"חוץ מכמה סיסמאות ביום העצמאות, לא אכפת פה מיצרנים מקומיים"

עפ"י הסטטיסטיקה, תוצרת הארץ בסכנת הכחדה: בעשור האחרון ירד מספר המפעלים ב-40%.

יצרנים מקומיים שלא סגרו מדווחים על קושי אדיר להתחרות ביבוא הזול, אך בעיקר על הקושי להתמודד עם אזלת ידה של המדינה בעידוד הייצור המקומי.

התעשייה הישראלית - תמונת מצב יום עצמאות 2010.

"מבחינת המדינה, ליצרן מקומי אין שום יתרון על יבואן"

למרות זאת, שרון לבנטר, מנכ"ל אפיקים רכב חשמלי, מתעקש לא להיות "סיני" כמו כולם

 שרון לבנטר, מנכ

מפעל "אפיקים רכב חשמלי", השוכן בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן ונחשב ליצרן הקלנועיות היחיד בארץ, הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית: מועסקים בו חברי קיבוץ ותושבי בית שאן, יהודים וערבים, עולים ותיקים וחדשים, גברים ונשים, פנסיונרים וצעירים. "המפעל הוא גאווה מקומית וישראלית", אומר שרון לבנטר, מנכ"ל החברה. לדבריו, בעל הבית, הקיבוץ, קיבל החלטה להמשיך לייצר על אף הקשיים הרבים הכרוכים בדבר, בעיקר על רקע התחרות מול היבוא מסין.

*למה להמשיך לייצר בישראל?

"אנו לא רוצים להיות 'סינים' כמו כולם. אנו רוצים לבוא כמותג ישראלי עם טכנולוגיה ישראלית שמוערכות מאוד בחו"ל".

*איך מצליחים במשימה?

"משקיעים הרבה בטכנולוגיה של המוצר, בעיצובו ובמיתוגו. יכולנו להרוויח הרבה יותר אם היינו מייצרים בסין, אבל זו ההחלטה שקיבלנו. אנחנו סופר-יעילים, ולכן מצליחים להרוויח".

*עד כמה קשה להתחרות מול מוצרים מיובאים?

"קשה, כשבשוק מוצעות קלנועית מסין הזולה מהישראלית ב-3,000 שקל. המוצרים שלנו נמכרים בטווח של 17-7 אלף שקל. עבור קהל היעד שלנו, בעיקר מבוגרים ואנשים עם קשיי תנועה, מדובר בסכום משמעותי. הדרך שלנו להתמודד היא ברמת שירות ואמינות גבוהות. למשל, מי שקונה אצלנו יודע שבבוא העת הוא יוכל למכור את הכלי ליד שנייה, מה שבד"כ לא קורה בכלים הסיניים. אנחנו גם משקיעים מאמצים רבים ו-2.2 מיליון שקל בשנה בפרסום ובשיווק. כל אלה עוזרים לנו לתת פייט ליבוא".

*אך חלקים מכלי הרכב מיוצרים בסין.

"40% מהחלקים מיוצרים עבורנו בארץ בקבלנות משנה, 40% במזרח הרחוק ו-20% באירופה. את כל הפיתוח, ההנדסה וההרכבה, כולל החיווט, אנחנו עושים במפעל, לכן אנחנו נחשבים לכחול-לבן. מזמן אין כדאיות בקניית חומרי-גלם וחלקים בארץ".

*מהם הקשיים האובייקטיביים?

"מחסור בכוח-אדם מיומן כמו מהנדסי מכונות, רתכים ומעבדי שבבים. המדינה לא מסייעת בהכשרת דור חדש של בעלי מקצוע, והנטל באיתור ובהכשרה נופל עלינו. גיוס הלוואות מקרנות בערבות מדינה הוא קושי נוסף. הקרנות דורשות ערבות אישית ולטענתן אי-אפשר לדרוש זאת מקיבוץ. בנושאי תקינה, המדינה בודקת שאנחנו עומדים בתקינה ואת היבואנים היא לא בודקת. זה מקשה עלינו".

*האם המדינה מעודדת ייצור כחול-לבן?

"לא. מבחינתה, ליצרן מקומי אין שום יתרון על יבואן. כיצרנים, אנחנו צריכים לייצר את היתרונות לבד. העזרה היחידה והמבורכת היא מענקי המדען הראשי. אשתקד קיבלנו 1.2 מיליון שקל, זה עוזר מאוד".

