ביה"ד הארצי: להימנע מריבוי ארגוני עובדים במקום עבודה אחד

בדיון שנערך היום הקשו השופטים על טייסי אל-על, שביקשו להכיר בהם כ"יחידת מיקוח נפרדת" - ובכך להתנתק מחברותם בוועד הארצי של החברה ומההסתדרות הכללית ■ עובדי אקרשטיין מקווים להחלטה אחרת

בית הדין הארצי לעבודה, באמצעות הרכב מורחב, עשה היום (ב') חיים קשים לכ-500 הטייסים באל-על שביקשו להכיר בהם כ"יחידת מיקוח נפרדת", ובכך להתנתק באופן מוחלט מחברותם בוועד הארצי של החברה ומההסתדרות הכללית.

על-פי העולה מהדיון, שהסתיים ללא החלטה, הטייסים של אל-על הם רק סמל לסוגיה עקרונית ורחבה בהרבה: האם כל סקטור שרואה את עצמו שונה וייחודי במקום העבודה יכול לדרוש שיכירו בו כיחידה נפרדת, כזו שבאמצעותה ניתן להצטרף לארגון עובדים שונה מזה שקיים כבר באותו מקום עבודה?

עו"ד גדעון הולין, שייצג את הטייסים מטעם ההסתדרות הלאומית (אליה הצטרפו לאחרונה הטייסים), טען כי הכשרתם המיוחדת של הטייסים וכן אופי עבודתם הייחודי מחייבים לראות בהם סקטור שונה ונבדל. בנוסף טען הולין כי הפסיקה מכירה ביחידות מיקוח נפרדות עבור רופאים, עיתונאים ומרצים באוניברסיטה.

נשיא בית הדין, השופט סטיב אדלר, הקשה על הטענות: "בכל מקום עבודה יש מקצועות מובילים. השאלה היא אם יש לראות בכל אחד מהם יחידת מיקוח נפרדת. הרי במקרה של אל-על יש טכנאים, יש מוכרי כרטיסים ויש דיילים. להגיד איפה כל אחד מהם שונה מהאחר זה החלק הקל".

אדלר, כך נדמה, נוטה לקבל את עמדתו של עו"ד שי תקן, היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית. תקן סבור כי יש להבדיל בין התארגנות של סקטור מסוים במקום עבודה שלא היה קיים בו ארגון עובדים - לבין כזה שכבר פועל בו ארגון עובדים.

נוכח העובדה שטייסי אל-על מבקשים לפעול תחת ייצוגה של ההסתדרות הלאומית בחברה שבה פועלת ההסתדרות הכללית, שאל אדלר: "האם יחסי עבודה יכולים להתנהל באופן בריא כשיש שני ארגוני עובדים? האם זה לא יביא לתחרות?".

עו"ד הולין טען מנגד כי כפי שחופש ההתארגנות הוא זכות יסוד, כך גם זכות העובדים לבחור את הארגון אליו יצטרפו צריכה להיחשב ככזו.

השופטת נילי ארד הביעה חשש נוסף: "מה יקרה אם אחרי שהטייסים ייוצגו על-ידי ההסתדרות הלאומית, יבוא ארגון כוח לעובדים ויבקש לייצג את הטכנאים? איך זה יתנהל?".

עו"ד נחום פינברג, שמייצג את הנהלת אל-על, טען כי מעסיק בהחלט יכול לחתום על הסכמי עבודה שונים עם סקטורים שונים בתוך מקום העבודה, וכי אין זה אומר שיש להכיר באותם סקטורים כיחידות מיקוח נפרדות.

מהדיון עולה כי בית הדין הארצי לעבודה מקבל עקרונית את עמדת המעסיקים, לפיה ריבוי ארגוני עובדים במקום עבודה אחד פוגע במקום העבודה. במקרה הזה, כמו במקרים נוספים בשנים האחרונות, להסתדרות הכללית ולמעסיקים יש אינטרס משותף.

המקרה של אקרשטיין

אחר-הצהריים דנו השופטים גם במקרה של חברת אקרשטיין. העובדים במפעל בירוחם הצטרפו לאחרונה לארגון כוח לעובדים, ובית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע הכיר בהם כיחידת מיקוח הנפרדת משאר המפעלים שבראש פינה ובאשדוד. לאחר שבוע בלבד, ההסתדרות איגדה את העובדים באשדוד ובראש-פינה - וביקשה מבית הדין הארצי לראות בהסתדרות כארגון היציג של כלל עובדי החברה, דהיינו גם של העובדים בירוחם.

אם רוח הדברים שאפיינה את הדיון במקרה של טייסי אל-על מייצגת עמדה עקרונית של שופטי בית הדין, הרי שגם במקרה של אקרשטיין יבקשו השופטים להימנע מריבוי ארגוני עובדים במקום עבודה אחד. עם זאת, ייתכן כי העובדה שהמקרה של אקרשטיין מתייחס ליחידת מיקוח נפרדת על בסיס גיאוגרפי, ולא על בסיס סקטוריאלי, תשחק דווקא לידם של כוח לעובדים.

השופטים הטילו ספק בצורך בהכרה ביחידת מיקוח נפרדת בירוחם לאור כניסתה של ההסתדרות לתמונה. השופטת נילי ארד אמרה, ספק בציניות ספק ברצינות: "אולי אתם בכוח לעובדים היוויתם טריגר להתארגנות, ובזה תרמתם את תרומתכם". הנשיא אדלר הדגיש כי לפני טובת ארגוני העובדים, יש לראות את טובת העובדים.

צרו איתנו קשר *5988