ביהמ"ש המחוזי: מלחמת לבנון השנייה מאפשרת ביטול חוזה

אין להטיל אחריות על צד לחוזה אם הוא ביטל אותו בשל פרוץ מלחמת לבנון השנייה, וביטול עסקה בשל המלחמה מהווה "סיכול העסקה" - כך קבע השבוע בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

השופטת מיכל אגמון-גונן דחתה תביעה בסך 2.5 מיליון שקל שהגיש המתווך בעסקה, בנימוק כי אין לחייב צד לחוזה להתכונן "לכל קטסטרופה אפשרית".

"הגיעה העת לומר באופן מפורש כי בהקשרים חוזיים מלחמה אינה בגדר הצפוי", כתבה אגמון-גונן, "גם באזור כמו אזורנו. עצם האפשרות הקיימת באזור שבו לא שורר שלום כי תפרוץ מלחמה אינה מביאה צדדים לחוזים לקחת עניין זה במסגרת השיקולים העסקיים שלהם בעת כריתת חוזה".

מקורות מימון

ביולי 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, חתם המתווך גדעון מורן על הסכם עם חברת "אקסידו תעשיות מזון", לפיו הוא יסייע לה לרכוש את מניות השליטה בחברת "זנלכל" ובתמורה יקבל 4% מסכום העסקה. "אקסידו" התכוונה לממן את רכישת המניות באמצעות מימון מחברה שווייצרית. אלא שהשווייצרים ביטלו את הסכם המימון בשל פרוץ המלחמה, עסקת רכישת המניות לא יצאה אל הפועל, וגדעון לא קיבל שכר עבור התיווך.

המתווך הגיש תביעה נגד ציקי פוקס, בעל השליטה ב"אקסידו", ונגד החברה, בטענה כי למרות שעסקת רכישת המניות לא הושלמה - חייבים הנתבעים לשלם לו את דמי התיווך. בנוסף טען גדעון, כי הנתבעים ידעו שהחברה השווייצרית לא תעביר לידיהם את המימון, בעת שחתמו איתו על חוזה התיווך ואף אם ידעו, היו צריכים לדאוג למקורות מימון אחרים.

סיכול חוזה

הנתבעים טענו כי הסכם התיווך עם מורן סוכל בשל המלחמה, ולכן הם לא צריכים לשלם לו את השכר. לדבריהם, החברה השווייצרית ביטלה את הסכם המימון בשל פרוץ המלחמה, ולכן הם נאלצו לבטל גם את הסכם רכישת המניות ועמו את חוזה התיווך.

השופטת ציינה כי בנסיבות בהן סוכלו ההסכמים כתוצאה מהמלחמה, עמידתו של התובע על מימוש החוזה אינה בתום-לב, ולא צריך לדרוש מהנתבעים לשלם לו את שכרו.

"הנתבעים לא נהנו מפירות ההתקשרות למרות ששני הצדדים לעסקה היו מעוניינים בה, ועל כן הם לא חייבים בתשלום דמי התיווך", פסקה השופטת, והוסיפה כי "אם יחפצו הנתבעים לרכוש חברה אחרת - יהיה עליהם להיעזר שוב בשירותי תיווך ולהשיג מימון חדש לצורך כך". (א 1072/07).