"כסף אקטיבי כבר יוצא מהבורסה בשל השדרוג ב-MSCI"

כך אומר חיים ישראל ממריל לינץ' בשיחה עם "גלובס", על רקע סקירה חדש שהוציא לקראת השדרוג הצפוי ב-MSCI ■ ממצאי הסקירה דווקא אופטימיים: כסף פאסיבי יזרום פנימה והיתרונות של ישראל יובלטו בעולם החדש

"שוק המניות הישראלי ייטיב מהשדרוג של ישראל למשפחת השווקים המפותחים ב-MSCI. למרות שישראל תהווה רק חלק קטן מהמדד, יש לה מה שדרוש כדי לרשום תשואת יתר: כלכלה חזקה ויציבה עם פוטנציאל ארוך-טווח לעקוף את שיעורי הצמיחה הנהוגים בשווקים המפותחים. וגם המכפילים מפתים".

את הדברים האלה כתבו כלכלני מריל לינץ' בישראל, חיים ישראל ומיכה גולדברג, בסקירה מיוחדת שהפיצו ללקוחותיהם היום (ב'), לקראת השדרוג של ישראל ב-MSCI בחודש מאי.

כבר בשנה שעברה כאשר נודע על השדרוג הצפוי, הדעות בשוק על המהלך היו מעורבות, אולם ההנחה הרווחת היא שבטווח הקצר לאחר השדרוג צפויות זרימות הון החוצה בשל הקיטון בנתח של ישראל במדד החדש. ישראל, שמהווה היום במדד השווקים המתעוררים כ-2.87% מהמדד, תרד לנתח של 0.39% בלבד בשווקים המפותחים. אולם בשוק העריכו גם כי בטווח הארוך המהלך ייטיב עם ישראל, שעשויה לבלוט לטובה בשיעורי הצמיחה שלה - הגבוהים בקרב מדינות המערב.

תחת הכותרת "במלוא הקיטור קדימה", כותבים כלכלני מריל לינץ', כי לפי חישובים שהם ערכו, צפויות דווקא זרימות הון פאסיבית פנימה לשוק הישראלי בהיקף של 3.3 מיליארד דולר בחודשים מאי ויוני, כתוצאה מהשדרוג. כסף פאסיבי הוא כסף שחייב לעקוב אחר המדד, לדוגמה באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות.

"אנו מעריכים כי מרבית הסכומים יופנו למניית טבע (2.1 מיליארד דולר) והמשקיעים יתמקדו בעיקר ב-5 שמות: טבע , כי"ל , בזק , לאומי ופועלים ", נכתב בסקירה. "השדרוג של ישראל ב-MSCI יציב אותה במקום אליו היא שייכת באופן טבעי".

הכסף האקטיבי כבר יוצא

אך אם מניחים את הכסף הפאסיבי בצד, ישראל אומר בשיחה עם "גלובס", כי ניתן להבחין החל מחודש ינואר שישנה יציאה של הכסף האקטיבי, כלומר של קרנות גידור ומשקיעים זרים אחרים שאינם מחויבים לעקוב אחר מדדים. לדבריו, "כל פעם שיש עליות במדדים אנו רואים יציאה של כסף אקטיבי. מהבחינה הזו, ההערכה היא שמניות השורה השנייה יסבלו מהשדרוג, שכן המשקל של ישראל יהיה קטן יותר והמניות הללו יהיו קטנות בעולם החדש".

אך מהם בכל זאת היתרונות? ישראל וגולדברג טוענים כי ישראל "סבלה" ממספר גורמים שהעיקו עליה במשפחת השווקים המתעוררים. הצמיחה בישראל, למשל, פיגרה אחר זו שבשווקים המתפתחים האחרים (בייחוד של משקי אסיה); ישראל מייבאת סחורות ולא מייצאת אותן ולכן היא לא גזרה קופון על העלייה במחירי הסחורות, בניגוד למדינות אחרות בשווקים המתעוררים; הבטא (מדד לסיכון) הנמוכה של השוק הישראל דחפה את המשקיעים למניות ספציפיות בלבד; והיתרונות של ישראל בתור שוק יציב לא משכו עניין רב במיוחד בקרב השווקים המתעוררים, שהם מסוכנים יותר ומטבעם מושכים משקיעים המעדיפים סיכונים גדולים יותר.

אך בעולם החדש, כלומר בשווקים המפותחים, ליתרונות של ישראל יהיה משקל רב יותר. תשואת הדיבידנד בשוק הישראל גבוהה יותר מהמקובל במערב - 3% לעומת 1.5% בקרב השווקים המפותחים. איתנות הכלכלה הישראלית, שבאה היטב לידי ביטוי במשבר האחרון, תובלט בעולם החדש וגם שיעורי הצמיחה הגבוהים מהמקובל במערב ישחקו כאמור לטובת המשק הישראלי.