מחזיקי המניות לא ימהרו למכור

דו"ח התעסוקה שפורסם בסוף השבוע והעיד על תוספת משרות במשק האמריקאי לראשונה מזה 3 שנים, העמיד את מדד ת"א 25 בעמדת זינוק נוחה לחציית השיא ההיסטורי. השיא שנקבע ביום האחרון לחודש אוקטובר 2007 היה בבחינת חלום רחוק במהלך חודשי המשבר, ומשנכבש עולות תהיות לגבי היכולת לשמר הלאה את המגמה השורית.

חציית שיא היסטורי במדד המניות המוביל היא אירוע סימבולי ורב משמעות, כזה שעשוי לעורר את יצריהם של המשקיעים ולהשפיע על קבלת ההחלטות. כדי להעריך לאן נושבת רוחם של כוחות הביקוש וההיצע, בחרתי לבחון המצב מנקודת המבט של שלוש קבוצות משקיעים: המחזיקים במניות, השורטיסטים והנמנעים.

היושבים על הגדר

שונאי הסיכון שבינינו העדיפו בוודאי להימנע מהשקעה במניות מאז פרוץ המשבר. אי הודאות וחוסר האמון שהביאו את המדדים לקריסה, נותרו במפלס גבוה שירד לאיטו ככל שנמשך המהלך החיובי. המשך הראלי בגיבוי של נתונים כלכליים המעידים על התאוששות מתמשכת ויציבה, יוריד את תפיסת הסיכון לרמה שתצדיק כביכול השקעה במניות גם בעיני מי שהעדיף עד כה להימנע.

זאת ועוד. ההד התקשורתי שילווה את המהלך יעיר משנתם את אלה שאין בידיהם הכלים לקבל החלטות השקעה מושכלות, והסטת כספם של המאמינים החדשים אל שוק המניות היא זו שתתדלק את גל העליות הבא.

שורטיסטים - הגיעה השעה לשנות עמדה

כאשר עמדותיו ותפיסותיו של אדם עומדות בסתירה להתנהגותו בפועל, תחושת אי הנעימות הנובעת ממניעים פנימיים של צורך בהרמוניה תדרבן אותו לשינוי ההתנהגות כך שתתאים לתפיסתו, ובמקרה שהפער הוא קיצוני במיוחד, עשוי אדם אפילו לשנות את אמונתו כדי שזו תעמוד בקנה אחד עם התנהגותו בפועל.

תיאורית "הדיסוננס הקוגניטיבי" המובאת מעולם הפסיכולוגיה החברתית, מרמזת לנו על שעשוי להתחולל בקרבם של הפסימיים מבין המשקיעים, בתקופה ש"מעבר לשיא". אלה שסברו עד עתה כי ההתאוששות הכלכלית וראלי המניות אינם אלא תוצר של הנשמה מלאכותית וניפוח נכסים לערכים בלתי רציונאליים, עשויים לשנות עמדתם בקרוב, וכתוצאה מכך לרכוש מניות כדי להגשים את תפיסתם החדשה.

גם אם לא תשתנה תפיסתם, הרי שהשיא ההיסטורי סימן עבור רבים משחקני השורט את התקרה שאליה יוכל להגיע המדד- נקודת ה- Stop loss. פריצה מעלה אל מעבר לשיא תאלץ לחתוך הפסדים ע"י רכישת המניות שנמכרו בחסר, וכך יסייעו גם הם לטיפוחה של המגמה.

המחזיקים במניות - לא ימהרו למכור

במונחים מעולם הניתוח הטכני, כל עוד שוהה המדד מתחת לשיא ההיסטורי נחשבת נקודת השיא לרמת התנגדות חזקה. מוכרים פוטנציאליים שחיכו בהפסד שנתיים וחצי יהיו מוכנים למכור מניות לכל דורש במחיר שבו הם רכשו, ולפיכך חצייה של רמת השיא לא צפויה להתרחש כבר במכה הראשונה.

אלא שלא כך הם פני הדברים הפעם. רוכשי המניות ברמת השיא של שלהי קיץ 2007 היו אלה שנחשבו ל"ידיים החלשות". מי שאיחר בחמש שנים את תקופת הגאות הכלכלית לא יכול היה לעמוד אל מול פרץ המפולת, וסביר להניח שהיה מבין המוכרים המבוהלים כשמפלס החרדה עלה.

הזמן שחלף ועוצמת המשבר הצליחו לנקות את הידיים החלשות מהחזקה במניות, וכעת לא יהיה מי שידע לספוג את הביקוש ולתחזק את רמת ההתנגדות.

ההתאוששות הגלובאלית מתבססת ומדד המניות המוביל בת"א תוקע עוד יתד חשובה בדרכו לכבוש שיאים חדשים. התבוננות על גורמי הלחץ שישפיעו על כוחות הביקוש וההיצע מלמדת שאין מקום להניח כי המהלך קרוב למיצוי.

המגמה עודנה בחיתוליה.

• אלדר גנזל הוא מנכ"ל אסטרטג בית השקעות
• eldar@astrateginvest.co.il
• האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד