שימור אתרים: הצלחות וכישלונות בצפת

תמונת מצב השימור ההיסטורי בצפת כלל אינה מעודדת, ובמקומות רבים ההרס וההזנחה אף מתגברים. צפת, אחת מארבע ערי היישוב הישן שאכלסו יהודים בטרם ימי הציונות (לצד טבריה, ירושלים וחברון), עדיין נמצאת מחוץ למהפכת שימור המבנים שעוברת על ערים רבות בישראל בעשור האחרון. הפער בין הפוטנציאל הקיים לבין המצב בשטח זועק לשמיים, למעט מקרים נקודתיים יוצאי דופן - ובראשם מכללת צפת (ראו מסגרת) ובית המאירי - מבנה מדהים ביופיו, מבפנים ומבחוץ, בן 60 חדרים מתקופות שונות עם היסטוריה מפוארת שהחלה במאה ה-16. הבית נרכש ושומר ע"י העיתונאי יחזקאל המאירי ז"ל, וכיום מאכלס מוזיאון מרשים לחקר תולדות היישוב היהודי בצפת (עוד על בית המאירי - ראו מסגרת).

מנהל מחוז צפון במועצה לשימור אתרים, עומרי שלמון, אמר ל"גלובס": "אנחנו לא מצליחים לפצח את הקוד השלטוני כאן. כל ראשי הערים האחרונים בצפת, וגם זה הנוכחי, הביעו תמיכה ברמה ההצהרתית בשימור המבנים המרכזיים, אבל לא הבינו את החשיבות ואת הפוטנציאל לעיר. בצפת יש אומנם רשימת מבנים לשימור לפי חוק השימור, ובה קרוב ל-500 מבנים אותם אסף ותיעד ההיסטוריון והגיאוגרף רמי יזרעאלי - לכל מבנה יש דף עם פרטים טכניים והיסטוריים - אך בצפת לא הוקמה ועדת שימור סטטוטורית. יש רק ועדה ארכיטקטונית. המועצה לשימור אתרים יזמה בדיקה של מבקר המדינה, שכבר ב-2005 ביקר את אי הקמת ועדת השימור בעיר".

רבות דובר על השפעת הקהילה החרדית מברסלב על מצב השימור בעיר. כותרות העיתונים זעקו כבר באמצע שנות ה-70 על הרס שגרמו חסידי ברסלב בזמן התיישבותם והתרחבותם בעיר העתיקה של צפת. גם בתי כנסת עתיקים לא זכו לעדנה, בלשון המעטה, ואף כיום המבקר בעיר מבחין בקלות בנזקים באלמנטים שלא מתיישבים עם אמונת החסידות - כגון השחתת שלטים הנושאים כיתוב ובו תאריך לועזי.

שכונת ברסלב, שבחלקה בנויה על צלע ההר ממנה נשקף נוף מדהים, תופסת את מרבית השטח שבין העיר העתיקה לבין בית הקברות העתיק של צפת (מרתק בפני עצמו, ובו קברים החל מהמאה ה-17 - הידוע שבהם הוא קבר האר"י). למרבה הצער, המטייל בעיר שאינו מכיר את שביליה יחמיץ את החלקים היפים של העיר. רק עם מדריך מקומי אפשר למצוא את שבילי ההליכה הציבוריים שחוצים את שכונת ברסלב ויורדים מטה מטה, בין חצרות ובתי אבן של פעם. היעדר שילוט הכוונה במקום יוצר את הרושם המכוון שמדובר בכלל בדרך פרטית.

בית בוסל מחכה לתורמים

המבנה המרשים ביותר בצפת שמשווע לשיקום הוא כמובן בית בוסל, המצוי מול מכללת צפת. בית בוסל הוקם ב-1901 כבית חולים על ידי המיסיון האנגלי, שרכש קרקע בשטח 8 דונם עוד ב-1867. הבניינים נבנו מאבני גיר מסותתות כמנהג המקום, עם חלונות מרובעים רבים, גג רעפים ובבניין הראשי כרכוב ועליו שעון. בית החולים נחנך ב-1904 ונועד לשמש את כל אוכלוסיית הגליל המזרחי - ערבים ויהודים כאחד. כיוון שהיה מיסיונרי מטבעו ועורר את התנגדות הקהילה היהודית, הקימה האחרונה ממולו את בית החולים רוטשילד, שנחנך ב-1910 (ראו מסגרת). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מגורשים המיסיונרים הבריטים, והמקום משמש למגורי חיילים עותומאניים. לאחר כיבוש הארץ ע"י הבריטים מוחזר המתחם למיסיון, וב-1921 מוקם בו הקולג' הסקוטי. ב-1942 רוכשת קופ"ח כללית את המתחם ומקימה בו את בית ההבראה "בית בוסל", עם חצר נדירה וירוקה על צלע ההר. בית ההבראה נסגר ב-1984, ננטש ולפי מצבו כיום, קשה להאמין שעד לפני 26 שנה עוד התקיימה בו פעילות. פרט לעבודת חירום לחיזוק, לא נעשה עד כה דבר לשימור המבנה, שנרכש מקופ"ח כללית בשנות ה-80 ע"י משה חדיף.

התקווה העיקרית לשימור בית בוסל מגיעה, באופן אירוני, מכיוון מתחרהו מתחילת המאה - בית החולים רוטשילד, הלא הוא כיום מכללת צפת. יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית צפת, עו"ד אריה הרמלין, אמר ל"גלובס" כי המכללה רואה את כיוון התפתחותה לכיוון בית בוסל, אך בשלב זה טרם גויסו הכספים לרכישה. "אנו מנסים לגייס תורמים. יתכן שבחודשיים הקרובים יהיו בשורות, אך עד כה לא הבשיל כלום ואין כרגע מו"מ תכליתי. עבור המכללה, שכבר כיום פרוסה על מספר מבנים סמוכים, התפשטות לבית בוסל תהיה נכונה וטבעית. באולם שבבניין העתיק נוכל להקים ספריה, ואת הבניין הצמוד החדש יותר, של האדריכל רכטר, אפשר להפוך למעונות סטודנטים. בינתיים אנו עומדים לבנות ממול 5,000 מ"ר להרחבת המכללה על מתחם של 6 דונם עליו שכן מפעל השוקולד שחל. קנינו כבר את הקרקע, ואנו בשלב הגשת התוכניות. הבנייה עצמה תעלה 50 מיליון שקל", אמר הרמלין.

100 שנה לביה"ח בצפת: סיפור של שימור

השנה חוגג המרכז הרפואי זיו בצפת מאה שנים להקמתו. בית החולים בצפת החל את פעילותו במבנה היסטורי יפהפה, משופץ ומשוחזר, המשמש היום כביתה של מכללת צפת. בבניין זה התקיים מ-1910 ועד למלחמת העצמאות בית החולים היהודי הראשון בצפת, שנוסד על-ידי משפחת רוטשילד.

המבנה הישן של בית החולים זיו, בן שתי קומות, בנוי בצורת האות ח' בטכנולוגיית בנייה האופיינית לראשית המאה הקודמת: הקירות כפולים ועשויים מאבנים מסותתות, תקרת הביניים יצוקה על גבי רלסים מפלדה, ומעליה גג רעפים. למבנה אין שלד ברזל ובטון, ואין יסודות. שני האגפים התוחמים את חצר הכניסה בנויים על גבי המרתפים המקורים בקמרונות, ששימשו כבורות מים.

עם השנים התערער מצב המבנה, נפערו בו סדקים גדולים, הוא הוכרז כמסוכן וננטש. הנהלת המכללה האקדמית צפת ראתה בו נכס חשוב להיסטוריה ולמורשת של צפת והמדינה, והחליטה על שימורו. צוות מתכנני השיקום נדרש לייצב את המבנה, לחזקו, לשלב בו מערכות ותשתיות מודרניות ולהתאימו לתקנים. הקירות החיצונים חוזקו ביציקת קירות בטון מצדם הפנימי; נקדחו כלונסאות מחוץ למבנה ובתוכו ונוצקו קורות יסוד. למעשה הוקם "מבנה בתוך מבנה". חזיתות המבנה הוחזרו לצורתן המקורית, כולל שחזור פרטים אופייניים כמו משקופים וקרניזים מאבן, שנהרסו במהלך השנים. בפנים המבנה הושם דגש על שימור מלא של אולם הכניסה עם גרם המדרגות הראשי, הדלתות והמסדרונות, בעוד שהחדרים השונים הותאמו לצורכי המכללה בחלוקה שונה מזו המקורית.

