ציר אולמרט - דן מרגלית - ברק

מרגלית קיווה להיות מקורב למלכות וכעת מנצל את כל במות התקשורת שלו למלחמה באולמרט

השבוע החל משפטו של אהוד אולמרט. אין ספק שזה אירוע עצוב מאוד לראות ראש ממשלה יושב על ספסל הנאשמים. אבל יש לפחות אדם אחד שרואה בתחילת המשפט את אחת מפסגות הישגיו, אולי ההישג הגדול שבהם.

ספק אם יש תקדים לקמפיין האובססיבי, רווי השנאה והרוע, שמנהל העיתונאי דן מרגלית נגד אולמרט בשנים האחרונות. במיוחד לאור העובדה שאדם, דן מרגלית, היה חברו הטוב ביותר של אולמרט במשך עשרות שנים.

אולי לא היה טעם וצורך לעסוק בכך לולא עמדו לרשותו של מרגלית כל כך הרבה במות תקשורתיות, שאת כולן הוא מנצל למלחמתו הפרטית בחברו לשעבר. יש לו תוכנית בערוץ 10 ("מועצת החכמים"); נחלה נצחית בטלוויזיה החינוכית ("ערב חדש"); ויש לו טור קבוע ב"ישראל היום". וכמובן הוא מתראיין לרוב בתוכניות מלל של אחרים. במובן הזה מרגלית הוא תופעה: איך קורה שעיתונאי אחד מצליח לקבל כל כך הרבה במות באמצעי תקשורת שונים? האם הוא יותר מוכשר מאחרים? כן, בהחלט, אבל לא בתחום העיתונאות. הכישרון הגדול ביותר של מרגלית הוא קסמו האישי הרב, שאותו הוא מנצל ביעילות דורסנית כדי להתקרב אל אנשים שיכולים לקדם אותו.

מכל מקום, העובדה שלרשות מרגלית עומדות במות כה רבות נותנת כמובן משקל יתר לדעותיו, וזה מה שעושה את קשריו עם פוליטיקאים לכל כך משמעותיים, ומתוכם הקשר עם אולמרט הוא המשמעותי ביותר. לא רק בגלל אורך תקופת החברות, אלא כיוון שהיא מעוררת את השאלה למה פתאום קם מרגלית, ובשנאה יוקדת כזאת, על חברו הטוב אולמרט?

מה גרם להתפכחות של מרגלית?

מרגלית מסביר שההתפכחות שלו מאולמרט באה במלחמת לבנון, כאשר ראה את מה שנתפס אצלו כמחדליו של אולמרט במלחמה. אלא שמרגלית עצמו מספר סיפור השופך אור על סיבה אחרת, אולי היחידה, בוודאי העיקרית. מרגלית, כך הוא עצמו מספר, ניסה כמה פעמים לייעץ לאולמרט על מהלכי המלחמה, ואולמרט לא שעה אליו, וגם לא התלהב מלשוחח איתו על כך. כאן נוצר השבר. מרגלית ציפה שלאחר כל כך הרבה שנות חברות, שבהן העניק לאולמרט רוח גבית עיתונאית - חלומו של כל פוליטיקאי - הוא יהיה מקורב למלכות, כפי שקודם לכן היה מקורב לנסיכות. לאולמרט היו תוכניות אחרות, ומרגלית נפגע. מאוד נפגע.

ואיך, תשאלו, זה קשור לשחיתות? ובכן, השחיתות שימשה למרגלית כאמצעי מצוין כדי לנקום בחברו לשעבר. כמובן, מתבקשת השאלה, ודן מרגלית אכן נשאל: האם לא ידעת או לפחות חשדת במעשיו של אולמרט בעשרות השנים שהיית חברו הטוב?

התשובה, האופיינית מאוד למרגלית, היא שכמובן הגיעו לאוזניו שמועות, וכמובן שלפעמים הוא חשד, אבל לא היו לו הוכחות, ואדם הרי הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.

את התשובה הזאת מפריך מרגלית עצמו במעשיו והתנהגותו. כי בעצם הרי לא השתנה דבר. גם היום אין עדיין הוכחות. גם היום מדובר בשמועות ובחשדות ובהאשמות, לא הוכחות עדיין. כלומר, אותו המצב כמו בתקופת החברות. ההבדל הוא רק בשינוי ביחסו של מרגלית אל החבר אולמרט, שלא נתן לו את התפקיד שלדעתו הגיע לו. ואולי, תמורת שירותיו של מרגלית, באמת הגיע לו.

ברק ו"התפכחות 2"

אולמרט לא השאיר אחריו חלל ריק. את מקומו אצל מרגלית ממלא עכשיו אהוד ברק. הוא ורעייתו הם אורחים קבועים אצל משפחת מרגלית - אוכלים, שותים ונוסעים לחו"ל יחד.

כמו שהיה עם אהוד ועליזה, כך היום עם אהוד ונילי. וכמו שמרגלית לא התייחס לשמועות והחשדות נגד אולמרט בשנות החברות, כך הוא אינו מתייחס לשחיתויותיו הציבוריות המוכחות של ברק ולמוסר הלקוי שהוא מפגין. אני מוכן לנחש שברק יהיה נושא ספרו הבא של מרגלית, "התפכחות 2".

matigolan@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988