אפיקים רכב חשמלי
פעילות: פיתוח, ייצור ושיווק כלי רכב חשמליים
שנת הקמה: 1978
בעלים: קיבוץ אפיקים
מס' עובדים: 60
מחזור מכירות שנתי: כ-50 מיליון שקל

"אין שום סיבה שיצרן מקומי לא ייהנה מעדיפות במכרזים ממשלתיים"

אבי מוטולה, מנכ"ל נגב קרמיקה, יודע שלמוצרים זולים אין זכות קיום בארץ

 אבי מוטולה, מנכ

מפעל "נגב קרמיקה" בירוחם כמעט נכנס לסטטיסטיקה העגומה של מפעלים פריפריליים שסגרו את שעריהם בגלל חוסר יכולת להתמודד מול היבוא המאסיבי הזול. 130 עובדי המפעל ועשרות נותני שירות חיצוניים - כולם תושבי ירוחם, דימונה והסביבה - התכוננו בתחילת המילניום לגרוע מכל. אבל אז החליטה בעלת הבית, חברת נגב הציבורית שבשליטת אפריקה ישראל, להפסיק לייצר אריחי קרמיקה זולים ולעבור לייצר אריחי גרניט-פורצלן, היקרים בעשרות אחוזים, תחת המותג "נובו".

"המפעל ניצל בזכות מהלך זה", אומר אבי מוטולה, מנכ"ל נגב קרמיקה. לדבריו, אין זכות קיום לייצור מוצרים זולים בארץ. "לייצור המקומי אין יתרון במחיר; רק באיכות, בשיווק ובשירות". לדבריו, בקו הייצור החדש הושקעו בשנים האחרונות 35 מיליון שקל, וההשקעה מניבה פרי. "המפעל עובד בתפוקה מלאה ומייצא כ-30% מתוצרתו".

*למה בכל זאת להמשיך לייצר בארץ, כשאפשר לייצר גם מוצרי איכות במקומות זולים?

"התוצרת הישראלית מצוינת ומאפשרת לנו להתחרות מול מתחרים איכותיים בעולם. אנחנו מצליחים לייצר תוצרת באיכות שלא נופלת מהאיטלקית ומהספרדית, ובמחיר נמוך יחסית ללקוח. הנגישות התכנונית והגמישות בייצור, באספקה ובהתאמה האישית ללקוח הן יתרון אדיר. אם נייצר בחו"ל, נאבד את היתרון הגדול הזה. חוץ מזה, אין גאווה גדולה יותר מלייצר בפריפריה מוצר ישראלי כחול-לבן".

*באילו קשיים אתם נתקלים בייצור המקומי כיום?

"יקר יותר לייצר בארץ אל מול חלופות היבוא: כוח-האדם יקר יותר, חומרי הגלם שאנחנו קונים בארץ יקרים יותר, וכך גם צריכת האנרגיה. אבל, אם יודעים לייצר את המוצר הנכון, למתג ולשווק אותו נכון, אפשר להתגבר על הקשיים. רק מי שיודע לעשות את כל אלה נכון יוכל לגשר על פערי העלויות ולהרוויח".

*איך אתם מתמודדים מול יבוא תוצרת דומה לשלכם?

"אנחנו מתחרים מול יבוא ברמת מחירים בינונית ומעלה, בעיקר מאיטליה ומספרד כי כאמור אין טעם להתחרות עם מוצרים סינים. התחרות מולם לא פשוטה כי גם המוצרים שלהם טובים ואיכותיים. אנחנו מצליחים בזכות המוניטין, האיכות, הנגישות, ההתאמה האישית ללקוח ועוד".

*האם המדינה מעודדת כחול-לבן?

"מדינת ישראל לא מבינה את המשמעות של תעשייה ישראלית. היא יודעת לדבר יפה ולפזר סיסמאות, אבל לא באמת להבין את המשמעות של ייצור מקומי. זה בא לידי ביטוי, למשל, באי-מתן קדימות לתוצרת כחול-לבן במכרזים ממשלתיים. אין שום סיבה שיצרן שעומד בכל הקריטריונים, לא ייהנה מעדיפות במכרזים ממשלתיים".

