שונאים נגד הזרם

יש משהו מסליד ומפחיד בהתארגנות החדשה, יחסית, של הימין הקיצוני בארה"ב, בפדרציה רופפת של קבוצות שמכנות את עצמן "מסיבות תה", רמז לניצני המרד הספונטני של המושבות הבריטיות בעולם החדש נגד גובי המסים של הוד מלכותה ב-1773.

לא המחאה הרעשנית של הקבוצות האלה נגד העלאות מסים - נגד מסים בכלל - היא הבעיה. גם לא התרסותיהן נגד הישות הדורסנית של ממשלה "גדולה", הדיבר הראשון בתורה הרפובליקנית. מה שמרתיע בתופעת מסיבות התה הוא האופי האספסופי שלה, הפוטנציאל שלה לאלימות והזעם המפעפע נגד עוולות אמיתיות ומדומות שמחוללות ה"אליטות", יהיו אלה מי שיהיו.

בשבוע שעבר ביליתי כמה שעות בוועידה השנתית של התנועה השמרנית בארה"ב (CPAC), במלון בוושינגטון שנכבש על-ידי חיילי מסיבות התה. יצאתי עם בחילה קלה.

מה שהחליא הייתה הצחנה הברורה של משטמה בחלל אולמות הוועידה. הנאומים היו אלימים ותגובות הקהל היו אלימות לא פחות. הנואמים היו פוליטיקאים רפובליקנים שבאו לקושש תמיכה מההמון הנסער הזה, שלפי סקרים פופולרי יותר מהמפלגה הדמוקרטית או הרפובליקנית. מושל מדינת מיניסוטה, טים פולנטי, שרואה את עצמו כמתמודד על הנשיאות ב-2012, תפר את משנתו לשומעיו: "אנו יכולים ללמוד משהו מהסיפור של טייגר וודס. לא מטייגר, אלא מאשתו. היא אמרה, 'נמאס לי'. היא אמרה, 'מספיק ודי'. אני חושב שאנחנו צריכים לחקות אותה, לקחת אלת ברזל ולנפץ חלון בממשלה הגדולה". (תשואות אדירות).

במסדרונות השתרכו תורים גדול לפני כרית איגרוף עם פרצופו של ראש הסיעה הדמוקרטית בסנאט, הארי ריד, ובובה תלויה בדמותה של ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים, אולי שתיים מהדמויות השנואות ביותר בוועידה, להוציא כמובן את השטן עצמו, ברק אובמה. הגברים חבטו בלהט בריד, והנשים הורשו להתנפל על פלוסי.

אלה ביטויי שנאה בלתי-מתועלת של המון מתוסכל, פגוע הלם מהחוליים הכלכליים של ארצו, אספסוף שרוצה לשפוך חמתו על אלה שאחראים למצב, אבל לא יודע בדיוק על מי: על הנשיא השחור? זה ברור. המחוקקים הדמוקרטיים? כמובן. אבל גם הרפובליקנים על הכוונת. וכל מי שנתפס כמכוון את העניינים מגבוה, כביורוקרט, כמשכיל, כשותה שרדונה ואוכל גבינות ברי. בקיצור - כל בעל תעודת חבר באליטות.

המנטרה היא: אם האליטות תומכות במשהו, אז אנחנו נגד. האליטות מאמינות בהתחממות גלובלית? אנחנו לא. האליטות תומכות בהפלות? אנחנו נגד. האליטות תומכות בהגבלת הזכות לשאת נשק? אנחנו נבוא חמושים לכל האספות. האליטות מקדמות את תוכניות הממשל להוציא מיליארדים על ביטוח בריאות לכל? אנחנו נשים להן רגל, גם אם נישאר בלי ביטוח לעת זיקנה.

כפי שכתב בעל הטור (השמרני) דיוויד ברוקס ב"ניו יורק טיימס": "אלה אנשים שמוגדרים על-פי מה שהם מתנגדים לו. הם נגד הכוח המרוכז של המעמד המשכיל. הם מאמינים שהממשלה הגדולה, העסקים הגדולים, התקשורת הגדולה ובעלי המקצועות החופשיים שטובלים בכסף התמזגו יחדיו כדי ליצור אוליגרכיה שמשרתת רק את עצמה, עם מנגנון ממשלתי נפוח, גירעונות שאינם בני קיימא, מסים גבוהים ורגולציות חודרות לעצמות".