מי רוצה להיות יבואן מקביל?

השבוע נפתחה באופן רשמי אפשרות היבוא המקביל של כלי רכב לישראל ■ מי יהיו היזמים הראשונים שיהפכו ליבואנים מקבילים, ומהי המוטיבציה המניעה אותם

השבוע נפתחה באופן רשמי אפשרות היבוא המקביל: יבוא מסחרי ממוסד של כלי רכב חדשים, בדומה לייבוא הסדיר, ללא צורך בקשר ישיר עם היצרן בחו"ל באמצעות זיכיון בלעדי. משרד התחבורה, שהטיל מאחורי הרפורמה הרבה מאוד יוקרה אישית (של השר) וציבורית, יוצא מגדרו כדי לפרוש שטיח אדום בפני היזמים הראשונים שירצו להיכנס לתחום. המשרד בנה "מסלול ביורוקרטי מקוצר" לקבלת רישיון, והפקיד את מנהל אגף הרכב לטפל אישית בפונים. החשש הגדול שלהם הוא שאחרי כל ההכרזות יתברר שהרפורמה עדיין כוללת חסמים לא-עבירים, ושאף גורם בשוק לא יהיה מוכן להרים את הכפפה.

מקורות במשרד התחבורה אמרו לנו השבוע, שכבר ביום בו נכנסה הרפורמה לתוקף (ג') פנו למשרד "שישה גופים עסקיים גדולים". המשרד שומר בחשאיות את שמם, אך אפשר לשער שבשלב הראשון יתבצע היבוא המקביל ע"י גופים שיש להם כיום זיקה ישירה לענף הרכב הישראלי. להלן כמה אפשרויות.

1. יבואני הרכב הקיימים

במשרד התחבורה מוכנים לרמוז שבין הפונים הראשונים יש גם יבואני רכב רשמיים. התפתחות זו הייתה צפויה והגיונית. בין יבואני הרכב הסדירים יש לא מעט שמחזיקים בזיכיון בלעדי על מותג/י רכב שהפוטנציאל המסחרי שלהם מוגבל מאוד. ליבואנים הללו יש בדרך כלל תשתיות לוגיסטיות ומסחריות נרחבות, שרחוקות מאוד ממיצוי בהיקפי הפעילות הנוכחיים. הרחבת מגוון המותגים שלהם תגדיל את ניצולת המוסכים והחלפים ותאפשר להם התרחבות עסקית טבעית.

לצד היבואנים ה"מקופחים" לא נופתע לגלות גם יבואנים גדולים של מותגי יוקרה, המחפשים פתרון אלגנטי לעקוף את מגבלות היבוא מארה"ב אותו מותג שהם מייצגים ולהתחרות ביבוא האישי הזול. במקרה כזה הם יהפכו להיות גם יבואנים סדירים וגם מקבילים של אותו מותג. נשמע מוזר? לא בהכרח.

נזכיר שבשוק האמריקני נמכרים מותגי יוקרה אירופים ויפנים במחיר נמוך הרבה יותר מאשר בארצות המוצא שלהם. בנוסף, יש דגמים יפנים ואירופים שמיוצרים בארה"ב, שהיצרן לא טורח כלל להתאימם לתקינה האירופית בשל העלויות והפוטנציאל המוגבל ליצוא. לפיכך, לא מן הנמנע שנראה יבוא מקביל מארה"ב באישור רשמי, או לפחות בהעלמת עין, של היצרן.

2. יבואני החלפים

יבואני החלפים כבר נמצאים עם רגל אחת בתוך שוק יבוא הרכב. אומנם אין להם אולמות תצוגה, אבל יש להם מערכי יבוא, שיווק והפצה ארציים של חלפים; ויש להם קשרים הדוקים עם מקורות יבוא בעולם ועם רשתות מוסכים בישראל, שלפעמים נמצאים אפילו בבעלותם. היכולות הלוגיסטיות הללו יקלו עליהם מאוד להפוך ליבואניות, או לפחות לשותפות אסטרטגיות בחברות יבוא מקביל. כל אלה מבלי שהזכרנו את העוינות המסורתית ליבואנים הסדירים שמגבילים את פעילותם, שהגיעה לא אחת לבתיהמ"ש, וזו מוטיבציה בפני עצמה.

3. חברות הליסינג

כאן צריך להבדיל בין קבלת רישיון יבוא מקביל ליבוא כזה בפועל. חברות הליסינג מקיימות "מאזן אימה" רגיש עם היבואנים, תוך ניסיונות בלתי פוסקים להגדיל את ההנחות. בקרב הזה כל "מנוף" הוא רב ערך, ואיום על יבואן סדיר ביבוא מקביל מתוצרת "המותג שלו" הוא מנוף שאסור לקהל בו ראש. לפיכך, למרות שלחברות הליסינג אין כביכול אינטרס להוזיל את מחירי הרכב באמצעות יבוא מקביל, זה לא ימנע מהם לשים רישיון יבוא או שניים בכספת.