נגב קרמיקה
פעילות: ייצור ושיווק אריחי גרניט-פורצלן
שנת הקמה: 1970
בעלים: אפריקה ישראל (72%) והציבור
מס' עובדים: 130
מחזור מכירות שנתי: 130 מיליון שקל

"הקושי העיקרי הוא מחסור תמידי בכוח-אדם מיומן"

ג'קו גבאי, בעל דיסקרט, מתעלם מהציניקנים שמטילים ספק באהבה שלו: ייצור כחול-לבן

 ג'קו גבאי, בעל דיסקרט / צלם תמר מצפי

"כילד, תמיד נהניתי לראות - במפעל התוויות של אבי - איך מחוט מייצרים תווית. גם היום אני נהנה לראות במפעל שלי סקיצה שהופכת לבגד", אומר ג'קו גבאי, בעל רשת האופנה "'דיסקרט". גבאי, שמייצר בגדי נשים באזור התעשייה בני-ברק למעלה מ-20 שנה, טוען שזה כל הכיף ושאין לזה תחליף. "אני נהנה לקום בבוקר ולייצר מוצר שנמכר למחרת בחנויות. לכן, אין סיכוי שאסגור את המפעל ואעבור לייצר בסין, למרות הקשיים. ולכל הציניקנים שמטילים ספק בייצור כחול-לבן מתוך אהבת אמת, שיטילו ספק".

*למה להמשיך לייצר בארץ?

"בעיקר בגלל הנוחות, הזמינות ואיכות הסחורה המושגת בזכות הבקרה והשליטה המלאה שלנו בכל תהליך הייצור. כל אלה לא מתאפשרים עם סחורה שמקורה בסין. מה גם שסין הולכת ומתייקרת והפערים בעלויות הייצור מצטמצמים. ירידת מחירי חומרי הגלם לצד הקיפאון בשכר העבודה בישראל, מעודדים אף הם ייצור כחול-לבן".

*מהם הקשיים בייצור מקומי?

"יש לא מעט. הקושי העיקרי הוא מחסור תמידי בכוח-אדם מיומן כמו תדמיתנים וגזרנים. אני לא רואה דור המשך לתעשיית הטקסטיל המקומית. מדובר במקצועות נכחדים. עולם הולך ונעלם, והמדינה, שבעבר הכשירה עובדים במקצועות הללו, לא עושה היום מאום. אנחנו אומנם מכשירים עובדים בעצמנו, אבל הענף, שאיבד מחנו, כבר לא מושך אליו אנשים".

*המדינה מעודדת כחול-לבן?

"חוץ מכמה סיסמאות וקצת רעש ביום העצמאות, למדינה לא באמת אכפת מיצרנים מקומיים. אף אחד לא מעודד ולא תומך. בטורקיה, למשל, המדינה נותנת אין סוף עזרה ותמריצים לתעשיית האופנה המקומית. פה אין כלום. פה לא מבינים שפרנסה, ליהודים ולערבים, היא שתפתור את הבעיות החברתיות והפוליטיות".

*אם כך, למה לא לסגור ולעבור לייצר בחו"ל?

"מהסיבות שמניתי קודם לכן. אני בוחר להתמודד עם הקשיים כי אני לא באמת יכול לסמוך על הסינים שייצרו סחורה כמו שצריך. בניגוד לחברות אופנה גדולות, שמייצרות מאות ואלפי פריטים מדגם אחד, לנו כחברה המייצרת כ-200-300 פריטים מדגם לא כדאי לרוץ לייצר ביעד זול בחו"ל. המאמץ בללמד ובלייצר רחוק מהבית לא כל-כך משתלם בסופו של דבר. עובדה, שגם חלק מחברות האופנה הגדולות מחזירות ארצה חלק מהייצור".

*מה עשתה הכניסה של H&M ליצרן האופנה המקומי?

"היא עוררה תיאבון של ממש לבגדים. המכירות בחנות שלנו במלחה עלו במאות אחוזים מאז פתיחת סניף H&M בקניון. רוב רובה של האופנה המיובאת פונה לצעירות, גם זו של H&M, ואנחנו פונים לנשים דתיות ובוגרות יותר. לכן, H&M ודומים לה לא פוגעים בנו. מה שכן, אנחנו חייבים להמשיך לבדל את עצמנו".