עבודות השימור ארכו 4 שנים, בהשקעה של 13 מיליון שקל מתקציב המכללה האקדמית צפת והות"ת. המבנה המשומר נחנך ב-2004, וכיום לומדים במכללה 2,000 סטודנטים. חגיגות המאה לבניין ומרכז הרפואי זיו ילוו בסדרת אירועים תרבותיים ומדעיים.

מקווה מהמאה ה-16, עדויות לרעידה הגדולה

במהלך ניסיון לחשוף את צפונותיו של מקווה טהרה מהמאה ה-16 במוזיאון "בית המאירי" בעיר העתיקה בצפת, נחשפו לראשונה עדויות מוחשיות על ה"רעש הגדול" שפקד את צפת בשנת 1837. לתגלית שותפים מנהלת המוזיאון, ג'ודי מור-המאירי, ארכיאולוג רשות העתיקות יוסי סטפנסקי וסטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, בראשות המרצה ד"ר ינון שבטיאל, שבצעו את החפירות הארכיאולוגיות. ‏

מזה שנים רבות מחפשים ברשות העתיקות בצפת ממצאים מתקופת ה"רעש הגדול", כך מכונה רעידת אדמה עזה שהתרחשה ב-1 בינואר 1837, אחת הקשות שפקדו את א"י בתולדותיה. מוקד הרעש היה בגליל ועוצמת הרעידה נאמדת ב-6.75 ויותר בסולם ריכטר. כ-2,400 מתושבי צפת קיפחו את חייהם ברעידת האדמה שהחריבה כמעט את כל בתי העיר. כ-600 תושבים נוספים נספו בטבריה. בעקבות רעש האדמה נטשו את צפת רבבות, ורק אחרי עשרות שנים בתיה שוקמו משרידי הבתים שחרבו ברעידת האדמה.

לפני כשלושים שנה חשף יחזקאל המאירי ז"ל, עיתונאי ומקים "מוזיאון בית המאירי", שרידים של מקווה טהרה עתיק. זיקני צפת ספרו לו כי מדובר במקווה מהמאה ה-16, אך עד היום לא היו עדויות מוצקות לממצא. בעקבות פנייתה של ג'ודי מור-המאירי, מנהלת מוזיאון "בית המאירי", שבקשה לבצע חפירות לתיארוך המקווה, חברו יחד רשות העתיקות וד"ר ינון שבטיאל, המוביל תוכנית לימודים ייחודית במכללה האקדמית צפת, העוסקת בארכיאולוגיה ובמורשת של צפת העתיקה. על החפירות המקצועיות הופקד הארכיאולוג יוסי סטפנסקי, מטעם רשות העתיקות, אשר פיקח יחד עם ד"ר ינון שבטיאל על קבוצת הסטודנטים מהקורס ללימודי היסטוריה וארכיאולוגיה של צפת במכללה האקדמית צפת, שחפרה במקום מספר פעמים. ‏

במהלך החפירות נחשף בור אליו התנקזו מי הגשמים ששימשו למקווה. לאחר עבודות חיזוק במבנה הרעוע, נחשפו שכבות המפולת בתוך המקווה. להפתעת הארכיאולוגים התברר, כי מצאו שרידים ממספר תקופות שנשתמרו בצורה טובה. בשכבה העליונה של המקווה נחשפו שרידי כלים מהמאה ה-19. בשכבה מתחתם נחשפו שברי חרסים ושרידי מפולות של אדמה מתקופת רעידת האדמה. מתחת לכל אלה נחשפו חרסים מהמאה ה-16. הממצאים הכו בתדהמה את החופרים, שכן לראשונה ניתן היה לתארך את המקווה העתיק ויותר מכך: לראשונה נחשפו עדויות ארכיאולוגיות מתקופת ה"רעש הגדול" מלפני 173 שנים. עד כה הסתמכו החוקרים על עדויות שהושארו בכתובים ע"י הניצולים.

בכוונת הנהלת מוזיאון "בית המאירי" לשקם את המקום ולפתוח אותו לביקור של הקהל הרחב.