המכרז שישחרר את שוק הסלולר

1. המכרז להקצאת תדרי דור שלישי בסלולר (UMTS) למפעיל חדש, תקוע. למרות חשיבותו הרבה של המכרז, נראה כי הוא מתעכב בעיקר בגלל ויכוחים בין משרד התקשורת לבין משרד האוצר.

נחיצות המכרז נעוצה בתועלת של מפעילה סלולרית חדשה לשוק הסלולר על פני מפעיל וירטואלי (MVNO). זאת, כיוון שתחרות שמבוססת על תשתיות עצמאיות טובה ויעילה יותר מאשר מודלים סיטונאיים כמו ה-MVNO, שבמסגרתו רוכשת חברה זמן אוויר מחברת סלולר קיימת.

בראש ועדת התדרים למכרז עומד סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, אסף כהן. אחד האדנים שעליהם נשענה הוועדה בעבודתה היה סדרת תמריצים שמשרד האוצר קבע כי יינתנו למפעיל החדש.

האוצר היה זה שקבע את התמריצים, ולא משרד התקשורת, אך התמריצים היו בגדר משאלה שנתגשמה עבור משרד התקשורת, שכן אם הבקשה הייתה באה מצידו, ספק אם היא הייתה מאושרת. לכן, כשהאוצר הציע את התמריצים, במשרד התקשורת קיבלו אותם בברכה.

לפני כמה חודשים הורעו היחסים בין משרד התקשורת לאוצר. ההתדרדרות החלה בוויכוח על נוסח כתב המינוי של ועדת התעריפים לבחינת תעריפי בזק, ונמשכה בוויכוחים על עבודת צוות שאמור היה לקדם הקלות רוחביות לטובת מפעיל סלולרי חדש.

ביום בהיר אחד כונסה ועדת המכרזים, ונציג האוצר בה הודיע ליו"ר כהן כי משרדו עוצר את עבודת הוועדה עד לביצוע בדיקה כלכלית של השלכות ההקלות שיינתנו למפעיל החדש. במשרד התקשורת חשדו כי ההחלטה אינה נובעת משיקולים מקצועיים, כי הרי האוצר קבע את התמריצים.

גרסת האוצר שונה במקצת. לטענת גורמים במשרד, אי אפשר לתת תמריצים בסדר גודל כזה בלי שתיעשה עבודה כלכלית, וצריך להישען על תוכנית כלשהי שתגיד מה נכון ומה לא נכון. אולי אם תיפתר בעיית האנטנות עבור רשת התדרים, צריך לתת סיוע בצורות אחרת לחברה הזוכה במכרז? לכן, טענו באוצר, חייבים לקחת יועצים שיבדקו זאת.

כהן וגורמים אחרים במשרד התקשורת סירבו ליוזמת האוצר, ודרשו שהבדיקה הכלכלית תתבצע על-ידי הוועדה. כהן לא היה מוכן לשמוע על התערבות אגרסיבית כזו מצד האוצר בעבודת הוועדה שהוא ממונה עליה, והוא דרש להשאיר בתחום סמכותו את קביעת התנאים, יחד עם שיתוף האוצר דרך נציגיו בוועדה.

תוצאת הוויכוח הזה היא קיפאון של חודשים במכרז.

בסופו של דבר, בהתערבות שר התקשורת, משה כחלון, והממונה על אגף התקציבים באוצר, אודי ניסן, סוכם שתהיה עבודה כלכלית מחוץ לוועדה. כלומר, כחלון הלך נגד הפקידות במשרד שלו וסיכם עם ניסן על ביצוע עבודה מהירה, שתבחן את כל נושא התמריצים למפעיל החדש.

בימים אלה בודק האוצר כמה יועצים שיכינו עבודה בנושא, מה שאומר שהמכרז ייערך כנראה רק ברבעון השלישי השנה. בשורה התחתונה קיבלנו מלחמה מיותרת שלא הועילה לאיש, ורק הזיקה לקידום התחרות בשוק הסלולר.

2. בימים האחרונים מתנהל ויכוח חשוב בין בזק והוט לבין ספקיות האינטרנט בנושא דמי הקישוריות לתשתיות האינטרנט של חברות התשתית. הוויכוח פרץ בין 013 נטוויז'ן לבין בזק, אבל הוא רלוונטי באותה מידה גם להוט.

013 נטוויז'ן לא מוכנה לשלם לבזק את מחיר הקישוריות ששילמה בשנים האחרונות, כלומר - תשלום על בסיס מחיר קבוע לנפח תנועה (ג'יגה ביט). 013 נטוויז'ן ושאר הספקיות משלמות לבזק מחיר של 47 אלף שקל לג'יגה ביט. הספקיות טוענות שהמחיר מופקע, משום שחיבור תמסורת ללקוח עסקי עולה 12 אלף שקל בלבד, ולכן הן דורשות לעבור למודל חדש, שישקף את העלויות האמיתיות של בזק לאספקת השירות.

נשאלת השאלה: האם מדובר באותו שירות והאם ניתן להשוות בין חיבור ספקית אינטרנט שיושבת על רשת בזק והוט לבין חיבור לקוח עסקי רגיל? להערכת מומחים ומהנדסים, אין קשר בין שני השירותים מבחינה הנדסית. החיבור של ספקיות האינטרנט הרבה יותר מורכב ומסובך, ובזק נאלצת לבצע פעולת איסוף של התנועה מעשרות מכונות (BRAS) ייעודיות לצורך כך.

בנוסף, מדובר על שירות מגובה כדי למנוע נפילות באיכות התנועה, ומכאן שאין דמיון לחיבור תמסורת ללקוח עסקי רגיל, והמחיר צריך לשקף זאת.

מנגד, הטכנולוגיה ומחירי הציוד השתנו ברבות השנים, ולכן גם העלויות של בזק השתנו, וכנראה ירדו. בזק יודעת להתנהל היטב מול הספקים שלה, וסביר להניח שהיא מרוויחה לא רע מהשירותים לספקיות האינטרנט.

השאלה היא האם מחיר של 47 אלף שקל הוא ריאלי, או שיש מקום להפחיתו. בדיוק בשביל זה קיים סעיף 5 בחוק התקשורת, שמקנה לשר התקשורת סמכות להתערב בוויכוח כלכלי בין המפעילים.

ומה יקרה עד אז? נטוויז'ן הודיעה שלא תהיה מוכנה להמשיך לשלם לפי התעריף הנוכחי.

משרד התקשורת, מצידו, הבהיר לבזק שהוא מצפה שלא תנקוט צעדים אגרסיביים נגד נטוויז'ן עד לבירור הסוגיה ולא תפגע באיכות השירות שהיא מספקת ללקוחותיה על גבי רשת בזק.