דיסקרט
פעילות: ייצור ושיווק אופנת נשים
שנת הקמה: 1987
בעלים: ג'קו גבאי
מס' חנויות: 25
מס' עובדים: 100
מחזור מכירות שנתי: כ-50 מיליון שקל

9 סיבות להמשיך לייצר בארץ ואיך עושים זאת נכון

על-פי ארנון אשד, מנכ"ל קבוצת פלרם תעשיות

 ארנון אשד, מנכ

1. לייצור הישראלי עדיין אין תחליף

מוצרים רבים - גם כאלה שמיוצרים היום בחו"ל - החלו את דרכם בישראל, ולרבים מהם מאפיינים ייחודיים. עד כדי כך, שלתעשייה בחו"ל - כולל זאת שבסין - אין עדיין את מיומנויות הייצור הנדרשות כדי לייצר ברמת היעילות המקומית. כמו-כן, מרכז ייצור וניהול הצמודים אחד לשני יכולים לעזור להקדים את המתחרים בכמה צעדים.

2. רמת שירות גבוהה

רמת שירות גבוהה היא אבן שואבת ללקוחות שמוכנים לשלם יותר עבור מוצר איכותי וחדשני. מכאן גם החשיבות בשימת דגש על רמת שירות גבוהה.

3. ייצור קרוב לפיתוח מוליד דו-שיח פורה

זה לא סוד שהפריה הדדית יוצרת מוצר טוב יותר. השיח הרצוף והלא-מכופתר בין רצפת הייצור לפיתוח, מסייעת בפיתוח מוצרים ייחודיים מהר ויעיל יותר, וזה קורה הכי טוב בישראל. תוך כדי סיור שגרתי במפעל יכול להיוולד רעיון לתהליך או למוצר טוב יותר משל המתחרים, והכול בזכות עובד שהיה לו אכפת קצת יותר. המנטליות הישראלית היא מנטליות משתפת, וכדאי לנצל את דו-השיח הפתוח ונטול ההיררכיות לטובת העסק.

4. ידע רב שאפשר לנצל

העלייה ממדינות חבר העמים, למשל, הביאה עמה מאגר עצום של כוח-אדם משכיל, יצירתי ומחויב. מומלץ לשלב משאבים כאלה במצבת כוח-האדם.

5. הישראלים יתגייסו בזמן משבר

הישראלים בנויים להתגייסות בשעת משבר, גם כשנופלות קטיושות וגם כשהביקושים בשוק העולמי נופלים וצריך לצמצם את השכר. כדאי לקחת בחשבון שזה אחרת לחלוטין אצל עובדים בחו"ל, שחלקם הגדול מחויב לחברה הרבה פחות.

6. יתרון הביתיות

התנאים בישראל מאפשרים אספקה מהיום למחר, פתרונות טכניים ותשובה כוללת ללקוח בשפתו וללא מאמץ מיוחד. נכון, זה עולה לא מעט כסף אבל בסופו של דבר תוכל לחנך את השוק אם המוצר שלך ייתפס ככזה שמצדיק מחיר יקר יותר, לעומת מוצר מיובא בלי "אבא".

7. אפשר ליהנות מכל היתרונות

איזון בין ייצור מקומי לייצור בחו"ל, למשל, על-ידי החזקת חלק ממערכות הייצור מעבר לים, מאפשרת הבנה טובה יותר של צורכי השוק ושיפור רמת השירות. לכן, כדאי לפעול במקביל גם שם.

8. לחשוב קדימה

כדאי להקים מחלקה שתחשוב על המוצרים שהשוק ידרוש בעוד חמש-שש שנים, כי בסופו של דבר דווקא המחלקה שמפתחת את האפליקציות העתידיות היא שתניב את ההכנסות המשמעותיות ביותר.

9. הדגשת ישראליות המוצר

הצרכן האירופי, למשל, חשוף למגוון מוצרים רחב, אבל הוא בררן בנושא איכות ומוכן לשלם עבורה יותר. מוצרים ישראלים מזוהים בדרך-כלל עם נועזות וחדשנות, על-פני מוצרים מהמזרח הרחוק, ולכן הפוליטיקה מעניינת פחות. לא צריך לחשוש להדגיש Made in Israel, על אחת כמה וכמה כשהמוצר נמכר בארץ.

 אינפו: ענפי הכימיה והאלקטרוניקה הובילו

 אינפו: ייצור כחול לבן במספרים