השיטה החדשה

הבונוסים השמנים שחזרו לשוק ההון מסתירים את הלקחים שבכל זאת הרווחנו במשבר שעבר

טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל

המשבר הכלכלי מאחורינו? נראה שכן, והגיע הזמן לשאול מה באמת למדנו ממנו? רבים יאמרו שלא למדנו כלום. שהבנקים עדיין מחלקים בונוסים שמשתווים לתקציב מדינה קטנה, שעדיין מחלקים הלוואות בלי כיסוי לכוווולם, ושבועת הנדל"ן עדיין כאן. כמובן שיש בסיס לטענות הללו.

נדמה שבאופן מפתיע, מי שדווקא הסיק מסקנות ופועל לביצוען הם מנהיגי המדינות.

מדינות אירופה חרתו על דגלן גישה סוציאלית, ששמה בראש סדר העדיפויות את הקטנת הפערים החברתיים וקביעת רף שרותי מינימום בתחום החינוך, הבריאות והרווחה. מדיניות שהמחיר שלה הוא מגבלות על "השוק החופשי", מנגנון ציבורי אדיר ומסואב, חוקי הגנה על עובדים שמקשים על המעסיקים לפטר עובדים ולצמצם הוצאות כשההכנסות קטנות.

מדיניות זו פגעה בגמישות המגזר העיסקי והציבורי והביאה מדינות באירופה לפשיטת רגל (איסלנד), רבות מהן לסף פשיטת רגל (אירלנד, ספרד, פוטוגל, יוון, איטליה, ומדינות המזרח), ושלחה את יחס החוב-תוצר של כל המדינות באירופה ללא יוצא מהכלל לרמות גבוהות ומסוכנות שפוגעות ביציבות המשק ומערערות את אמון המשקיעים במדינה.

באירופה כבר הבינו שלא ניתן להמשיך כך, וחקיקה המאפשרת את צימצום המגזר הציבורי ופגיעה בהגנה על עובדים כבר גורמת לשביתות ברחבי היבשת.

ארה"ב של לפני המשבר היתה הסמל לקפיטליזם, סמל לארץ החלומות המתגשמים אבל גם לפערים אדירים בין עניים לעשירים ולמיליוני הומלסים שקרסו למול השיטה. המשבר גרם להנהגה להבין שהשיטה הקפיטליסטית פוגעת ביכולת של המדינה להתמודד עם משברים.

מכיוון שאדם שמאבד את מקום עבודתו ואין לו רשת סוציאלית, בריאותית וחינוכית כלל, מגיע לקריסה כלכלית, ואיתו קורסת משפחתו והמעגל הקרוב לו. אדם שקורס יתקשה לחזור לחיים נורמליים, למעגל העבודה ולצריכה פרטית יציבה. כשיש הרבה בודדים שקורסים יחד נוצר גל הרס שפוגע בתשתית החברתית של איזור שלם ומקשה מאוד על שיקום המחוז או המדינה.

הנשיא בוש התחיל בתהליך ואובמה המשיך בו במרץ כשהעביר מיליארדים לחינוך, שרותי רווחה, תשתיות ותמיכה באוכלוסיות חלשות. השיא היה כמובן אתמול כשהעביר את החוק ההיסטורי - ביטוח בריאות לכולם, ובעצם חתם עידן שבו היתה ארה"ב קפיטליסטית ושינה את השיטה. מהיום יש אחריות הדדית בין אזרחי ארה"ב.

לשיטה החדשה בחרתי לקרוא בשם קפיטליזם מפוקח ומפוכח. ולדעתי זו השיטה שתתבסס בעולם המערבי בעשור הקרוב, הן בארה"ב והן באירופה. שני הגושים הבינו שבעידן הגלובלי לא ניתן לפגוע בבסיס התחרות והשוק החופשי מבלי לערער את יציבות הכלכלה, ולכן קפיטליזם היא הדרך המרכזית. אך גם קפיטליזם טהור לא יצלח את האתגרים העומדים בפני מדינה בעידן המידע.

כדי שאנשים יוכלו לצמוח ולהצמיח את הכלכלה הם חייבים להתנייד, להשקיע בהשכלה זמן וכסף רב, לעבור מקומות עבודה ומקומות מגורים ולקחת סיכונים שהוריהם לא נדרשו להם. כדי שיוכלו לעשות זאת הם חייבים רשת בטחון בסיסית, כדי שתאפשר להם לעמוד על רגליהם בין המעברים, אך לא מוגזמת ובטוחה מדי, כזו שתביא לאבטלה ואף חמור מכך לבטלה במקום העבודה.

קפיטליזם מפוקח ומפוכח יאפשר את זה. שיטה שתשמור על השוק החופשי, עם הגמישות והניידות, ותגביל את המנגון הציבורי, אך גם תבין באופן מפוכך שהשוק החושי לבדו אינו מספיק, ורשת תמיכה סוציאליסטית היא הבסיס לצמיחה הקפיטליסטית.