זה חוזר להורים שלי שהיו בביזנס ולהרגשה שלי כנער מול הפיצול בין העולם של המשאבים, הכוח הכלכלי והפוליטי, לעולם של האחר, המקופח.

"כעורך דין וכסניגור ציבורי ראשי, למדתי שיש שוויון אירוני ביכולת של הרשות והשלטון לפגוע קשות בבני אדם ללא קשר למעמדם החברתי, ושהפגיעה בנפשו של אדם ובמשפחתו יכולה להיות לא פחות קשה לאנשים שיושבים גבוה. עניין אותי מאוד המפגש בין הכוח של השלטון לאדם בהווייתו, בין אם הוא ממגזר מיוחס ובין אם ממגזר מקופח. תמיד מצאתי עניין במתן עזרה לאלה וגם לאלה".

לא הכול פלילי

"אני טוען שבמשפט הישראלי חסר התחום המינהלי של סנקציות לא-פליליות רציניות", אומר פרופ' מן, "וכששוקלים מה לעשות בתיקים רבים של דיני חברות, מסים, ניירות ערך - הרשות ניצבת בפני השאלה: להגיש כתב אישום או לא לעשות כלום. זה יוצר אכיפת יתר: נתבעים אנשים שלא צריך לתבוע; או תת-אכיפה: לא עושים דבר. התיקים הללו, שלא צריכים להיות פליליים, סותמים את המערכת. לו היו כלים יותר גמישים, במקרים רבים זה לא היה מגיע כלל למאסר.

"קשה להאמין כמה המשפט הישראלי מפגר בתחום. בעולם הגדול, בארה"ב, באנגליה, יש סנקציות מינהלתיות קשות שלא נושאות איתן סטיגמה של האשמה פלילית, ונקבעים קנסות בסכומים של מיליוני ועשרות מיליוני דולרים, שהנאשמים משלמים מכיסם לרשויות הרגולטוריות".

פרקטיקה ואקדמיה

"הייתי פרופסור באוניברסיטה, אבל היה לי חשוב להיות מעורב בצד הפרקטי של המשפט", מספר פרופ' מן. "ההוראה שלי תמיד יצאה מנקודת הנחה שהמשפט זה מה שקורה בבית המשפט ולא מה שכתוב בפסקי דין, ויש מרחק גדול בין מה שצריך לקרות לאדם לבין מה שקורה לו בפועל.

"תיק משמעותי? באמצע שנות ה-80 טיפלתי יחד עם משה הכהן, כיום שופט מחוזי בירושלים, בתיק של אדם שהורשע בפריצות. לקחתי את זה לעליון בטענה שלא ייתכן שאדם יעמוד למשפט, יורשע ויישלח למאסר - כשהוא לא מיוצג. השופט דב לוין כתב שם, 10 שנים לפני הקמת הסניגוריה הציבורית, שאכן צריך לבטל את ההרשעה, והגיע הזמן לטפל בבעיית היעדר הייצוג לנאשמים במשפטים פליליים.

"אחר-כך הבאתי לפקולטה, לסמינריון בנושא ההליך הפלילי, את עמוס ברנס, שיספר על מה שנראה לו כהרשעת-שווא. לא ידעתי שכעבור 15 שנה ייוצג על-ידי הסניגוריה הציבורית במשפט חוזר שבו יזוכה. מאוד עניינה אותי שאלת הרשעת-השווא: מה קורה לאדם שהורשע על לא עוול בכפו - איך ההליך יכול להיכשל אם הייצוג לא טוב. אז החלטתי לפתוח קליניקה בפקולטה, הראשונה בישראל שבה עורך דין במשרה מלאה ליווה סטודנטים בייצוג בתיקים אמיתיים בבית המשפט. זו החממה שבה ניסחנו לאט-לאט את ההצעה לסניגוריה ציבורית".

הסניגוריה הציבורית

לדברי פרופ' מן, "כשהסנגיוריה הוקמה - החקיקה עברה ב-1995, משרד ראשון ב-1996 - מחצית מהנאשמים בישראל לא היו מיוצגים; היום 95% מהם מיוצגים. 80% מהקטינים לא היו מיוצגים; היום 100% מיוצגים. 80% מהעצורים, לפני הגשת כתב אישום, לא היו מיוצגים; כיום 90% מהם מיוצגים. יש במערכת 100 סניגורים במשרה מלאה ומערכת היררכית של ניהול ובקרה ופיקוח על סניגורים. ולא פחות חשוב: איכות הייצוג עלתה".

העליון תחת מתקפה

"בית המשפט העליון נמצא במתקפה קשה מאוד", אומר פרופ' מן. "מערכת המשפט מצילה את החברה הישראלית מהידרדרות בנושאים רבים, וההגנה על שופטים וטוהר ההליך צריכה לעמוד כשאיפה מרכזית של מנהיגינו הפוליטיים. בלי המערכת הזו אנחנו אבודים".

* הראיון המלא עם פרופ' קנת מן - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".