"אנחנו יכולים להתחרות באוניברסיטאות דרך תחומי נישה"

חברת מסחור במכללה הוא דבר די נדיר בנוף האקדמי, אבל את איתן ציילר, מנכ"ל אופק אשכולות ממכללת אורט בראודה, זה לא מרתיע ■ הוא עדיין מצליח לייצר פטנטים וגם לפעול בתחומים כמו אנרגיה נקייה והנדסת מזון

בתור מכללה ששמה דגש על הנדסה, מצבה של אורט בראודה בתחום מסחור הקניין הרוחני הוא מעניין. מצד אחד, היתרון שלה הוא המשימה שלה - בתור מכללה שמקדישה את עצמה להנדסה, היישומיות והמסחור אמורים להיות חלק ממנה. מצד שני, יש לה חסרון לפיו חוסר הדגש על מחקר, המוטמע בשיטת העבודה של המכללות, מקשה לייצר המצאות חדשניות. כך, חייבת חברת המסחור של אורט בראודה, אופק אשכולות, להמציא מודלים חדשים ויצירתיים למחקר יישומי ולמסחור טכנולוגיות.

"כמכללה, בהחלט מצפים מאיתנו לעודד את המחקר ההנדסי", אומר מנכ"ל אופק אשכולות, איתן ציילר. "ואולם, על פי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), המשימה העיקרית שלנו היא להכשיר סטודנטים. לכן מרצה במכללה נדרש לתת 12 שעות הוראה שבועיות, בעוד באוניברסיטאות הוא מחויב ב-4-6 שעות בשבוע.

"המכללה מקבלת תקציבים רק להוראה, בעוד שבאוניברסיטה מקבלים תקציב נוסף, המוגדר כתקציב למחקר. על רקע זה, לאנשי הסגל קשה להקדיש זמן למחקר, אף שהם מאוד מעוניינים בכך. אחרי הכול, הקריטריון לקידום של המרצים הוא בדיוק כמו באוניברסיטאות - מספר המאמרים שהם מפרסמים".

המכללה בהחלט שמה לעצמה משימה לעודד את המחקר הקלאסי, היישומי ואת הקשר עם התעשייה. "הקשר עם התעשייה מציב את החוקרים בחזית הטכנולוגיה ומזין את המחקר התיאורטי", מסביר ציילר.

חברות המסחור של האוניברסיטאות פועלות בדרך כלל על ידי רישום פטנטים ומכירתם - או לחברות חיצוניות או לחברות סטארט אפ, כולל חברות המוקמות על ידי האוניברסיטה במיוחד למטרה זו. לאופק אשכולות יש גם כן פעילות כזו - כמו למשל פטנט שרשמה לאחרונה לתרופה לטיפול בכבד שומני.

שיתוף פעולה עם ישקר

ואולם, במקביל לרישום פטנטים, החברה גם מחזקת קשרים עם התעשייה בשיטות אחרות. כך, למשל, היא מקימה מעבדות נושא בשיתוף התעשייה. פרויקט הדגל בהקשר הזה הוא מעבדה לעיבוד שבבי שהקימה חברת ישקר, הממוקמת לא רחוק מאורט בראודה, יחד עם מחלקת הנדסת המכונות של המכללה, בהשקעה של מיליון דולר, שהגיעו ברובם מישקר. "זו מעבדת העיבוד השבבי היחידה בארץ, לאחר שהטכניון סגרו את שלהם", מתגאה ציילר. "פיתחנו שם, למשל, כלי עזר לחיזוי חיים של כלי לעיבוד שבבי, וכן מקדח חדשני לקידוח חומרים מרוכבים".

שיתוף הפעולה במעבדה כולל עריכת מו"פ מוזמן עבור ישקר ופיתוח מוצרים שישקר מאפיינת. במקביל, משתמשת המכללה במעבדה גם לצרכים של חברות אחרות, או למחקר כללי שאינו מקושר לחברה מסוימת. ביכולות של המעבדה לעיבוד שבבי, השתמשה המכללה, למשל, בפיתוח מוצר לתחום רפואת השיניים, יחד עם חברת שטראוס יהלומים.

באשר לשאלת הקניין הרוחני על המוצרים האלה, הרי שכשהמו"פ הוא מוזמן, הקניין הרוחני הוא של החברה המזמינה, אך כשמוצר חדש נולד במקרה מתוך שיתוף פעולה - יש חלוקת רווחים. ההסכם הסופי עדיין לא נחתם, אך ציילר מאמין כי הבעלות על הפטנט תתחלק פחות או יותר שווה בשווה, ומעבר לכך החברה תקבל תמלוגים מסויימים ממכירת המוצרים על ידי ישקר. כמו באוניברסיטאות, החוקרים הממציאים של הטכנולוגיה נהנים מכמחצית מההכנסות להן זכאית המכללה..

"כל הזמן אנחנו שואלים את עצמנו - איפה אנחנו יכולים להתחרות באוניברסיטאות בישראל ובעולם, והתשובה היא בנישות", אומר ציילר. כרגע החברה מתמקדת בתחומי העיבוד השבבי, רפואת השיניים, חקלאות והנדסת המזון (במעבדה הפועלת בשיתוף עם הטכניון ומכון מיג"ל בגליל, ומתמודדת כעת על מינוי כמעבדה לאומית - תואר שמימון משמעותי בצידו).

באשר לתחום האחרון אומר ציילר כי "בהנדסת מזון יש נתק גדול בין האקדמיה לתעשייה בארץ. חברות המזון הגדולות רכשו פטנטים רבים מאוניברסיטאות, אבל בחו"ל, ומה שנוצר זה שהגדולות מתקדמות והקטנות מדשדשות". כמו כן, פועלת חברת המסחור בתחום האנרגייה הנקייה, עם שני פרוייקטים - האחד בשיתוף הטכניון והשני בשיתוף אוניברסיטת תל אביב.

כל הסטודנטים של המכללה עוברים סטאז' בתעשייה. את הפעילות הזו ניתן לנצל גם כן למו"פ יישומי. "דרך הסטאז' מנחה במכללה מדבר עם מנהל בתעשייה וניתן למנף את זה בהמשך למחקר משותף", מסביר ציילר.

תעסוקה לסטודנטים

פן נוסף של פעילות אופק אשכולות הוא עידוד של הקמת שלוחות או ספין אופים של חברות גדולות ליד המכללה, כשהחברות נהנות ממאגר של סטודנטים שעברו סינון והכשרה בתחום, וגם עושים אצלן סטאז'. בנוסף, אין הרבה חברות באזור שמתחרות על הסטודנטים, מצב היוצר יציבות בכוח העבודה. כתוצאה מכך, הסטודנטים נהנים ממקום עבודה קרוב לאוניברסיטה בו הם יכולים להמשיך לעבוד גם כבוגרים, והתהליך כולו פועל לטובת השארת מהנדסים מקצועיים בגליל ויצירת מקומות תעסוקה.

"פעלנו יחד עם חברה גדולה להקמת סטארט-אפ שהוא חברה בת שלה, שכולו מבוסס על סטודנטים שאנחנו מכשירים, בתחום המיקרואלקטרוניקה", מספר ציילר. בגלל המצב הכלכלי המיזם נקטע באיבו, אך ציילר מקווה הוא ישמש מודל לפעילויות דומות נוספות.