ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד מסווג את העבירות של עורכי דין

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב מסווג את העבירות שבהן מעורבים עורכי הדין ל-4 קטגוריות, על-פי חומרתן: מהדרגה החמורה ביותר המוגדרת "זאב בעור כבש" ועד לדרגה הרביעית - "חוצה גבולות".

את הסיווג ערך הדיין עו"ד ליאור אפשטיין, במסגרת דיון משמעתי בעניינו של עו"ד שמואל קרקובר. נגד קרקובר הוגש כתב אישום פלילי המייחס לו עבירות על חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), והוא הורשע בחלק מהעבירות שיוחסו לו. בית המשפט גזר עליו שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי וקנס בגובה 240 אלף שקל. ערעוריו למחוזי ולעליון נדחו. במקביל הוגשה נגדו קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

הקטגוריה החמורה ביותר לדעת אפשטיין היא "זאב בעור כבש" - שימוש במקצוע עריכת הדין והחזות הנתונה לעורך הדין לשם ביצוע העבירות הפליליות; למשל, עבירות של שליחת-יד מצד עורך הדין בכספי נאמנות של לקוחו. בעבירות מסוג זה, לדעת אפשטיין, יש להטיל עונש של השעיה משמעותית מחברות בלשכה, עד להרחקת עורך הדין לצמיתות.

הקטגוריה השנייה קרויה "קרדום לחפור בו" - שימוש בכלים המקצועיים הנתונים לעורך הדין, כגון תצהירים, אישורים נוטריוניים, עדות שקר וכו', כדי לעבור את העבירות הפליליות שבהן הורשע; טווח הענישה על עבירות כאלה הוא השעיה בפועל לתקופה שאינה מצומצמת, ואולם יש מקום להתחשבות בנסיבותיו האישיות של עורך הדין לעניין גזירת העונש.

בקטגוריה השלישית, "תפוח רקוב", מצויות עבירות שמבצע עורך דין, שאינן קשורות בטבורן להיותו חבר הלשכה, אך הן משחירות ומבזות את המקצוע בעיני הציבור; גם על עבירות מסוג זה ברוב המקרים תחול ענישה של השעיה בפועל, בין היתר על בסיס הקשר שבין העבירה למקצוע עריכת הדין.

הקטגוריה הרביעית - החמורה פחות מבחינה משמעתית אך לא בהכרח מבחינה פלילית - "חוצה גבולות עד שאט-נפש" - כוללת עבירות שאותן עבר עורך הדין בלא קשר להיותו עורך דין. העונש המוטל על עבירות כאלה יהיה ביחס לעוצמת המעשה הפלילי, אך גם בקשר עם נסיבותיו, ולכן מבחינה משמעתית יכול העונש להשתרע על קשת העונשים כולה.

יצויין כי ניתוחו של אפשטיין מהוה דעת מיעוט בפסק הדין, וחברי בית הדין האחרים - ציון אמיר ואבי אודיז - לא הצטרפו אליו. (בד"מ 200/08)