כלכלה בשבי הפילוסופיה

ב-4 במרץ התראיין שר האוצר יובל שטייניץ לעיתון הצרפתי "לה פיגארו". בנוסף להסברים המוכרים בנוגע למשק הישראלי וליציאתו המהירה מהמשבר, זכו הצרפתים לפרשנות מעניינת נוספת. "הייצוא הישראלי" אמר שר האוצר "דווקא נהנה באורח פרדוקסאלי מהיחלשות הדולר בשנת 2009". הכיצד? חולשת הדולר גרמה לחברות אמריקאיות להגדיל ביקושים למוצרים ורכיבים המיוצרים בישראל וכך יצואניות כדוגמת אינטל, מוטורולה ואחרות נהנו והגדילו רווחיהן.

אכן פילוסופיה במיטבה.

שאלתי את נשיא מוטורולה אלישע ינאי לדעתו בנושא ותשובתו הייתה חד משמעית: "שקל חזק פוגע אנושות בתחרותיות שלנו, מייקר שכר מהנדסים ועובדים ומחזק את המתחרים. הגיע הזמן שיפסיקו לטרפד הצעות חוק וילמדו איך מדינה מגינה על עצמה בזירת המטבע".

אינני מתכוון להיכנס כאן לשיעור מדוקדק בניתוח מאזנים, אולם יצואן ישראלי שסופג תיסוף בגובה 10% בשער המטבע ישמר את רווחיו במקרה הטוב באמצעות זינוק מכירות ב-20%, זאת בתנאי שמתח הרווחים הוא 20%.

למותר לציין שמרבית היצואנים (בעיקר בתעשיות המסורתיות) אינם נהנים ממתח רווחים כה גבוה ורק בודדים מהם נהנים מגידול כה משמעותי במכירות (אינטל ממש אינה דוגמא טובה שכן חלק נכבד מהגידול מוסבר בעצם פתיחת המפעל החדש במהלך 2009).

גם אם יש כאלו שנהנים מצמיחה כזו במכירות, הרי שהם נאלצים להגדיל גם את הוצאותיהם הקבועות- גיוס עובדים, משמרות וקווי ייצור חדשים. די ברור אפוא כי התחזקות השקל לא היטיבה עם רוב היצואנים.

מה שקרה ברבעון האחרון רק ממחיש עד כמה מנותקת הפילוסופיה מהמציאות הכלכלית. נניח שאותה חברה דמיונית אכן הגדילה את מכירותיה ב-20% ולשם כך גייסה כ"א והרחיבה קווי ייצור - מה יקרה לה עכשיו כאשר הדולר התחזק בעולם בשיעור ממוצע של 10% אולם בארץ נשאר ללא שינוי ברמתו הנמוכה?

על פי אותה פילוסופיה אמור לקטון צבר ההזמנות של החברה והיא תינזק מכל הכיוונים- גם ירידה בהזמנות, גם עלייה בהוצאות וגם ירידה ברווחיות שכן התאוששות הדולר בעולם פסחה עלינו משום מה.

הנתונים הראשונים לשנת 2010 אותם פרסמה הלמ"ס מצביעים על ירידה דרמטית בייצוא, בעקר בטכנולוגיה עילית(היי טק) אך גם בטכנולוגיה המסורתית. זהו תמרור אזהרה ברור. כבר לפני מספר חודשים הזהרתי כי הגידול המרשים בפעילות החברות הינו תוצר של חידוש מלאים לאחר קיפאון מוחלט בהזמנות מחו"ל בעת המשבר ושערי מט"ח אטרקטיביים ליצואנים. המשך הגידול, טענתי אז, תלוי כמובן בהמשך ההתאוששות העולמית ובשערי החליפין של השקל.

ההתאוששות בארה"ב שברירית במקרה הטוב וגוש האירו מחפש קרש הצלה. השקל שב להתחזק ושער הסל האפקטיבי שוב נושק לרמת השפל 89 נקודות! התוצאות יבואו לידי ביטוי בנתוני החשבון השוטף שיצביעו קרוב לודאי על צמצום משמעותי בעודף. ה"חבטה" שסופגים יצואני גוש האירו כתוצאה מהתרסקות המטבע בתחילת 2010 תבוא אף היא לידי ביטוי בהמשך השנה.

אני ממליץ לשר האוצר ואנשי משרדו להתחיל להתמודד עם הבעיה האמיתית ולהפסיק להיצמד לפילוסופיות שעלולות לגרום נזק כבד לכלכלת ישראל. תחזיות צמיחה של 5 ו6% אינן ריאליות בשלב זה ונכון עושה בנק ישראל בנסותו לצנן את ההתלהבות.

המשך התחזקות השקל מסכנת אפילו תחזית של 3%. פרסום נתוני הגירעון המסחרי אמור במדינה מתוקנת להביא לפיחות המטבע המקומי ואילו אצלנו הוא ממשיך להתחזק. אין פערי ריבית, העודף בחשבון השוטף מצטמצם אבל הפעילות הספקולטיבית נמשכת במלוא עוצמתה ורובה חד כיוונית. משקלם של הזרים בשוק המט"ח עלה מ-57% בדצמבר ל-60% בינואר ו-63% בפברואר. נפח עסקות החלף(SWAPS) המעידות על פעילות ספקולטיבית עבר מתחילת השנה את סף 40 מיליארד דולר. לכך יש להוסיף פעילות רחבת היקף באופציות אקזוטיות ומוצרים מובנים שאינם מקבלים ביטוי מלא בספרי הסטטיסטיקה.

כדאי לשר האוצר לעיין היטב בתוצאות מעללי הבנקים להשקעות במאזני ליהמן ברדרס ויוון. האיום כאן מוחשי והגיעה העת להפסיק להתבשם מטפיחות השכם שלהם לכלכלת ישראל. יש כאן הרבה אינטרסים והם לאו דווקא לטובת המדינה.

ולסיום אני ממליץ בחום לשר האוצר לפגוש את נשיא ברזיל המבקר אצלנו ולשמוע ממנו מה דעתו בנושא. כשנשאל הנשיא לולה לגבי התערבות ממשלתית לעומת שמירה על שוק חופשי ותחרותי השיב במשפט אחד:"באחריותה של ממשלה לא לאפשר למדינה שלה לסבול כתוצאה ממהלכים שהאחראים להם הם צדדים שלישיים".

ברזיל, אגב, הטילה לפני ששה חודשים מס בגובה 2%(נמוך מדי לטעמי) על תנועות הון למדינה. הריאל הברזילאי נחלש משמעותית מאז אולם למרות האיום שהמס יבריח משקיעים, נחשבת עדיין ברזיל לאחד משני היעדים האטרקטיביים ביותר להשקעות השנה(יחד עם הודו).

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.